
אמש עלה לעמוד הפיסבוק של זכינית השידור "רשת" סרטון מקומם ומעורר שטנה בן חצי שעה שבו רואים חרדים בבני ברק תוקפים אדם שרק הסתובב ברחובות על דגל ישראל ובסופו של דבר חטפו מידיו את הדגל.
גיא הוכמן מטעם 'רשת', הציג סרט שבו חרדים מבני ברק שוברים את דגל ישראל וצוות הצילום נאלץ לברוח בעקבות תקיפה אלימה. הסרט גם הופץ בפייסבוק של "רשת" וזכה לחשיפה של מאות אלפי גולשים.
היום מסתבר, שכל הסרט בויים, שה"חוטף" הוזמן לשחק ב"קומדיה". כך שצריך להיות ברור, שאם הסרט בוים, הוא בויים לשם מטרה. ואם מה שיש בו , כולל מוסיקה מלבת יצרים ומפחידה, הוא הפללה של אוכלוסיה המסקנה היחידה האפשרית שעולה מכאן שזהו סרטון תעמולה שקרי, שנועד להסית כנגד חרדים.
חיים גרילק גילה להפתעתו בעת צפיה בסרטון:
"..אך כשמגיע הסוף ואני רואה את רוכבי האופנוע ששוברים את הדגל, אני בהלם! האופנוע הזה שלי והקסדה היא של אחי הקטן, שהוא אגב ממש לא קנאי.
הרמתי אליו טלפון בכעס מהול בתמיהה ושאלתי 'ממתי אתה נוסע ברחובות ושובר דגלים?
והוא צוחק ואומר 'אהה זה?? – לפני זמן מה נסעתי ברחוב ועצרו אותי כמה חבר'ה דתיים, אמרו שהם עושים איזה סרט מצחיק,
שאלו אם אני מוכן לעבור ולשבור את הדגל לענייני המסרטות,
אגב – הוא אומר לי – היה שם המון מסריטים זה ממש היה נראה כאילו עושים משהו רציני'…אני מכיר את החבר, את האופנוע (הורכבתי עליו לא פעם…), ואת אחיו. אמת לאמיתה. עולם קטן"
עולם קטן, אולי. נאלח תהיה מילה יותר קרובה למציאות.
הסתה היא מילה שמשתמשים בה כל כך הרבה, שכבר קשה לעשות בה שימוש ראוי וגם כבר אינה נשמעת חמורה, כפי שהיא באמת
הסתה היא פנייה לרגש של ציבור, תוך עקיפת השכל שלו, ובמקרים רבים (כמו פה), עקיפת האמת, במטרה לעורר שנאה ולהניע את הציבור לפעול כנגד מי שההסתה פונה כנגדו.
לא פחות חמור מכך, שאמצעי תקשורת מרכזיים, הנהנים מאמינות מסויימת מתוקף היותם בעלי זכיון מטעם הממשלה – לשדר חדשות – משדרים תעמולה שקרית מסוג עלילת דם. במסווה של סרט המתחזה להציג אמת עובדתית
המסקנה הישירה והמתבקשת היא, שיש לפתוח מייד בחקירה משטרתית לברר את הפרטים.
היה אם אכן יתגלה, שהסרטון בויים והמוצג בו אינו אלא פייק ניוז, קשה לחשוב שיש בכלל לומר מהן המשמעויות החמורות של המעשה:
1. פגיעה פאטלית באמינות התקשורת בכללותה. וכנובע מכך, פגיעה פאטלית בדמוקרטיה מעצם כך שהבחירה של האזרח תלויה באינפורמציה אמיתית שיש לו על הנעשה במדינה. ללא אמון, אין ידע, ואין שום משמעות לבחירות.
2. מאד קשה לומר מהן סיבות השואה. אבל דבר אחד אין ולא יכול להיות עליו חולק : אם לא היתה תעמולה ארסית, שיצרה דהומניזציה ליהודים, לא ניתן היה להוציא לפועל רצח מתודי של עם שלם.
עצם המחשבה, שבמאי, עורך, ערוץ טלוויזיה, זכיין, שר תקשורת – מאפשרים להקרין תעמולה שקרית מסיתה -ועוד כנגד יהודים – באותם אמצעים ממש שאיפשרו את רצח היהודים בשואה – בלתי נתפסת ממש ולא ייתכן שמי מהם ישארו ויחזיקו בתפקיד שמאפשר להם להמשיך להרעיל בשקרים את הציבור
3. לא מן הנמנע כלל, שאותו סוג של זבל תעמולתי מותעב במסווה של "עובדות" הוא מה שהציבור בישראל מקבל כבר שנים רבות כמזון מורעל דרך קבע. ועל כן, כדי לשלול את הסברה המחרידה הזו יש להקים מיידית ועדה רצינית שתחקור לעומק את הנושא.
מתבקש מכך, לדעתי האישית, ואיני רואה איך מישהו יכול לחשוב אחרת – שיש לעצור את חוק התאגיד לפחות עד לתום חקירה עמוקה ורוחבית – לנכש כל אחד ואחת מאותם גבלס-וונאביז נוספים, שאולי, חלילה נמצאים כבר בתוך המערכת
4. לשם כך נחוץ (וכבר מזמן היה נחוץ) להקים ועדת אתיקה עיתונאית בלתי תלויה, של האנשים הרציניים ביותר. לצורך קביעת קריטריונים עתונאים נאותים, עם כללים ברורים ועם סמכות לנקוט בצעדים כנגד מפירי הכללים האתיים.
חופש הדיבור והביטוי אינו כולל את החופש לשקר, לרמות, להטעות, להעליל ולהסית על ידי שקרים מכוונים, למעשה, כפי שאמרתי בסעיף הראשון – אובדן אמון בתקשורת הוא אובדן הדמוקרטיה. זה צריך להיות ברור מאד לכל אדם בכל נקודה על המפה הפוליטית גם אם כרגע השקר משרת את נטיית ליבו האישית שמי יודע איך מלכתחילה הגיע אליה. מעצמו, או מתעמולות שקריות קודמות נוספות.
כל אדם, אם הוא ישר והגון, אמור להתקומם כנגד התופעה החמורה הזו, ולתבוע מהממשלה, מהמשטרה, מבג"צ – לחקור את העניין במלוא הרצינות והמקצועיות, לגזור מסקנות ולפעול על פיהן.
תגובת רשת: "לצערנו הסרטון שפורסם אינו מפוברק, אולם לאור פגיעה אפשרית ברגשות הציבור ולאור תגובות שהתקבלו החלטנו להסיר את הסרטון לאלתר. יום עצמאות שמח לכל עם ישראל".
מי משקר? זה יתברר בחקירה, שחייבת להתקיי ולו כדי להשיב את אמון הציבור בתקשורת.
פייק ניוז
אהבתיאהבתי