שעווה ודעה סתומה: שובו של הפמניזם השפוי

feminist_loud_mouth.jpg
פמיניזם לא שפוי 

הפמיניזם שיוצא מתוך חוגי מיגדר כל כך מטורלל עד שהוא מוביל את מעמד האישה כל הדרך אל מעמדה שמלפני המהפכה הפמניסטית, ומטמטם באופן מתודי נשים וגברים בלי הבחנה.על הדרך גם מפיל קורבנות מקריים ושרירותיים כמו שלמה גרוניך ופרשת העינב הטורדני. 

את הנשים האלו  צריך למרוט מהחיים שלכן בתלישה אחת, כמו השפם שהן לא מורטות. 

אמנם לא למדתי את ההסטוריה של המיגדר (ולראייה, יש לי עדיין מוח) אבל אני יכולה לבנות תמונה לא רעה על מציאות כפי שהיא מתוארת בספרות -ולפחות, איך סופרי תקופה בחרו להציג את החברה שלהם.

אז, בגדול – בערך עד סוף מלחמת העולם השניה היה נהוג בקרב המעמדות הבינוניים והגבוהים במערב אירופה ובארה"ב – שיש להתייחס בנימוס ובכבוד לאישה.

אישה היתה לרוב נסמכת על שולחנו של אביה, ואחר כך של בעלה. היו הרבה נשים יוצאות דופן שפרצו לעצמאותן – זה היה אפשרי – קשה והיה לזה מחיר חברתי. שזה בסדר גמור לדעתי- כך צריכה להיות דרכם של פורצי דרך.

כללי הנימוס דרשו, שבפגישה הגבר ינשק את הכפפה של האישה ויביע התפעלות מקסמה ויופיה – גם אם לא היה יופי או קסם ממשי להתפעל ממנו.

כמובן, שביטויים בעלי גוון מיני, תוקפני או במילים שאינם ראויים להשמע בחברה מעורבת פשוט לא באו בחשבון. האישה היא יצור עדין, שברירי, שעלול להתעלף לשמע מחמאה שמשתמעת לשתי פנים, ואולי אף, חלילה, לא רק לפנים.

Pride-and-Prejudice-1995-jane-austen-13601705-500-312.jpg

לשם כך נשאה עמה האישה מלחי הרחה עמוק בתוך החזיה, שבתוך המחוך הצמוד, וליתר ביטחון גם לוותה בשאפרון צמוד – בצאתה למרחב הציבורי המאיים והמסוכן מאין כמוהו לייצורים עדינים ושבריריים שכמותה.

מאז השתנו כמה דברים. וטוב שכך. האישה הפכה מייצור בלתי מזיק – לעוד מתחרה מזיק בהחלט שמתחרה איתו בשוק העסקים. לכן, אין יותר מה לצפות ליחס מנומס ופוליטקלי קורקטי של המאה ה-19 (מה גם, שכללי הג'נטלמניות היו ממילא כללי הטרדה מינית).

מכירים את הקלישאה הקולנועית בסרטים בנושאים ספורטיביים?
הגיבור מתחיל מחלום, עושה חיל ומתקדם לעבר הגשמת ההצלחה. ואז, במשחק המכריע- שחקן יריב מרושע מזכיר לו שאמא שלו זונה. הגיבור מאבד עשתונות מפרק את היריב במכות, מורחק מהמשחק והקריריה שלו תגיע לכלל ניצחון רק בסיום המרגש

היום, נגמרו התפקידים השונים. גברים ונשים מתחרים יחד באותן זירות- וכמו שגבר מתייחס למתחרה עיסקי גברי, הוא מורגל להתייחס כך , מתוך שיוויון גם לאישה. והתחרות מלוכלכת. וחלק ממנה – כוללת התייחסות מינית, סקסיסטית, כולל שנאת נשים, כולל כל מה שגברים עושים לחזק את ביטחונם העצמי על חשבון כל יצור אחר בסביבה. גבר או אישה. או בן של זונה.

וזה פייר. רצינו שיוויון – קיבלנו.
אנחנו לא יכולות גם לדרוש שיויון וגם לעמוד על הזכות השמורה ליצור ענוד ובלתי מזיק להתפרק כמו שידה מאיקאה – למשמע מילים שאינן ראויות להשמע בחברה מעורבת. אתן בהחלט רשאיות, ואף מצופה שתעשו כן – לצרוב בו צריבת אגו ככה שלעולם לא יעמוד לו. יותר. זה כן.

