סקירה של כמה מפונקציות הדמיון על פי יום, רוסו וקאנט, תוך דיון מעמיק יותר ביום. אשתמש בטרמינולוגיה שיום טבע, ובעקרון שרושם חושי בהכרח מקדים את הרגש המשמש כמצע להתייחסות עבור שלושת ההוגים. אנסה להראות כיצד ניתן לגזור מיום ורוסו מסקנה חורגת מטענותיהם המקוריות, ולהראות שכל אחד מהאמפריציסטית הותיר פתח, המאפשר לראות את מושגי הדימיון כמכונני-רגש, ללא צורך במושא או רושם חושי מקדים, וששניהם הטרימו במידה רבה את האפריורי של קאנט.
%d7%99%d7%95%d7%a4%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%95%d7%a1%d7%a8
טעון גיבו"ח - גלי בת חורין 
להשאיר תגובה