"דמוקרטיה מהותית" זה בלוף

"אין לך מושג מהי דמוקרטיה. דמוקרטיה היא הרבה יותר משלטון הרוב. היא הגנה על המיעוט". כך פלט עלי נפגע נוסף של משרד החינוך הישראלי.

אז ככה. דמוקרטיה היא שלטון הרוב. העם בוחר את הנשיא או את ראש הממשלה על פי האדם שלדעתו מייצג את ערכיו. דמוקרטיה היא לא הרבה יותר מזה, היא שום דבר אחר, מלבד זה.

מכך, שעם בוחר את מנהיגיו מתחייב שיוויון על פי החוק – כל אחד הוא קול אחד, שווה לאחרים. מתחייב גם חופש ביטוי- משום שאם אין בנמצא זירת מאבק בין רעיונות, אין ערך למושג "בחירה".

כמו כן, שבה נשמרת הפרדת הרשויות.

קריטריון הכרחי נוסף הוא – התאפשרות של חילופי שילטון ללא אלימות. זהו קריטריון לא מהותי משום שאם יש חופש ביטוי ולכל אחד מותר להצביע – אז יתרחש שינוי בשלטון אלא אם מוסכם על כולם באופן לא מוטה וחופשי- שהשלטון הנוכחי מושלם. זה לא יקרה ולכן הקריטריון די מיותר.

איפה מתחיל הבלבול:

בלי קשר לכלום, חוקרים, שבחנו והשוו בין דמוקרטיות מצאו, שמאפיינים את רוב החברות הדמוקרטיות: ערכים מסוימים, כגון שאיפה לחברה שיוויונית בהזדמנויות, סובלנות, הגנה על מיעוטים, עיתונות מגוונת וחופשית, פלורליזם- שהוא קיום זירת הרעיונות עצמה – משמע – שפע רעיונות המיוצגים בפרלמנט. זהו אופיין של דמוקרטיות קיימות ומוכרות וטוב שכך.

אלא, שבשנים האחרונות השתלטה כת קיצונית, אלימה ודכאנית על מוסדות הכוח האזרחיים. ובין היתר התחילה לשווק את הרעיון, שלמושג "דמוקרטיה" – יש ערכים, ולא רק איפיונים סטטיסטיים של דמוקרטיות קיימות.

ההבדל בין מהות לבין אופי – הוא כל ההבדל בין דמוקרטיה לבין דכאנות עריצה: נניח לרגע, שב30 השנים האחרונות בתל אביב היה כל שנה דרבי, והפועל תל אביב ניצחה בו תמיד. זהו "אופי". מהות, זה לומר, שדרבי תל- אביבי זה משחק שבו הפועל תל אביב חייבת לנצח .

זה בדיוק אותו הדבר כמו לטעון שלדמוקרטיה יש ערכים משלה. "הפועל תל-אביב" באנלוגיה הזו הוא השמאל העולמי הפרוגרסיבי, (וכל האידיוטים השימושיים שלו) בדמוקרטיה הישראלית, כמו גם האמריקאית, מאז ומתמיד התקיימו המאפיינים האופיינים לדמוקרטיה (ובמיוחד כאשר שלטון מפא"י התחלף).

יש לזכור, ששיויוניות, סובלנות, חופש ביטוי אינם יכולים לעולם להיות מוחלטים, לא בגלל שזה לא רצוי או מסוכן, אלא משום שיש בכך סתירה מהותית: סובלנות כלפי קבוצות אלימות, גזעניות ואנטי דמוקרטיות – אינה "יותר" דמוקרטיה, אלא פחות דמוקרטיה.

משום שהקבוצות הללו פועלות כדי להשתיק את היריבים הפוליטיים, מקטינים את רמת הסובלנות כלפי כל שאר היריבים, מצמצמים את זירת הרעיונות לרעיון האחד שלהם וכך ה"דמוקרטיה" הופכת פחות בעלת מאייפניים דמוקרטיים עד לכדי כך שבסופו של דבר כולם חופשיים "לבחור" במפלגה האחת בלבד.

כך, שאין ולא יכולה להיות דמוקרטיה מהותית עם ערכים משלה.

