בכל הויכוחים הפוליטיים בנוגע לסכסוך מאלו ששמעתי עד כה מצאתי שיש תמיד הבדל בסיסי אחד בין מחנה שסבור שהמציאות מורכבת ומסובכת ולא ניתנת להבנה אבל שיש לה פתרונות פשוטים, לבין המחנה שסבור שפשוט מאד להבין את המציאות – אבל שהפתרונות כמעט בלתי אפשריים.
שתי הגישות לוקות, כמובן, בפשטנות. זו, במחשבה שהסכם שלום חתום הוא כמו סוף סיפור באגדות – נגמרה העלילה ומרגע זה – יהיו באושר ובעושר עד העצם. המחנה הזה, שסבור שיכול להיות פתרון פשוט לסיטואציה שאינה ניתנת להסבר פשטני, סבור גם שמי שחושב בפשטנות יתר שהוא מבין את המציאות ("כל הערבים יתקעו לך סכין בגב") הוא גזען עם חשיבה פרימטיבית שבטית.
ואני, יש לי בהחלט עמדה, ובניגוד לכל החכמים שתמיד מוצאים פשרה בין שני קצוות וכך מגינים על עצמם מכל טעות – אני בהחלט מצדדת בכך שהמציאות פשוטה מאין כמוה להבנה ושהפתרון הוא המורכב והמסובך.
זאת משום שדווקא הצד שמצדד בפתרונות פשוטים חושב על מי שחושב באופן פשטני, מכליל, ובמונחים של המערב הפרוע "שחור-לבן" שהוא פרימיטיבי גזען, מתחייב מכך שהפרימיטיבי הגזען לפחות קל להבנה.
כל הסכסוכים שקיימים היום בעולם, שבהם מעורב האיסלם הם סכסכים ברורים מאד להבנה: פלג, זרם או עדה אחת, שמאורגנת באופן פרימיטיבי במשחק סכום אפס סביב תפיסות שחור-לבן: אתה איתנו או שאתה אוייב – נלחמות אלו באלו – וגם עם כל תרבות "כופרת" אחרת.
זה מאד פשוט להבנה, וגם יוצר בעיה שאינה פתירה
כאשר מבלבלים בין סוגי פשטנות היתר – ומסבכים את ההבנה של משהו פשוט להבנה – תוך דחיפה לפתרונות שלוקים בפשטנות יתר – לא רק שהפתרונות לא ייצלחו- הם הופכים את המצב לבלתי פתיר באופן קריטי וסופני.
לא יכול להיות סכסוך דתי שאינו שחור לבן ושאינו משחק סכום אפס. זה אכן פרימיטיבי. והשמאל לא יכול לטעון שלא, משום שבדיוק על זה הוא מאשים את הימין. כך שזו עובדה שאיש לא חולק עליה. השמאל טועה רק בתפיסה, שהימין פרימיטיבי על שהוא רואה מצב פשוט ופרימיטיבי – כמות שהוא.
האבחנה של השמאל מוצדקת לחלוטין לגבי תופעה, ומוטעית באופן קטגורי בזיהוי האשמים.
שבת שלום וחג פשוט ושמח
טעון גיבו"ח - גלי בת חורין 
להשאיר תגובה