הכחשת יהדות

אתם צעירים, הכרתם עכשיו את אהבת חייכם, מה הדבר הכי מפחיד בעולם?

נכון, לצלוח את החבר/ה הטוב/ה.

לפני מאתיים חמישים שנה, באנגליה, האנגלי לקח אותי לפגוש את ג'ון.

ג'ון היה להיט- רוברט רדפורד בבלונד ארוך, אלוף בפוטבול, שובל של בנות מעולפות מוכות אהבה נכזבת. יצאנו לפאב. ג'ון , תכיר, גלי

במקום 'הי גלי, מה שלומך' – קיבלתי למורך ליבי שורה של משפטים במבטא יידי נלעג.

צחקתי.

זה נועד אולי להעליב אותי אבל דווקא התרוננתי. הנה יושב פה ברנש בור למדי, אנטישמי, אבל לא נגדי. אני נצר לישראליות צברית גאה, אין לי שום קשר לשיילוקים הדתיים הגלותיים שהוא הכיר כשעבד בשוק.

זה לא אני, לא רק שהוא לא צוחק עלי, להפך, אנחנו יכולים לצחוק יחד. זה רק מרגיש לי יותר גאווה על הזהות הישראליות שלי, שנבדלת מזו של אלו שכל העולם שונא.

אני? אני ההפך! צברית גאה בארצה, מולדתה.

כיהודים נרדפים ושנואים פיתחנו שיטה. כמו שבכדור פורח שומטים את שקי חול לשם נסיקה, אנחנו שומטים יהודים אחרים, שהם לא "משלנו". וככה נדמה לנו, שלאחר שניפטר בעצמנו מכל היהודים שמוציאים לנו שם רע, כל העניין הזה עם האנטישמיות יתברר בסוף כטעות, מובנת בהחלט:

אה?! זה הדתיים שאתם לא אוהבים? אנחנו איתכם! תראו אותנו – יושבים אתכם בפאב כמוכם, שותים בירה, וצוחקים מבדיחות גסות, כמוכם, אני. ב

דיחות אנטישמיות? מה הבעיה? אני שונאת אותם יותר מכם אפילו. הזהות שלי נבדלת לגמרי. אותי, אתם יכולים לאהוב בלי חשש יהדות.

זו תופעה חוזרת בהסטוריה שלנו: המתיוונים החנפים היו יותר אנטיוכוס מאנטייוכס ליהודים האחרים. היהודים הגרמנים התחננו בפני גרמניה לא להכניס את הפליטים של מחלמת העולם הראשונה, האוסט-יודן הגלותיים והפרימיטיביים מסוגו של שלום עליכם, שלא, חלילה, יתבלבלו ביניהם והאמניסיפציה המופלאה תתחלף באנטישמיות, חלילה. עזר? לא עזר.

יהדות ארה"ב, בחלקה, התחילה להרגיש שזה מביך אותם להיות קשורים להיהודים ההם שם, בישראל. והכי טוב יהיה אם יראו לגויים, שאין להם שום סנטימנט לכובשים המתועבים. להפך.

כך הפכו היהודים לראשי המקטרגים כנגד ישראל. רק זה מסביר את התופעה. כי – מותר לא לאהוב אותנו, את ישראל, את המדיניות. אבל אם כך למה להתעסק בנו באובססיביות שכזו? עזבו. לא אוהבים – שכחו מאיתנו. לא. הם חייבים להראות שהם יותר נאמנים לארה"ב בסוגיה הישראלית -יותר ג'יהדיסטים מהאחים המוסלמים. מה להם ולנו? הם היהודים האמיתיים, החופשיים להם בארה"ב. אנחנו – הישראלים -סרח עודף שגורם להם אי נעימות ושראוי לשמוט אותם כדי לטהר את היהדות – ורצוי – באופן מופגן. כדי שלא יהיו טעויות .