הערכים של העם נקבעים אך ורק בבחירות – והמנהיג שנבחר הוא זה שמייצג את הערכים שהרוב בחר בהם. (אלא אם הוא בוגד בשליחותו, זה סיפור אחר)

מכאן מסתמן מבנה:

הדמוקרטיה היא מעטפת ריקה לתוכה יוצקים תכנים, לעיתים רבים וסותרים, אבל בסופו של דבר כל ערך אמור להיות מיוצג בה באופן שפחות או יותר הוא התמהיל הכולל: כמות הנציגים של הדתיים בפרלמנט היא יחסית לכמותם באוכלוסיה, כמות השמאלנים והימניים- עם כל הניואנסים שביניהם.ערבים, מתיישבים וכד' – כל קבוצה מייצגת אוסף רעיונות לגבי האופי שכל קבוצה רוצה שיהיה למדינה- והסך הכל הוא הדיאלוג והמשאים ומתנים – בפרלמנט.

גניבת הדעת

באה הכת הפרוגרסיבית של השמאל הקיצוני, ועשתה טריק קטן, כמעט בלתי מורגש:

מחקה את ההיררכיה המבנית שבין המדמוקרטיה, שהיא המעטפת הריקה – לבין תוכן המעטפת – סך הערכים של כל קול בעם. וזהו. זה מספיק כדי לגנוב מאיתנו את הדמוקרטיה.

מרגע זה, דמוקרטיה היא רק ערכיה של מפלגה אחת, שניכסה לעצמה את האופי של הדמוקרטיה, באלימות, בעזרת אינדוקטרינציה ומניפולציות תפורות רע בתקשורת ומהשנה- גם על ידי החדרת תכנים למשרד החינוך – שזו הפעולה המסוכנת ביותר והאלימה ביותר.

תלמידים היום לומדים שיש דבר כזה, "דמוקרטיה מהותנית" זה היה חמקמק ונסתר, כי נקבע שהאופי של הדמוקרטיות- מה שממילא מתקיים בהן – יהיה מעתה – המהות.

מה ההבדל הגדול?

שמהיום, "דרבי" זה ניצחון של הפועל תל אביב. אם לא תעצר האינדוקרינציה לשקר במשרד החינוך, תוך כמה שנים יהיה מותר לבחור רק מרצ.

זה ההבדל. הצעד הבא היה לנכס את כל הערכים של "דמוקרטיה" – רק לשמאל. ואז – טראח! בבת אחת – הימין כולו מחוץ למשחק הדמוקרטי. לכאורה. [בפועל, הימין בישראל, וגם בארה"ב היה תמיד יותר פלורליסטי, יותר סובלני, ויותר דמוקרטי באופיו. השמאל המרקסיסטי במהותו אינו כזה כלל ועיקר. הניכוס שלהם הוא גניבת דעת ]

כדי לנכס את הערכים שמאפיינים דמוקרטיה, היה על הכת הפרוגרסיבית הדכאנית והשתלטנית להפריז מאד בכל אחד מהערכים: כך קיבלנו פמניזם, אבל לגמרי מטורלל. "סובלנות" כלפי אלמנטים אלימים מפאת שייכותם לדת פרימטיבית, חשוכה ואלימה, כפייה על אוכלוסיה לקלוט מאות אלפי מסתננים אפריקאים עם תרבות שמתנגשת ישירות עם התרבות בישראל, שיווין מחורפן שבו חייבים לקטום את ראשו של כל "פריווילגי"- שגובהו למעלה מהממוצע ומאבק בגזענות – שהוא למעשה גזענות מאורגת הצרופה ביותר שניתן להעלות על הדעת: פוליטיקת הזהויות שעל פיה אדם נשפט על פי גזע, ואם הוא נחשב כשייך לגזע נחות או לתרבות נחשלת, הוא תמיד צודק ואין לומר על האידניוודואל הספציפי שם דבר רע – כי אז זוהי "גזענות" (או מיזוגניה כי ידוע הרי, שכל הנשים נחותות בהכרח).

כדי להחדיר את הטמטום הזה לשיח, לא רק כאילו זה לא טמטום אלא גם למעשה מוצדק, נעשו כמה מניפולציות. לא אמנה אותן פה אבל ברור שיש המון קסם עבור אנשים שפלים ועלובים לקנות "כרטיס" חינם שמאפשר להם לחשוב את עצמם כאליטה מובחרת בתוך עולם מלא "בבונים".

