"הימין מלא שנאה"

אני רוצה לענות פה במרוכז לכל מיני האשמות שעלו פה כנגד ימין שחשבתי לתומי שכבר נפטרנו מהן. אז הנה כמה קלישאות טפשיות לצד אמיתות טרואיסטיות פשוטות

"הימין מלא שנאה"

א. אם זה נכון שהימין מלא שנאה אז זה מוצדק לשנוא את הימין דבר שהופך את :
ב. השמאל, למלא שנאה. ואם כך, אז:
ג. שנאת השונאים היא שנאה.
(אולי מכאן מגיעה גם השנאה העצמית )

ד. הימין אינו מחוייב לרעיון של השמאל, כאילו שנאה בכללותה היא פגם. הימין הוא מסורתי ולכן מוסרי, ועל כן הימין שונא את הרע ואוהב את הטוב .

(פתיחת סוגריים: )
א. מוסר הוא בראש ובראשונה מוסכמה. המוסר השמרני הוא המוסר היודו נוצרי. הוא המוסר (אם מישהו רוצה לטעון שגם לאיסלם יש מוסר, ניחא, אבל זה מוסר פסול . להזכירכם, ימנים לא מחוייבים לתפיסות רלטיויסטיות ולרב-תרבותיות. להפך)

ב. לשמאל אין מוסר, יש לו הצעה למוסר חדש, שמתגבש לאיטו ב100-200 השנים האחרונות. נחכה בסבלנות ונראה למה זה יתגבש בסופו של דבר. מי יודע, אולי למשהו טוב? אבל בינתיים למרות מה שמנסים ללמד על דרך שטיפת המוח – זה לא מוסר אלא תוכנית ניסיונית בשלבי הבטא של המוצר, שיש בו עדיין יותר באגים מאשר תוכנית.

כך ש:

ג. אין שום דרך הגיונית בשפה לטעון שלשמאל יש מוסר בכלל, לא כל שכן לטעון שהמוסר רק אצלו. זה שקר מגוחך ונלעג.

(סגור סוגריים)

ה. אם הימין שונא והשמאל לא שונא – השמאל גם לא שונא את הרע . לא לשנוא את הרע זה להיות רע, לתמוך ברע, ולפחות לאפשר את הרע.

שימו לב שלא הגדרתי פה בכלל מהו הרע, כי זה לא נחוץ כאשר ניתן להראות שמבחינה אנליטית אפריורית ההאשמה ש"הימין שונא" היא כשל לוגי

ו. אם גם השמאל שונא את הרע, אז גם השמאל מלא שנאה. (שהדי שבמרומים, שיש מספיק רוע בעולם לשנוא אותו)

ז. אם הימין מלא שנאה וגם השמאל מלא שנאה – שנאה היא לא פקטור בכלל בהבדלים שבין ימין לשמאל

ח. שנאה היא רגש. ורגש אינו מדיד ואינו נשלט. אין לי שום דרך לדעת אם אני יותר "מלאת שנאה" מאשר מישהו אחר. רגש השנאה אינו נשלט על ידי אף אחד, רק הפעולות, הדיבורים המעשים וההתנהגויות הם אלו שעומדים למבחן וחייבים לעמוד למבחן.

ט. במבחן המציאות עולה, שהשמאל שונא את הימין, את הדתיים, את החרדים, את המתנחלים, את הערסים, את הממשלה. את ביבי, והשמאל ברובו גם שונא את הערבים ופוחד ממדינה דו לאומית עד כד כך שהוא מעדיף לעשות לחצי מילין יהודים מתנחלים (שאותם הוא גם שונא) טרנספר מיו"ש – ולמסור את שטחי המורשת לערבים השנואים עליו רק כדי שלא יצטרך לתת להם זכויות שוות בישראל
(גם אני כמובן לא רוצה בכך, אבל חושבת שצריך למצוא פתרון הגיוני וצודק יותר)

י. הימין לא מחוייב, כאמור, לשפוט רעיון או אידיאולוגיה על פי כמות שנאה משוערת שלו או של היריב . השמאל כן. לכן – בכל פעם שהשמאל מעלה את האשמה שהימין מלא שנאה – הוא מביס את הטיעון של עצמו.

י"א. אם השמאל שונא את הימין כי הימין שונא את הערבים, קל לטעון שהימין שונא את הערבים כי הם מלאי שנאה.

י"ב. הרעיון , כאילו השנאה של הימין היא שנאה, והשנאה של השמאל היא "ביקורת"- הוא רעיון אווילי ולא ישר – ומי שמאמין בו ממילא שייך רק לפרדיגמה של השמאל בלבד. הימין לא מחוייב לקבל את הקביעה האימבצילית הזו, ואכן גם לא מקבל אותה

י"ג "שנאה", כמו "חמלה" לא יכולים להיות מושגים פוליטיים כי הם רגש וככזה הם קניינו הפרטי של כל פרט ולאיש אין זכות לחדור לאדם אחר לתוך הקרביים ולהחליט אם הו שונא, או לא חומל.

על "חמלה" עוד אכתוב הרבה, אבל בתור התחלה – "חמלה" פוליטית אינה אלא החופש של ההמון להשתחרר מהצורך לפתח חמלה אמיתית. ופה כבר מתחיל המון להיות אספסוף פראי, אלים ומסוכן, ומאד פגיע להסתה.