קרל מרקס, ישו של העת החדשה

פרק ראשון למבוא מקוצר מאד להבנת המתרחש היום.

קרל מרקס, כמו ישו, נולדו יהודים. מרקס למשפחה מומרת, ישו נולד ומת כיהודי. שניהם רצו להיות המשחררים הגדולים של האנושות, על ידי דאגה לרווחת העניים, שלהם הבטיחו גן עדן. ישו- בממלכת השמים, ומרקס – לגן עדן עלי אדמות. בשם שניהם נעשו העוולות הגדולות ביותר, שהביאו לגיהנום דיסאוטופי על מאות מיליוני קורבנות. 

כמו ישו, גם קרל מרקס היה יהודי מומר שנולד בשנים של תחילת המהפכה התעשייתית וראה בצעירותו את המעבר של חקלאים חלכאים לעיר – שם שועבדו בעבודה איומה למכונות ולמכרות וסבלו מחרפת רעב, היתה אבחנה:

רובם המוחלט של בני האדם עובדים תמורת סכומים המספיקים כמעט רק כדי להחזיק את עצמם בחיים – עבור מיעוט נפסד של תעשיינים בעלי הון – שכל יתרונם הוא שהם שולטים באמצעי הייצור. קרי, היו עשירים מספיק לקנות מכונה יקרה – ומרגע זה – אלפי אנשים עובדים עבור כל אדם כזה ומתים מרעב.

הוא הגה רעיון:

למה שלא יקומו אותם אלפי אנשים בכל מפעל, יקחו מבעל ההון את המכונה,יעבדו למען עצמם – יחלקו את השפע ואיש לא יירעב.
אם בכל מפעל ,בכל העולם יעשו כך, לא יהיה יותר רעב בעולם. "פועלי כל העולם יתאחדו"

היום, אין יותר רעב בעולם. לפחות לא במדינות קפיטליסטיות. כך שחזונו של מרקס ומטרתו הושלמו במלואם – אם כי ההפך ממה שמרקס התכוון. מרקס גם טעה. במלחמת העולם הראשונה – פועלי העולם נלחמו אלו באלו ולא במשעבדיהם, בעלי ההון.

השאלה המעניינת היא – מדוע, איפוא, קיימים מרקסיסטים גם היום? ואיך הם ממגרים בעיה שכבר לא קיימת?

מיגור הרעב ושחרור האדם מעבדותו למכונה – כבר הושג. אבל מרקס הותיר עשרות כתבים (אם לא מאות) שמסבירים את הסיבות ההסטוריות למצב תמידי לאורך כל ההסטוריה (שהיה נכון לתקופתו וכבר לגמרי לא נכון לתקופתנו. הלך הדפוס הטרנס-היסטורי. מרקס טעה.)

מרקס חשב בתחילה שברגע שרק יסביר לפועלים את ההגיון ברעיון שלו – להתקומם מול בעל המכונה – מייד כולם יעשו כעצתו. זה לא קרה וכאן נולד המושג "תודעה כוזבת". מרקס התאכזב לגלות שהפועלים לא מבינים שהם מעמד – וכמעמד – הם כוח עצום כי הם הרוב מוחלט בעולם. פועל לא מרקסיסט הוא בעל תודעה מעמדית כוזבת.

היום, כל מי שלא מסכים עם מרקסיסט, או עם פמניסטית, הוא בהכרח בעל תודעת כוזבת בכללותה , משמע – המוח שלא לא רלוונטי ואי אפשר לשכנע אותו לכן חייבים לכפות עליו את "חירותו", לשקר לו, למשוך אותו באף ואם אין ברירה – להרוג אותו. זה מסביר את התקשורת בכללותה. המוח שלכם לא רלוונטי- אתם כולכם מטומטמים – לכן צריך לשקר לכם.

מכאן עלתה השאלה איך נוצרת תודעה כוזבת. לכך הקדיש מרקס את המאמר "על הפילוסופיה הגרמנית" שבו הסיק – שהתרבות, הדת ( זה בעזרו של פויירבך והיינה ) האמנות, התיאטרון, התרבות (אחר כך הנאו מרקסיסטים הרחיבו גם לשפה ) – הכל "מבנה-על" אידיאולוגיה שבעלי ההון מכניסים לתרבות – כדי להבטיח את המשך השיעבוד. למשל ההבטחה הדתית שעניים ירשו את ממלכת השמים ( היינה דרש – שגן העדן יהיה כבר עלי אדמות) . מכאן – המטריאליזם של מרקס. הכל שטויות משעבדות, מה שחשוב בעולם זה אם יש, או אין, אוכל על השולחן.

השמאל שלנו למד מזה – שצריך להשתלט על מבני העל. בדיוק ההפך מהכוונה של מרקס

(יש כבר אוכל על השולחן. אבל יש עדיין גם מרקסיזם. איך? )

מרקס חזה מהפכה צרפתית אחת בחייו . את מהפכת 1848 – הפלת המונרכיה והקמת הרפובליקה. יחסו למהפכה היה אמביוולנטי. בצעירותו קבע, בתזה ה-11 על פויירבך ש"ההסטוריונים תיארו את העולם, אבל הגיע הזמן לשנותו". מאידך, בכתבים מאוחרים יותר העלה את ההשערה שממילא הקפטיליזם יתיש את עצמו – היצרנים ייצרו עוד ועוד, ההמונים יהיו יותר ויתר עניים ולבסוף לא יהיה מי שיקנה את המוצרים והקפטילזם יקרוס. והעניים יתקוממו כי כבר "לא יהיה להם מה לאבד, למעט את הכבלים" .זה הדטרמינזם המרקסיסטי.

גם זה לא קרה. ועדיין יש היום מרקסיזם.

המרקסיזם העכשווי יונק ממרקס, אבל הפך אותו לחלוטין. התיעוב של מרקס כלפי כל סוג של אידאולוגיה – הפך להיות אידיאולוגיה. הרצון למגר רעב, הפך בשם הלניניזם המרקסיסטי להרעבה מכוונת של עמים שלמים – להכריח את הקולקים – אלו שייצרו את כל האוכל ברוסיה שלאחר המהפכה – להכנע לשיטת ייצור קולקטיבית .
"קודם יהיה רע לפני יהיה טוב" כדברי לנין, שחתום על תוכנית ההרעבה. מיליונים מתו ברעב – למען המהפכה. המרקסיסטית.

הנאציזם, אגב, זה לא מספרים לכם כל כך – עלה לשלטון כי הגרמנים פחדו יותר מהקומוניזם המוכר כבר מאשר מהיטלר – שעדיין לא הכירו .גם את מחנות הריכוז והשמדת עמים – למד היטלר מלנין. לא מסטאלין. מלנין המרקסיסט המלומד.

מרקס דיבר על "אינטרנציונל" – פועלי כל העולם התאחדו. בשמו היום קוראים לקורבנות כל העולם להתאחד עם מחבלי כל העולם. לא עוד אוניברסליות מעמדית אלא אוניברסליות "אנושית". וגר זאב עם שווארמה.

מרקס לא דיבר על שיוויון. מבחינתו – שיוויון הוא שאף אחד אינו רעב ללחם. היום קוראים בשמו לשיווין מוסרי – כולם חייבים להכיל את הערכים של כולם, כולל של הג'יהד. בשמו של מרקס, כביכול.

מרקס רצה להביא למצב שבו לאדם יש פנאי מעבודה. המרקסיזם הלניניסטי (וגם תנועות העבודה של החלוצים אצלנו ) הפכו את העבודה לדבר מה של קדושה. עיסוקי הפנאי נחשבו לחטא כנגד כל החברה – לפארזיטיות שבגינה הוצאו מאות אלפי אנשים להורג ברוסיה .

כולנו יודעים מה מחולל משטר קומוניסטי בכל מקום שבו עלה לשלטון : רעב המוני, (סין הרעיבה למוות מיליונים מבני עמה, לא שמעתם על כך בוודאי). מרקס רצה להביא ליתר חירות – והמרקסיזם הביא לשלטון טוטליטרי בכל מקום שבו פגע את פגיעתו הרעה.

אז למה המרקסיזם עדיין קיים?
מרקס הותיר אחריו משנה בסדר גודל של התלמוד, המקרא והמשנה. זו תורה להגות בה יומם וליל. והגו בה . ויש לה מלומדים רבים שהשקיעו בה את כל חייהם. התורה דיאלקטית – לכן מחייה ויכוחים תמידים, נוסח הפלפול התלמודי. אנשים מושקעים במרקס, הוא ההתמחות שלהם והם חיים ממנו. אם יורכז שהמרקסיזם הוא האסון הגדול של המאות האחרונות, מה שהוא אכן כך – אלפי אקדמאים יאבדו את מטה לחמם, מאות אלפי פעילים ומנהיגים "חברתיים" – יאבדו את התרומות. כמה מאות מיליארדרים יאבדו את ששליטתם על העולם – בהעסקת מאות מיליונים שעובדים עבורם בחינם בלהט אידאולוגי ומפרקים מדינות – כך שהמיליארדרים יוכלו לקנות אותן בגרושים ולהתעשר מעל ומעבר לכל דימיון.

זו הסיבה שמרקסיזם עדיין קיים. אלא שהוא לא פועל למען מטרותיו של מרקס – אלא רק בשיטות שמרקס הגה – כדי להביא את המהפכה. ומהפכה זה אומר – שמותר להרוג אנשים בשם הצדק ו"זכויות האדם" ולרשת את הונם, כל הדרך עד לשלטון טוטלטרי שישעבד את כל האנושות וברצונו ירעיב אותה למוות. בשם המרקסיזם, כמובן

והאירוני הוא, שמרקסיסטים עדיין חושבים , כמו לפני 150 שנה, שהם "חושבים" הפוך מכל ההמונים הנבערים בעלי התודעה הכוזבת. ורק הם רואים את האמת. זה גם מה שמפתה כל כך הרבה צעירים ל"מרקסיזם"- הרעיון, שהם יודעים משהו שאף אחד אחר מלבדם לא מסוגל אפילו לתפוס בתודעתו אית הרעיונות המהפכנים, שדשים בהם ללא הרף כבר 150 שנה. לא עולה על תודעתם – שמי שלא רואה אתם את הדברים עין בעין אינו נטול יכולת תפיסה, אלא שהוא רואה היטב את מה שהם עיוורים לו – שהרעיון שבכללותו כבר לא נכון כלל, ולו משום שאין היום רעב במדינות קפיטליסטיות הוא גם המית אסון ורעב המוני בכל מקום שבו פגע.