תסמונת הגרמני שלא שתק

טוב באמת שנשבר לי כבר. נמאס כבר מתוצרים של אג'נדה הבונה את המניפולציות הדמגוגית שלה על קהל מוכה טפשות, באנליות וחוסר יכולת לייצר רזולוציה לאנלוגיות.
נמאס כבר גם מכל היהודים שקראו בילדותם ספרות שואה לילדים, נשבעו לעצמם שהם לא יהיו הגרמנים ששתקו ועתה נגועים בנאורוזה שמחייבת אותם לייצר תחושת שואה סביבם רק כדי להיות גיבורי הילדות של עצמם
אני לא מאמינה שאני צריכה לומר זאת אבל הנה:
מסתננים מאפריקה הם לא כמו פליטי שואה:

1. מסתננים מסודן מגיעים מתוך מלחמה שבטית שמתנהלת לא על פי אמנת ז'נבה, בין שני צדדים, שכל אחד מהם ייחשב לפושע מלחמה. אנחנו קולטים פה את הגברים של בני השבט המפסיד – שהצד החזק יותר הצליח לאנוס יותר נשים מאשר הצד שלו. כל הגברים מבין המסתננים הם אלו שהיו אמורים להגן על הקהילה שלהם- אבל ברחו והפקירו אותם. ככל שייטען יותר שהמצב בסודן קטסטרופלי – ככה המצאותם של גברים צעירים מחוץ לסודן – הוא חמור יותר ופחות מוסרי
מסתננים מאריתראה הם מהגרי עבודה ועריקי צבא.

2. בעוד שיהודים נרדפו ונטבחו בארצם הם, שם היו אזרחים שקטים ומועילים, אף אחד לא יודע מה מספר פושעי המלחמה שאנחנו וכל ארצות המערב – קולטים מאפריקה, היבשת הפורייה ביותר, ערש האנושות מוכת הרעב בשל תרבויות ודתות המייצרות מצבי מלחמה ומחסור. תרבות זאת הם מביאים איתם לפה בלי שום כוונה לקבל על עצמם את התרבות ה"קולוניאליסטית" שלנו.
33. כל פליט יהודי היה מנשק את האדמה במתקן פליטים כמו חולות – ומודה לאל הטוב ולמדינה הטובה שהצילה את חייו. זה – פליט.
"פליטים" בחולות לעמת זאת, מתלוננים על האוכל, עותרים לבתי המשפט על עצם השהייה במתקן הפליטים , מקיימים עצרות שבהן הם מכריזים שישראל שייכת להם – ולא ליהודים, שולחים ברכות להיטלר, ומבטיחים שבקרוב יקחו לעצמם את המדינה.
זה דומה להתנהלות של פליטי שואה מפוחדים ואסירי תודה?!

בדרום תל אביב ה"פליטים" המסכנים מתעמרים בקשישים ניצולי שואה שלא מעיזים יותר לצאת מביתם , שהפך להיות להם לגטו חדש, מקום מסתור מהביריונים הכובשים מאפריקה, אלו המסתובבים ללא כל חשש מהחוק, מהמשטרה, כאדוני הארץ, מוגנים על ידי "זכויות" ה"אדם" שלהם.

פליטים יהודים שנקלטו בארצות אחרות גם לא היוו איום של אונס על בנות האוכלוסיה המקומית.
נכון, לא כולם אנסים, אבל כקהילה הם לא מגנים אונס, הם לא רואים עצמם כפופים לחוקי המקום, יש להם תרבות משלהם שעל פיה כעסים, דחפים וסכסוכים באים על פורקנם באמצעות אונס – כחלק לגיטימי של פעולה נגד אוייב.

4. אף אחד מהמסתננים לא הביא עמו ילדים. ילדי המסתננים נולדו פה, על פי החלטת הוריהם, ומוחזקים במחסני ילדים כחלק מתפיסת הורות אפריקאית ששונה מאד מתפיסת הורות יודו-נוצרית.
כל אפריקה היא מקום קשה ואכזרי לילדים.
כאן, לעומת זאת, יש להורים בחירה – ללדת ילדים רק אם ניתן לדאוג לשלומם.
כל סבל של כל ילד קורע את הלב. אבל סיוע ישראלי לילדים שכבר נולדו ( ויש הרבה מאד ממנו) מייצר את הדילמה – של עוד ילודה – ועוד ילדים שנולדו לסבל.
מדינת ישראל לא יכולה לסבול ילדים שמופקרים למותם האכזרי אבל מכאן ועד לשלוח חיילים לפינות ליטוף – יש הבדל מהותי.
שימור חיים – כן, עידוד ילודה חסרת אחריות כקוקייה שמטילה את ביציה ואת כל האחריות בקינים זרים, זה- לא!

5. פליטים ניצולי שואה נקלטו בארצות מקלט נטמעו בהן כאזרחים הנאמנים ביותר והשקיעו את מרצם לתרומה. ביניהם סופרים הומניסטים גדולים, פילוסופים הומניסטים, מורים, מוסיקאים, פיסיקאים, מדענים, יזמים, ומה לא.
"פליטים" מאפריקה מנוכרים למדינה הקולטת, מתלוננים על גזענות ולא קראו מילה אחת מצ'כוב.
לכל אדם, ללא הבדל דת גזע צבע או מין, מגיע יחס של כבוד. הביטוי הראשון של יחס הכבוד חייב להיות – כבוד לאדם כאחראי למעשיו וכסוכן מוסר.
אדם, גם אם הוא שחור, זכותו כאדם היא לגלות הגינות כלפי מושיעיו, הכרת תודה, רצון להשתלב בתרבות הקיימת ולא לנסות לשנות אותה לאותה התרבות ולאותה דת שהפכה את ארצו לגהנום וייצרה את מצב פליטותו מלכתחילה.
אם היו נוהגים כך או אז – לא היתה בעיית פליטים, הם היו נקלטים במקלט לפליטים, לומדים את השפה, את אורחות המקום וחוקיו – ויוצאים משם גם בחיים, וגם עם סיכוי טוב יותר להיקלט בחברה- כך – שיהיה להם ולילדיהם עתיד כלשהו במדינה.
כך נהגו פליטי שואה יהודים.
תחת זאת, הפליטים האומללים מוצאים לנכון להתעלל באוכלוסיה הישראלית החלשה ביותר, זו שעליה מוטל כל עול ה"קליטה", שאינה מקבלת שום גיבוי מאף גורם ממשלתי או חברתי, רק זוכה לקיטונות של הכפשות על "גזענות".
גזענות, משום שקלגסיהם – במקרה שחורים.

הדימיון היחיד בין פליטי שואה לבין מסתננים הוא בשפה – במילה שארגונים שחושבים שכולנו לגמרי מטומטמים – מנסים להכניס לשפה על יד המילה "פליטים".

פליט הוא כל מי שנמלט מתוך המדינה שלו. ולא – מי שחצה את כל אפריקה רק כדי לבוא לכאן והוליד ילדים ישראלים שלומדים לצעוק לניצולי שואה במדינת ישראל: "תודה להיטלר"

להשוות בין מסתננים לבין פליטי שואה – זו בדיוק הפארסה שעליה אמר מרקס – שהיא ההסטוריה שחוזרת לאחר הטרגדיה.

בפועל – ההשוואה של מסתתנים לא חוקיים ממדינת העולם השלישי גורמת לכך שניצולי שואה נמצאים שוב בגטו. שוב מאויימים, שוב זרים בארצם, ושוב חייהם בסכנה
וכל זה – כדבר ראשון משום שחוסר היכולת לחשוב בבהירות הופכת את דעת הקהל פה לקורבנות של מניפולציות רטוריות מפגרות מטעם גורמים העוינים את ישראל.
מי שמתחשק  לו עדיין לספר לי כמה הוא מזועזע מהתועבה הגזענית שלי – שיספר את זה לסבתא שנעולה כל הימים בביתה, בחום הקיץ ולא יכולה לצאת מאימת ה"פליטים" הביריונים.
הטפשות המתודית של הצדקנים מפחידה במיוחד – משום שזה אומר שהדרך לדיקטטורה פשיסטית של רודן פסיכופת כבר נסללה. ושיהיה לגמרי ברור: הוא חסר שם עדיין אבל כבר כאן, אורב במחשכים להזדמנות. הוא יגיח ברגע של משבר ויקח את השלטון – משום שאין קל מאשר להשתלט על עם של מטומטמים.
התעשתו!