חידלו לחיות!

4 אוגוסט 2016 

שימו לב, זוהי המניפולציה העיקרית שטמטמה את קוראי הארץ לדורותיהם. ראו איך היא נמצאת אפילו בכותרת הזו, של מאמר הנבחרת של ההסתה האנטישמית ב"הארץ:

"חידלו לחיות בהכחשה: ישראל היא מדינת רוע צרוף"

נתחיל ממניפולציה קטנה יותר, עמוקה יותר, חודרת היישר לתת מודע, שאינה מכוונת אלא נובעת מתוך תת-המודע של גדעון לוי-אווה-אילוזיה עצמם.

הם לא התכוונו לכך כי אינם חכמים דיים.

בכותרת הזו יש ציווי אובדני סמוי: חידלו לחיות

ככה מהפנטים במסיבות רווקים מצליחים "לנחש" מספר שחשבתם עליו. הם לא מנחשים אלא מחמשים את מוחכם באופן שעובד על (חמשת) החושימ. חישבו אתם על מספר. חשבתם על חמש נכון? איך נחשתי? או – איך נ-חמש-תי?
אותו עקרון

אבל המניפולציה המכוונת והמודעת – ומה שהופך את כל הנכתב לשקר מכוון שמטרתו אך ורק לייצר דמוניזציה לישראל, היא מניפולציית המשפט שאינו ניתן לעולם להפרכה.

חידלו לחיות בהכחשה

משמע, מי שלא רואה את ה"עובדה" שישראל היא מדינת רוע – חי בהכחשה.

הכחשה- לא ניתן להכחיש. ולכן לא ניתן להפריך.

פרויד המציא את הטריק הנפלא הזה:

– מטופל יקר, אתה מדחיק מאווה לא-מודע לשכב עם אבא ולהרוג את אמא
– לא נכון!
– אהה! אמרתי לך שאתה חי בהכחשה!
– טוב, בסדר. נכון, אתה צודק. אני רוצה לשכב עם אבא ולהרוג את אמא
– אהה! ידעתי!

הטענה להכחשה, כמו לתודעה כוזבת, לתכנים תת-מודעים היא טענה-כוזבת. משום שאין בה שום ערך של אמת שניתן להפריך.

ככה, פשוט כך, העיתון  גנב את דעת   קוראיו ושפיותם, כבר כ-40 עשורים.
אין ספור צורות של הכנסת "עובדות" שמשכנעות שהן נכונות דווקא משום שהקורא יודע שהן אינן נכונות, אבל משתכנע שהוא חי בהכחשה. וליתר דיוק, נמנה על מתי המעט שיצאו מתוך הדחקותם הדוגמטית ועתה יש להם עדיפות אינטלקטואלית על פני כל מי שלא רואה עדיין את מה שהיוצא מההדחקה רואה ומאחר שזה גם לא נכון,  מובטח לנצח שאחרים, פחותים ממנו בהרבה, יצליחו לראות את זה אי פעם. כך, בעזרת שיתוף פעולה של היהירות הפתיה של הקורא, ניתן לחטוף את תודעתו אל עולם העיוועים שבראה עבורם הלוחמה הפסיכולוגית האובדנית.

לכך שייכת משפחת מניפולציות נוספת הנקראת:
"וזה רק קצה הקרחון":
גם כאן, דווקא משום שמשהו הוא בבחינת לא-נודע מוחלט, קרחון שמוסתר מתחת למים- הוא אמיתי יותר מכל דבר שכן ניתן לדעת עליו משהו

וכל זה נובע מהלך חשיבה התיאולוגית-סכולסטית: credo quia absurdum
אני מאמין- כי זה אבסורד
(להבדיל מכל הפרימטיבים הלא חושבים,שמאמינים במשהו רק כי הוא סתם נכון)
ואני שואלת, שוב ושוב ושוב – מרבית קוראי הארץ, ה"אנשים החושבים" – לא שמעו מימיהם על קרל פופר? על המושג "תאוריה שאינה ניתנת להפרכה"?
כמה מטומטמים ובורים הם יכולים להיות? הלוא כל מי שכן מכיר היא תופס מייד, בלי להכיר כלל את ישראל וגם בלי לדעת מהו רוע צרוף, והאם למשפט יש ערך אמת. אין לו, כי זה לא משפט אלא פסאודו-משפט. שבמקרים אלו רצוי היה שהדובר פשוט ישתוק שתיקה ויטגנשיאנית.