יגאל סרנה – פייטן שטנה

החופש הגדול בעיצומו, והורים רבים שואלים את עצמם במה ניתן להעסיק את הילדים. אני מציעה פעילות שמשלבת לימוד אנתרופולגיה, היסטוריה, ידיעת העם היהודי והארץ המשולבת בסאפרי. בימים החמים מומלץ לבקר באתרים כמו עמוד הפייסבוק של יגאל סרנה, המציע, לצד הנאה אסתטית משלל של תמונות שנבחרו בקפידה במטרה אמנותית להפחיד ילדים, גם טקסטים מרהיבים מהנפלאים שבפייטני השטנה במולדת.

אבל אין ספק, שהחוויה האנתרופולוגית המשמעותית ביותר היא הסיור בין תגובות קהל הקוראים של המשורר.

זהו מעין ספארי בשילוב 'המסעדה שבסוף היקום' שבו ניתן לראות בכל פעם מחדש כיצד מתרסקת התבונה האנושית, מאבדת עצמה לדעת ומתאיינת בשובל זיקוקים מרהיב לעין שבו מילים מתערבלות באוויר, ניתקות ממציאות, חגות לרגע מעלה מעלה בשמים ואז מתפוגגות, ונושרות, רסיסים רסיסים של אור, נעלמות לאיטם לתהום נשייה.

הילדים יוכלו להתרשם במו עינייהם מקץ ההסטוריה של השכל. רגע שבו אליטה אינטלקטואלית מרגישה באופן קולקטיבי שהתבונה הינה משא כבד מדי על צווארה ופורקת אותה לעיני כל, בהילולה בכחנלית של פורקן ליבידינאלי שלאחריו המבול.

הראו לילדכם כיצד ניתן לייצר היסטריה המונית ממשפטי חיווי ועובדות שניתקות להן בחירות מסחררת מקרקע המציאות, ושדווקא משום כך הן הופכות אפריוריות ואפודיקטיות:

"מעולם, בכל ההסטוריה שלה, לא היתה המדינה בידי חבורה צינית מושחתת ומסוכנת כל כך לקיומה"

כי עובדות, זה לחלשים.
האזינו לצוחות הפחד והאימה של המגיבים, זוהי חוויה שאין להחמיץ בלונה-פארק ההתאבדות של התבונה

בואו להתרשם מביתן המראות, שייחודן , שאינן משקפות אלא את פיוט החרדה הקאמאית בליבותיהם של מבקרים, במשפט אלמותי כדון:

"במיוחד משולש הברמודה של התוהו. הצירוף ביביליברמןרגב."

המשורר היטיב לכוון אל מרכז ההתנייה הפבלובי של מתאבדי התבונה, וכך שלשמע מילים אלו ממש – הוא משליך על דרך הקונוטציה את המבקרים באתר אל רכבת שדים מבהילה עד לכדי שיתוק ואימה. הילדים נותרו פעורי פה ממש.

בואו לביתן הקוראת בכדור הבדולח החוזה את העתיד שלא מתוך מציאות אלא היישר ממעמקי הרגש המשובש של המשורר עצמו, תוצאה של גירוד קירות התבנית של שארית תודעתו שנתבלעה לה:

"הם ישלחו בלי למצמץ את ילדיכם לעזה, יחריבו אותה ויסיתו את הנשארים זה בזה"

בואו להתפעל מ"קיר המות הדיאלקטי" שבו המסית מסית כנגד אלו, שמתוך דימיונו הפואטי הקודח – רואה דווקא בהם את המסיתים.
בואו לראות את הרגע הממשי שבו האירוניה מתאבדת בניסיון כושל לייצר כוח צנטריפטלי ממשי על קירות של מציאות מדומה

מומלץ במיוחד לשמור את מתקן "קצה הקרחון" לתחנה האחרונה.

לאחר שראיתם כבר את כל חוסר הראיות, ואת כל הראיות הבלתי נראות מתוקף הגדרה ממש , ביקרתם בכל ביתני פיוטי ההכפשה, שלאחר שנאמר כבר כל מה שהיה בו צל צללית של אמת, וגם שקר הגיוני למחצה, ואפילו המצאות הזויות מחדר הלב של יריד המזרח אלף לילה וילללה, עליתם על כל קרוסלה של ספין תקשורתי- אחר כל זה, לצורך להשלמת כל מה שלא היה שום ערך אינפורמטי או ערך אמת מתוקפת, מוכחת על ידי יחס נביעה לוגי, רק אז כדאי לעלות גם על המתקן שיעניק לכלונו את ההרגשה ש"כל זה עוד לא כלום":

"אתמול אמר לי בכיר במשרד הרגב: מה שאתה יודע הוא אפס קצה"

אין ספק, שכבילוי קיץ לימודי עם הילדים, המדור מעניק לקיר-המוות של סרנה מאה כוכבי אורשר על חוויה מרתקת של התבוננות היישר לתוך תהום התבונה המכחידה את עצמה לאבדון ונשייה.
בילוי נעים