יופי של מוסר: פונקציות הדמיון על פי יום, רוסו וקאנט

סקירה של  כמה מפונקציות הדמיון על פי יום, רוסו וקאנט, תוך דיון מעמיק יותר ביום. אשתמש בטרמינולוגיה שיום טבע, ובעקרון שרושם חושי בהכרח מקדים את הרגש המשמש כמצע להתייחסות עבור שלושת ההוגים.  אנסה להראות כיצד ניתן לגזור מיום ורוסו מסקנה חורגת מטענותיהם המקוריות, ולהראות שכל אחד מהאמפריציסטית  הותיר פתח, המאפשר לראות את מושגי הדימיון כמכונני-רגש, ללא צורך במושא או רושם חושי מקדים, וששניהם הטרימו במידה רבה  את האפריורי של קאנט.

%d7%99%d7%95%d7%a4%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%95%d7%a1%d7%a8

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: