עמונה, צדק ושיוויון בחוק

עמונה יושבת על אדמה שממשלת ישראל אישרה לתושבים לשבת בה. זה- חוק. כשמתגלה לפתע שנעשה למישהו עוול – ומישהו אחר הקים יישוב על אדמות שלו- הוא מקבל פיצוי כספי.

למזלם של הבעלים, נגזלה מהם אדמת טרשים עבור עשב לעיזים -וישלמו לו עבור אדמה על פי ערך של ישוב פורח. זה אמור להספיק לו. אם עמונה יושבת על אדמה ששיכת למישהו שרק עכשיו גילה זאת, אין שמץ של ספק, שגם הכפרים הערבים יושבים היום על אדמה שהיתה שייכת לערבי אחר פעם. חוק הוא חוק.

צריך עכשיו לבדוק כל קמ"ר שעליו יושבים ערבים – אם בכלל זכותם לשבת על אדמה שהיא בבעלותו של מישהו אחר. לא מוסרי ולא הגיוני לחשוב – שאדמה פרטית של ערבי- היא הפקר לכל ערבי באשר ההוא. אם הייתי משפטנית, הייית מתחילה לחפש למי שייכות האדמות שעליהן יושבים כפרים ערביים בשטח ההפקר הזה – וותבעת להרוס כל יישוב ערבי שאין לו יכולת הוכחת בעלות על הקרקע. מי שמבקש לטרנספר את תושבי עמונה – פותח פה תיבת פנדורה נהדרת – העברת דירה מאורגנת לערבים בחסות ההמצאה המדומינת "חוק בינלאומי".

בתקופת שלטון הבריטים העויין, החוק אסר על עקירת יישוב שיש בו רק חומה ומגדל. אז איזה "חוק" "בינלאומי" יש בנמצא, שמאפשר לעקור יישוב שלם וותיק?!

יום רביעי 16 נובמבר 2016‏

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: