מהפכה דור שלוש

תארו לעצכם:
תארו לעצמכם שנולדתם בלואיזיאנה בתקופת העבדות. לפני שאתם מעלים חיוך ורואים את עצמכם במיטב המחלצות באחוזת טרה, מתנשקים עם רט בטלר או חושבים על זה מחר- אתם העבדים השחורים.

מה תענה אם אשאל אותך, קונטה קינטה, העבד הפלח בשדות הטבק של אדונך, איך החיים?

– השבח לאל. יענה
– הכל טוב?

– השבח לאל. בריאות יש, עבודה קשה אבל רק ככה היא מרחיקה מחשבות רעות. האדון טוב. מכה רק כשמגיע. (ומתי זה מגיע? כשהוא מכה). ילדה אחת לקחו לנו, נקרע הלב. מתפללים שתמצא מקום טוב כמו פה,אבל , את יודעת, אסור להתלונן.
– למה?
– את צריכה לשאול? את לא הולכת לכנסייה ?! (מצטלב) תלונות הן מהשטן! עם מחשבות כאלו לא תגיעי לגן עדן! ישו המתוק! איזה דיבורים!

קרוב לוודאי שקונטה קינטה לא חושב שהחיים שלו רעים. הוא נולד לתוך עולם שבו כל השחורים היו מאז ומתמיד עבדים, לא מעלה על דעתו שאפשר אחרת, למעשה מחשבות כאלו הן מהשטן והוא נוצרי טוב ולא רוצה לאבד את מקומו המובטח לו בגן עדן במחשבות לא מוסריות. עינו לא צרה בחיי השפע ,העצלות והמותרות של הלבנים כי הוא לא מצליח לדמיין בכלל את עצמו במקומם. הוא ירוק מקנאה בשכן שלו, שהבקתה שלו קצת יותר ירוקה. לא בבני האלים הלבנים. הוא גם מאמין שהעולם מסודר. בכנסייה מלמדים האנשים הקדושים, שככה אלוהים רצה את העולם. וזה ברור לגמרי, כי אלוהים מקבל כל מה שהוא רוצה ככה שאם זה המצב, זה רצון האל. תודה לאל שקונטה נולד לתוך עולם כל כך טוב. כי יש שמועות רחוקות שפעם, בארץ הרחוקה, אבותיו היו פראיים ולא הכירו את ישו הטוב והמטיב. ודינם של הפראים המתועבים הללו הוא תופת נצחית בשאול. ואיזה מזל שישו עשה חסד, הביא אותנו לפה לחיים האלו שהם תיקון על היותנו עובדי שטן.
————

טוב, ברור לנו שקונטה טועה . אבל אין לו כל ברירה אלא לטעות. הוא נולד לתוך עולם שעבדותו היא נורמלית בו, החברה, דרך הכנסיה, אמרה לו שזה מה שאלוהים רוצה שיהיה. ואם יבוא חכמולוג ויאמר לו, שמע, אחי, כל בני האדם נולדו שווים, הוא אולי יקום עליו להורגו, על דבר הכפירה הזה.
לקונטה יש מה שנקרא "תודעה כוזבת" שגורמת לו לא לראות אפילו את אפשרות קיומה של חירות.
——–
חד וחלק, ושיהיה לגמרי ברור. התיאור שלעיל הוא האופן המדוייק, שמרקסיסטים תופסים את האנושות היום, בתוך הקפיטליזם: כולנו עבדים של ה"שוק" – עובדים למען המכונה. חושבים שככה זה טוב וככה זה צריך להיות כי המכונה אחראית גם על הבניית התודעה שלנו: הטלוויזיה מחנכת את ילדינו מגיל צעיר לסגוד לדת הצרכנות – לטובת אלוהי הקפיטלזם, הפרסומאים מרמים אותנו תדיר להאמין שהמוצר הבא יביא לנו את האושר. וכשאנחנו רוכשים אותו, באמת נדמה לנו שאנחנו מאושרים. לרגע אחד. ולכן נקנה עוד ועוד ועוד אושר.

אנחנו מאמינים שיש לנו חירות. כי הקפיטליזם הגדיר לנו מהי חירות: החירות לצרוך. ולעבוד לילות כימים כדי לצרוך יותר.

המדינה, על מנגנוניה הדכאניים משמרת את השיטה הקפיטליסטית, מחדירה את האמונה שהעבדות הזו היא למעשה חירות ולשם חיזוק מייצרת ללא הרף פחדי-שווא כאילו קיים בחוץ אוייב שמנסה להרוג אותנו, ומחזיקה אותנו כך נאמנים לה וצייתניים – וללא מחשבות כפירה על חירויות אחרות, על סקס אחר, על חיים אחרים – אפשריים – אם רק נוותר על כבלי התודעה הכוזבת
————-
מה היינו אומרים היום לקונטה? איך משחררים אדם ממערה אפלטונית שבה הוא שרוי? אין כל טעם לומר לו את האמת. הוא אינו בנוי לתפוס אותה. דווקא אם רוצים לשחרר אותו לטובתו, עלינו לשקר לו. נקח אותו לכנסייה אחרת, שם כומר אחר יאמר לו אלוהים אמר שכל אדם נברא בצלם. הוא יודע זאת כי קראו בפניו את התנך אבל לא תפס את המשמעות כי היתה כל כך נוגדת מציאות כפי שהוא מכיר אותה.

אחרי עמל רב, קונטה תופס בסופו של דבר שהוא עבד, שהם עבדים רבים, שאם כולם יתארגנו יחד ויקומו על אדוניהם – כולם יהיו חופשיים. אלא, שמה שהוא, קונטה, הצליח לתפוס בכוחות-על – ובכך לשחרר את עצמו מתוך כזבי התודעה, לא בהכרח יצליחו לתפוס ההמונים ועד כמה שזה מתסכל, הם עלולים לרצוח אותו כמי שעושה בעיות, מביא אסונות, מפיץ כפירה, גוזל מכולם את הסיכוי להגיע לגן עדן.
———–
בתסכול הזה נמצא גם המהפכן המרקסיסטי.
הוא רואה נכוחה שגן העדן יכול להיות כאן, בעולם הזה. אבל איש אינו מצליח לראות זאת בבהירות כמוהו. המדינה היא האוייב, היא משמרת את המנגונים הדכאניים בשירות הקפיטליזם המשעבד. מחנכת את הדור הבא ומנרמלת את העבדות לתוך התודעה. חוקי המדינה נועדו להגן על השיטה כך שהוא גם נמצא מחוץ לחוק. ואין ברירה אלא לנסות בדרך לא דרך להביא לשינוי ראדיקלי – שינוי מהיסוד של השיטה עצמה. שינוי מהפכני של הכל.

——————–

בנאום הניצחון הראשון של אובמה, אובמה הבטיח "שינוי ראדיקלי לאמריקה" לקול תשואות ההמונים.
ככה התחילה המהפכה המרקסיסטית בארה"ב, שאופייה שונה בכל מקום שבו התרחשה מהפכה כזו. במקרה הזה זו היתה מהפכת אדוארד סעיד לצד אלינסקי, עם ניחוח איסלמיסטי ("אין טרור איסלמי. זה המערב שכונן בתודעה את האיסלם כאלים ורצחני, בשם מנגנוני המדינה הדכאניים שמייצרים אוייב מדומה מהזר והשונה על מנת להמשיך את המנגנונים הדכאניים").

במהפכה, המטרה מקדשת כל אמצעי.
אין ערך אחר למעט המטרה. בשמה מותר וצריך לשקר. חובה ממש לעבור על החוק כי החוק הוא הבסיס של השיטה והשיטה היא האוייב.
ההמונים לכולם חדורי תודעה כוזבת. הם מאמינים שהם חיים בחירות בקפיטליזם שהם מאמינים שהוא נפלא. לכן יש לחנך מחדש דרך מוסדות אקדמיה
במהפכה אסור להותיר ולו סממן אחד מהעולם הישן אחרת ההבנייה התודעתית לא תעבוד-ואנשים יגררו כל הדרך חזרה להרגליהם הקלוקלים לכן יש להכפיש בקיצוניות כל רעיון שמרני, להביא לכך שההמונים יתרגלו לחוש בחילה פיסית ממש לשמע דברי הכפירה במהפכה.

במהפכה, אין משמעות לדמוקרטיה כי ממילא לא קיים חופש בחירה אמיתי זה רק נדמה כאילו בחרנו ולמעשה המנגנון הדכאני היבנה את התודעה לבחור רק בהיצע הקיים, שכל כולו על כל גווניו , על כל היריבים המרים- כולם כאחד הם משרתיה של אותה שיטה ולכן הבחירה לא קיימת באמת.

מהפכה היא תמיד דיקטטורה. הרוב אינו רלוונטי כי הוא שבוי בתוך השיטה . ולכן גם פה מהפכנים פרוגרסיביים המציאו את ההגדרה המהפכנית, שדמוקרטיה היא לא שלטון הרוב אלא הדאגה למיעוטים.

ומיהם המיעוטים?
ראשית המהפכנים עצמם- ה-3%% שראו את האור. ומיעוטים אחרים שישמשו כוח פוליטי ראשוני למהפכה כי גם הם מסיבותיהם, שונאים את המדינה ושלטונה הדכאני ומבקשים להחריבה.

