האדם הוא הסיפור שהוא מספר על עצמו

ב-1876  כותב גוסטב פלובר לידידו הצעיר אמיל זולא

"רוגון מקאר' הוא ספר חזק וראוי אבל הוא סובל מבעייה פילוסופית. אמנות צריכה להיות חיפוש אחר האמת, והאמת אינה משקפת רוע בלבד. צייר שרואה רק את הרע, טועה כמו זה שרואה רק את הטוב. החיים אינם משופעים במפלצתיות. החברה אינה מיוסדת רק על נבלים ומרושעים. האנשים הההגונים אינם מיעוט. קיים סדר חברתי. מעט פושעים מצליחים לחמוק מעונש. אמנם נכון, שהאווילות שולטת בכל, אבל בכל זאת קיימת מודעות חברתית כלשהי שמחייבת את הטפשים לציית לכללי הגיון מוסרי ולראות את קיומו של הרוע. הראה גם את הצד השני, הטוב שבחברה, אחרת הקורא הממוצע, הבינוני –יזדעזע, יתעצב ויתנכר לדבריך רק כדי שלא להתייאש".

פלובר, שיזכר לדראון עולם כמי שהוציא את הספר המשעמם ביותר בתולדות הבגרויות בישראל, "מאדאם בובארי", משוייך לזרם הריאליסטי בספרות. כדי להבין מהו ריאליזם, צריך להזכר מה הוא לא.

"עלובי החיים" של בן תקופתו ויקטור הוגו, הוא יצירה עצומה שכל כולה פואמה נשגבת לרוח האדם. ז'אן ואלז'ן הוא פושע שהצליח, לאחר פגישה עם אדם טוב, למצוא את הטוב שבו, לשקם את חייו ובעיקר – להציל את נשמתו. האדם, על פי הוגו- הוא הגיבור של סיפור חייו ובכוחו לנווט אותם מתוך אחריות ומחוייבות למוסר שלו. זהו מופת של אדם.

פלובר, בניגוד להוגו, לא חושב שקיים אדם כזה במציאות. אמה בובארי העלובה שלו (שהוא עצמו שנא וקילל אותה על השממון שהיא מטילה עליו) היא אינה "אדם" -במובן של סוכן-מוסר האחראי על עצמו אלא תוצר של חברה. בילדותה הלכה שבי אחר ספרות רומנטית למשרתות, שהכניסו לראשה הקטן את הרעיון שחיים ראויים הם חיים בהם היא נסיכה קסומה, מחוזרת על ידי אבירים עשירים. היא אינה מסוגלת להבחין באהבתו האמיתית והכנה של שארל בעלה העלוב והולכת שבי אחר קסמיו המתעתעים של רודולפו השרמנטי והנוכל, הולכת ומתרוששת בגלל ההבלים הבורגניים והכל מסתיים בהתאבדות נוראית עם רעל עכברים.

כך פלובר ראה את דמותו הריאליסטית של האדם, בעולם שבו הכסף הוא חזות הכל. לאדם אין סיכוי להיות הגיבור של חייו. גורמים חזקים ממנו שולטים עליו.

אבל מסתבר, שפלובר היה עוד אופטימי. אצל זולא הנטורליסט כבר אין אדם בכלל.

בעולם שבו שולט הכסף האדם מתדרר להיותו בעל חיים חסר ייחודיות, נטול שליטה על חייו, פועל מתוך דחפים ובהכרח יהפוך לסרסור, זונה או לקוח נצלן.

כשמביטים על העולם היום, מי מהם צדק? מהו אדם? גיבור של חייו? או אולי ייצור עלוב תוצר קלוקל של חברה רעילה, או – בעל חיים הפועל מתוך דחפים ונמחץ על ידי השוק ?

חבר סיפר לי היום על תלאותיו הממושכים עם רופאים שלא טרחו לגלות סקרנות מינימלית לבצע דיאגנוזה נאותה לבעיה איומה שהיתה לו. בארהב, שני מועמדים ירודים, מכורים לתאוות בצע ושררה נלחמים על משרת מנהיג העולם החופשי. המונים במערב נגרפים בשם אידיאולוגיה אימבצילית לחגיגה מטורללת של מחיקת התבונה. מישל אובמה הצבועה והמניפולטיבית היא מודל לחיקוי וגיבורי מופת – אין. אם כן, האם זולא צדק? –

ספרות היא פילוסופיה, בדיוק במקום שבו היא מציעה מודלים של אנושות, חברה, אדם. פילוסופיה לא נועדה להסביר את העולם, היא מציעה תבנית פרשנית עליו- מודל שעל פיו ניתן לראות את העולם ולפרשו.

הוגו הציע לקוראיו לחשוב על עצמם כגיבורים של סיפור חייהם. והם הפכו כאלו.

פלובר הציע לקוראיו לראות את העולם כמקום נטול סיכוי, והם הפסיקו לטרוח להיות בני אדם הרואים עצמם אחראים על גורלם.

זולא הציג לקוראיו עולם שמתנהל על פי הברירה הטבעית. והם הסירו מעליהם כל ציפיות.

— זולא לא צדק. זולא ניצח ניצחון פירוס, אמנם. הוא ביקש למחות כנגד זילות האדם בעולם קפיטליסטי, כנגד הרדוקציה המוחלטת של נפש האדם כשהכסף שולט בעולם אבל בפועל הוא אכן ייאש את בני האדם, המאיס אותם על עצמם, הם התייאשו מהתקוה להיות הגיבורים של חייהם, נכנעו למציאות הרומסת אותם והתמכרו להזניית הערכים האנושיים שלהם.

הנטורליזם של זולא היה הזרם שהשפיע ביותר על הספרות שבאה אחריו. לא עוד גיבורים גדולים כמו של הוגו, שמנצחים את החיים. נעלמה אפילו אמה בובארי הפותה של פלובר. המודל שניצח עיצב את האדם בעיני עצמו כלא כלום, הלא אנושי, העלוב, החייתי, הטועה והנרמס. החברה שבה אנחנו חיים היום היא העדות לכך- אין גיבורים גדולים. אין גיבורים בכלל. ואין דרך לשנות, להציע ספרות חדשה – שמאחזרת את האדם, בלי להחשב לנאיבי, מוסרני, דידקטי ונלעג – כמי שלא מבין את המציאות סביבו. גיבורים גדולים יצמחו, אולי, בספרות המדע הבידיוני.

‏ראשון 6 נובמבר 2016‏

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: