חשופית באף: הדיאלקטיקה של הפוסט-אינטלקט

עכשיו, אני אגיד לכם מה באמת קרה פה
בגלל שהאיסלם כל כך כל כך קיצוני. המציאות הפכה ליותר מדי ברורה, ולבינארית באופן כואב: הרע, רע באופן שאינו ניתן לחלוק עליו.

אין שום עמימות – שיכולה לספק את תאבונו של אינטלטואל לפרשנות יצירתית מעוררת התפעלות בקרב הסטודנטיות הצעירות. המצב העלוב הוא שיש מחבלים, המחבלים הם כל מה שרע, אובייקטיבית ובמובהק.

זה מצב שאף אינטלקטואל לא יכול להסכין עמו. כל עוצמות המוח המפואר עם כל מסד הרעיונות שטרח ללמוד- ועדיין אין לו ברירה אלא להדות בפני עצמו שכל מה שהוא מבין, יכול בקלות להבין גם השרת שמנקה לו את השירותים בלשכתו כראש חוג באוניברסיטה.
לא בא בחשבון.

לכן האינטלקטואל תמיד יבחר בפעולה נוגדת ההגיון ביותר. כך מובטח לו מקומו כאינדיווידואל בודד מול כל ההמון.

ככל שהמעשה מופרך יותר ככה פחות אנשים חושבים כמוהו מה שמעניק לו את ההזדמנות לנסח לעצמו נרטיב אישי הירואי שיוכל לספר לעצמו, על עצמו.

לאנשים האלו צריך להזכיר, שגם לתחוב חשופיות לאף זה משהו שאף אחד מהאספסוף הנחות ממנו לא העלה על דעתו לעשות ולמעשה, המעשה הזה פחות אימבצילי מאשר לחתום על עצומת הזדהות עם רוצחים שרוצים בכל מאודם להגיע לבתולות המובטחות להם עם כרס שטוחה.

מה שעוד חשוב לדעת הוא, שהאינטלקטואלים האליטיסטים האלו מגיעים לסיפוק מלא מכוח המחשבה על כך שאנחנו, הערב-רב הנחות – נגנה אותם.
ויש להניח שזה אכן יקרה.
מה שיגרום לאינלקטואל להבין עד כמה הוא באמת בעל מחשבה חופשית ואומץ חברתי יוצא דופן.

אלא שאומץ אינו באמת כלול בתוכנית הייצור של אינטלקטואל.

וכך יוצא, שלאחר שסיים להתבשם מהנאדים של עצמו והתענג על הזיות שבהן ראה עצמו ניצב בעוז מול עדר בבונים מקללים, הוא מתחיל להתבהל ולהבהיל את עצמו.

למחרת, יתראיין בחדשות ויספר שמאיימים על חייו. כבר ביציאה מהאולפן יצליח גם להאמין בזה בעצמו.

וזה יהיה עבורו בבחינת זיהוי סממנים מובהקים לחורבנה המוחלט, והסופי הפעם באמת, של הדמוקרטיה. בין היתר כי מטעמי אגו הוא נוהג לחשוב על עצמו כדמוקרטיה הישראלית בכללותה.

והוא אכן מאמין שחייו בסכנה, משום הוא עצמו אמר זאת, ומי כמוהו יודע מהי דמוקרטיה, ומהם חייו! הלוא הוא המומחה העולמי בשני התחומים! מה גם שזה נאמר החדשות. מה שמעניק גושפנקא של ממשות אובייקטיבית לדברים.

כך, חברים שלי, נוהג כמעט כל אינטלקטואל נון-קונפורמיסטי בכל מקום במערב.

ולכן אני מציעה לכם, בהתקלכם במקרה באחד כזה שעוד לא חסם אתכם, אל תקללו אותו. אל תעניקו לו בדיוק את מה שהמעשה שעשה נועד להשיג :
אישור מאנשים נחותים על כך שהם לא מבינים את נשגבתו.

תחת זאת, סייעו לו לגבש רפלקסיביות וחדדו עבורו את המודעות העצמית שכה נחוצה לו. ספרו לו שהוא אידיוט מעורר רחמים, שהפסיכולוגיה הפאתטית שלו שקופה לכל . זה אולי יוציא לו את החשק להמשיך להיות כזה בפעם הבאה לפני שיזנק בקפיצת ראש לסכסוך פנימי בין מחבלים