היום אנחנו שומטים את המתנחלים. אה, זה הם – שאתם שונאים! עוד רגע, אנחנו בעצמנו נתקן את המחדל ואז תוכלו לאהוב אותנו! הרי חוץ ממתנחלים. ודתיים (וביננו – אלו – גם וגם) הרי אנחנו בדיוק כמוכם. מה יש לא לאהוב בנו? בואו נספר לאו"ם שגם אנחנו, כמוכם, רוצים שיעיפו את היהודים האלו לכל הרוחות. זה רק הממשלה הזאת – שלא אנחנו בחרנו שמכריחה אותנו להיות בזויים בעיניכם ובצדק. עיזרו לנו הפטר ממנה והמתנחלים- ותראו אז – כמה האנטישמיות מטופשת. לא קשורה אלינו בכלל. ——— למען האמת, רק ככה אנחנו כמו כל העולם. כולם אנטישמים – אז גם אנחנו. אבל זה לא גורם להם לאהוב אותנו יותר. להפך. וכשנגרש יהודים, לא נהיה כמו כולם. להפך נהיה העם היחיד בהסטוריה שביצע טרנספר שלא מרצון, בבני העם שלו, למען דרישה של עם אחר שתובע, בחוצפה שלא תיאמן,לטהר את האדמה שכבש, והפסיד במלחמת שמד – מיהודים.

בשולי המנגנון הנאצי המתועב לרצח עם, היתה גם התפיסה המתועבת – שעל פיה היהודים מממנים בכספם את ההשמדה שלהם על ידי שוד רכושם, מתארגנים בעצמם ללכת לאבדון בזכות היותם חברה היררכית צייתנית למנהיגיה.

פינוי יישובים, שמדינת ישראל הקימה כחוק ושלחה לשם אנשים, שהקימו משפחות, גידלו בה ילדים, הפרו את האדמה, יצרו קהילה, נקשרו למקום באהבה מתוך חיים שנשתרגו לזכרונות משפחתיים, אישיים קהילתיים – להרוס את כל זה במו ידנו בשם חוק שאין לושום תקדים בשום מקום ובשום תקופה, גם לא היום – במקומות שבהם חיים אנשים באיזורים ששייכותם שנויה במחלוקות, זה שוב אותה טעות טרגית: שוב יהודים שומטים יהודים כדי לזקק מתוכנו רק "יהודים טובים". שוב אנחנו מבצעים קניבליזציה עצמית – ומממנים ומארגנים בעצמנו את התביעות של האנטישמים. וזה אף פעם לא נגמר טוב. ומעולם לא אמרו לנו: עכשיו, כשאתם בדיוק כמונו, בוא, שבו עמנו, אתם מקובלים ורצויים.

אין דבר יותר גלותי ובזוי מאשר התמיכה בפינוי עמונה. אם זה חוק, זה חוק בזוי. חוקים של בני תמותה אפשר וצריך לשנות. פינוי עמונה לא יביא יותר אהבה, אלא פחות. פינוי כל השטחים שנכבשו מאיתנו על ידי ירדן תוך טיהור אתני של יהודים -וחזרו ונכבשו על ידינו במלחמת שמד כנגדנו – לא יהיה זה קץ הדרישות. יש עוד למסור את הגולן לסוריה, את הנגב- כאוטונומיה לבדואים, להעניק הכרה בלאום הערבי הארץ ובעצם – כל האדמות פה כבושות -מתקופה זו או אחרת. כי לאורך כל ההסטוריה גירשו אותנו מפה. ובעצם, מכל מקום בעולם. לתביעות מאיתנו לא יהיה סוף. לנו- יכול להיות סוף. בואו לא נביא אותו במו ידינו. כדי להיות עם ככל העמים, המקובל בין העמים, יש לעשות את מה שכל העמים עושים: דואגים לאינטרסים שלהם, לאחים שלהם, לעם שלהם. חלק מהשנאה אלינו היא – שאנחנו מבלבלים ומתעתעים. מי יכול להבין עם שנחשב לחכם – ופועל ללא הרף כנגד עצמו? השכל הפשוט והישר מרמז – שישנה פה מזימה יהודית שטנית לך תסביר להם, שלא, זו רק טפשות. טפשות, וצורך מכמיר לב ונידון לכישלון – באהבה וקבלה.

אל תעקרו את עמונה!

יום שלישי 15 נובמבר 2016‏