כך ה"אליטה המובחרת" שיכפלה את עצמה וגייסה לעצמה עוד ועוד תומכים, אינסטנט אינטלקטואלים ואינסנט מוסריים- בזכות אוכלוסיה שסומנה כנבערת ולא מוסרית ללא שום שמץ של אמת מתוקפת ועובדתית.

התחושה הנעימה של האספסוף הנבער והמוסת הזה, שאת האגו מעורר הרחמים שלו ליטפה תקשורת קנויה ומשוחדת – שאנשיה הם העלובים הראשונים להאמין שהם "נבחרים" ומורמים מעם – ממכרת, מתגמלת, מספקת. פה כל הסיבה כולה.

וכך קרה, שבארה"ב היה רוב שהצליח להעלות לנשיאות אדם רק בגלל שהוא שחור ועוד נוסף על כך – להצליח לא להבחין שהאדם נטול הכישורים הזה הצליח להביא את העולם בתוך שמונה שנים לכאוס אלים שעל סף מלחמת עולם גרענית.

האגו המלוטף הזה הוא גם תמורה הולמת עבור כל מעשה בגידה בעם ובמדינה – הוא הבסיס לאמונה, שבגידה היא מעשה נאצל- כאשר הרוב במדינה מורכב מבבונים נחותים לו, תמורה נאה לתרומה בהרס הדמוקרטיה על ידי מעשים כמו פניה מעל כל זירת הרעיונות – היישר אל האו"ם, למשל. תוך רמיסה ברגל גסה של זכויות כל אחד מהאזרחים במדינה לקבוע את גורלם בעצמם.

פה נמצאת גם הסיבה לארגונים כמו שוברים שתיקה שמשקרים ביודעין ומביימים מציאות כדי להפליל את המדינה, שאינה תופסת מה טוב בשבילה, לתפיסתם הפסיכופתולוגית זו הסיבה שהתקשורת מסלפת את המציאות מחשש שהילידים הנשלטים על ידי אמוציות יצאו מכלל שליטה ולמעשה, כל התופעות שמכונות היום "שמאל" – רובן ככולן מוכתבות מבחוץ, מכת השמאל העולמית, שגנבה את הדמוקרטיה והפכה את הרוב ללא רלוונטי.

בשל אותם קומץ אנשים מהתקשורת, יהירים ככל שהם בורים ונבערים, ארה"ב הגיעה למצב שבו שני המועמדים שלה אינם ראויים: הציבור עבר אינדוקטרינציה שעל פיה – יש מועמדת "מוסרית" ומועמד לא לגיטמי באופן מוחלט.

למועמדת ה"טובה" לא היתה שום סיבה שלא להיות מושחתת כי התקשורת עצמה עמלה להסתיר את כל מעלליה, ואילו מהצד הרפובליקני – שהוכפש בשירותיות – נשרו מהמרוץ האנשים הרגישים והאינטלגנטיים כדי שלא להפגע אישית.

תוך כך, היהירות הגובלת במופרעות נפשית קשה, הביאה את התקשורת לחשוב, שהתפקידם להגיש את החדשות בסינון כל מה שהעם "לא אמור לדעת" לטובתו הוא.

וכך, בעידן של טכנולוגיה שמאפשרת זרימת מידע כמעט מוחלטת, דווקא עתה – אנשים יודעים את האמת על הנעשה בעולם – פחות מפלבאי ברומא העתיקה. חוסר אינפורמציה – לצד מניפולציות מופרעות פיצלו את הבוחרים לשני מחנות: אלו שהאינדוקטרינציה עבדה עליהם, ואלו- שבחלו בה אך לא היתה להם די אינפורמציה ממשית לעשות בחירה מושכלת יותר.

באופן אירוני, היהירות של אנשי התקשורת שבגדו בשליחותם, יצרו מצב שבו באמת בעם לא יודע מה מתרחש והוא אכן הפך ללא-רלוונטי, אך שלא באשמתו .

‏חמישי 10 נובמבר 2016‏