מסתננים, ערבים ישראלים אנטגוניסטיים, ג'יהדיסטים- כל אלו הם בני בריתה של המהפכה (ולו לכברת הדרך עד נצחונה.)

המהפכה, כל עוד היא חלשה וחסרת סיכוי, תאמץ את התאקייה, תרבות השקר המוסלמית (תרבות שבעצמה שואפת למהפכה. אחרת, אמנם). הטרור הוא בן ברית, את "שופר הקפיטליזם" הטלוויזיה והתקשורת יש להפקיע מידי חסידי השיטה ולהחליף באנשים "משלנו". כך גם מערכת החינוך והמשפט- וכך כל הדרך עד להצלחת המהפכה.

——————————-
אני מקווה שתמצאו במודל הזה תבנית הסברית כללית לפחות למה שעובר על העולם בשנים האחרונות. קראו מעט על המהפכה הצרפתית ותגלו עד כמה היא דומה למודל של מימדל אובמה והאיחוד האירופי, כמו גם השמאל בישראל (המעטים שמודעים וכל השאר – אידיוטים שימושיים, לא ככינוי גנאי אלא תיאור הלכה למעשה של מעמד מוכר בדוקטרינה עצמה).

עכשיו. מהפכה, לעיתים היא נדרשת ואף הכרחית. מהפכת שחרור מעבדות בארה"ב היא ללא ספק מהפכה מוצדקת. אבל מהפכן לעולם לא יכול לדעת מתי היא מוצדקת – כי מעצם היותו מהפכן – כל מצב עניינים הוא מראש מצב למהפכה.

התיאוריה מאחורי המרקסיזם היא מודל פרשני של מציאות שלא מותיר מקום למצב שבו לא צריך מהפכה. לכן המהפכן כל כך בטוח בעצמו. כי התיאוריה המעגלית שלו מתקפת את עצמה תמיד. הוא גם נהנה מהאמונה שלו, שלכולם יש תודעה כוזבת ורק הוא היחיד שיצא מהמערה …

גם המציאות עצמה אינה אתגר לתיאוריה:

מי שאימץ את המודל בהכרח סבור שכל המציאות "אינה מציאותית" אלא הבניה כוזבת של כוחות דכאניים להמשך שיעבוד. השיעבוד קיים תמיד ( על פי האמת האמפירית של מרקס) גם ובמיוחד אם אינו מורגש.
לעולם אין אוייב חיצוני במציאות (אם כי המהפכה עצמה מוצאת לה לא מעט כאלו) זה תמיד רק הפחדה של מנגנון השליטה להבטחת המשך השיעבוד. אין צורך בהצצה במציאות ואם כבר מציצים – מפרשים אותה על פי התיאוריה.

(הרברט מרקוזה, אחד הנאו-מרקסיסטים המשפיעים ביותר עד היום, טען במלוא הרצינות , שהמציאות העכשווית (שנות ה-60) כל כך איומה, שהיא אפילו כבר לא תואמת את המודל של מרקס – שהוא אמת נצחית) .

עכשיו, כשברור כבר שהמפכה העולמית, שהתבשלה במשך כארבעה עשורים קרסה, הפוליטקלי קורקט, כלי התודעה שלה התרסק צריך להיות ברור מול מה העולם השפוי התמודד בשנות השיא שלה, רגע לפני שהצליחה להגיע אל סיומה המוצלח (מוצלח מבחינתם, סיוט עבור רוב תושבי החלד שיועדו מן הסתם למוות , כאנשים מקולקלים ללא תקנה) -בשנות שלטונו של אובמה, האיש שקיבל פרס נובל לשלום על ידי האיחוד המרקסיסטי-האירופי – שיישם ראשון את המהפכה על בשרו–הוא, אובמה, שהבטיח, בהתאם – שינוי ראדיקלי לעולם.

וזה הזמן גם להזכיר את ראש הממשלה שלנו, שהעמידות שלו ראויה לציון ולכל שבח – אל מול כל הכוחות העצומים שהיה להם כה חשוב להביא את בשורת מהפכת זכויות האדם בכוח גם אלינו, אחרי שהצליחו כל כך יפה בתוניסיה, במצרים, בלוב, ובסוריה.

מי ייתן, וטראמפ ילמד מנתניהו ויהיה חזק כמוהו. אתגרים לא קטנים צפויים לו והריאקציה עלולה להיות כואבת מאד . כמות הכסף והמשאבים שהשוקעו בהבאת המהפכה כמעט אל קיצה היו בלתי נתפסים ועל כך אין לצפות מהמהפכנים לוותר ככה סתם רק כי ההמון הנבער, נטול תודעת מהפכה , הצליח לנהור אלי קלפי