השיוויון, משמעותו האמונה בחוסנה של האישה להתמודד עם כל המכשולים שגבר מתמודד איתם, ולפעמים מה לעשות, גם עם עוד תת-סוג אחד משני – שגבר לא מתמודד בדרך כלל -הערות סקסיסטיות.
ביג-פאקינג-דיל

אבל,יש גם יתרונות לאישה שיוויונית בעולם מעורב. ואני פונה עתה לבנות צעירות שמוחן טרם נשטף ובמילים המיושנות אך המדיוקות של חננייה רייכמן:

Jane_Austen_coloured_version

חזקה על המין, שנחשב כחלש
שיחלוש על המין, שחזק הוא ממש
כי במין החזק, כל החוזק נחלש
מחולשה חזקה אל המין החלש

ובמילים שלי:

בנות. אין לכם מושג כמה בנים פוחדים מכן. בנות, זה כל מה שבנים חושבים עליו בכל רגע בחייהם בין גיל 11-100. בנות זה הדבר האחד שחשוב בחייהם, כל מה שהם עושים , הם עושים אותו כדי להיות ראויים לזוגיות עם אישה.
לעיתים לוקח להם שנים רבות להתגבר על החיל והרעדה למראה אישה. מפחד הדחיה. ונכון, שיש לזה גם המון קשר למיניות. יש לזה המון קשר בעצם לכל מה שחשוב בחיים, אהבה, משפחה, ילדים עתידיים, זוגיות, פרנסה – כך שכל גבר, לא משנה כמה הוא נראה אולי בטוח בעצמו שחצן, מזלזל,כוחני, פוגעני – כל אלו נובעים ממספר קטן של סיבות:

חוסר ביטחון למול אישה, (אבל במקרים מסויים גם תחרות עמה, עתה שהיא במשחק. פייר אינף.), ניסיון להסוות עד כמה את, ילדתי, חשובה לו. הוא נמשך אליך (מספיק שאת צעירה ולא מעלה צחנת ביוב), חושש ממך, ומפחד שלא תצרבי בו תחושת כשלון מפאת דחייה מה שעלול להרוס לו את כל החיים. גברים הם שבריריים יותר ממך. בהרבה. והם אלו רגישים מאד לעלבון – ממך.

ככה, שלדעתי המשוואה היא
לגבר יש את נשק ההטרדה הייחודי לו
לנו – יש ניצחון מראש. בנוק-אאוט

אז – מה אתן בוחרות? לחשוב על עצמכן כקורבן בשל דברים של מה בכך – או – לצאת לעולם בידיעה – שאתן נשים. שכל העוצמה הנדרשת כדי לכבוש אותו ניתנה לכן על ידי הטבע בערך בגיל 12 – וכל השאר זה השכל והכשרון שלכן – מול מתחרים מכל המינים?

כמה מילים בנוגע ל"פמניזם" של חוגי מיגדר:

edecc654d6d9f05454a399dc6eeaf435.jpg
וגינה לא שפויה

 

אל תניחו לאף אחת לשכנע אתכן שיש לכן "זכויות" מהסוג האוטופי, שמחייב שכל העולם ישתנה לפני שתוכלו להתחיל לחיות חיים סבירים. זו הבטחה שאין לה שום סיכוי להתממש, ואם במקרה כן, היו בטוחות שפתאום יתגלו "זכויות" חדשות, שגזלו מכן. זה מתכון לאומללות תמידית, ולתחושת קיפוח ותלות בעדר של נשים מקופחות נוספות, המונהג על ידי מיטיבה שרק היא יכולה להגן עליכן מפני הקיפוח, שתטפטף לכן כמו רעל תמידי. כמו החברה הטובה שלכן, שתמיד תספר מה כולם אומרים עליך, כמה כולם שונאים אותך ואיזה מזל יש לך, שהיא סובלת אותך. רוב רובו של השיח המיגדרי הפמיניסטי נועד לספק לקוחות חדשים לכל אותן נשים שבזבזו את זמנן בלימודי מגדר ואין מה לעשות עם זה בשוק, למעט – לאמלל נשים לשם צבירת כוח פוליטי.

 

מודעות פרסומת

4 תגובות בנושא “שעווה ודעה סתומה: שובו של הפמניזם השפוי

הוסיפו את שלכם

  1. גיברת בטחורין
    לא הכל צריך להיות במלחמות.
    מי ששווה – הגברים השווים יחזרו אחריה. מי שלא – כבדת משקל זקנה (מלשון שפם) פמיניסטית.
    ככה פשוט.

    צריכה עזרה באיפור הבלוג? ברחו לך פה ושם וידג'ט טקסטים

    אהבתי

    1. מי שלא רוצה מלחמות, יכול להתחיל בכך שלא ילעג לשמי. תודה על הצעת הסיוע עם וידג'ט, אשמח לספק בתמורה סיוע בניסוח הגיוני של טיעון, כך, שלפחות ניתן יהיה להבין מה כוונתך

      אהבתי

      1. ראשית זהו לא שמך. (לא האמיתי בכ"א)
        שנית לא לעגתי, זה סתם טורט שקפץ. אחרי הכל טרחתי לעקוב, להגיע ולקרוא – סימן שאת עושה משהו נכון.
        מה גם שלא מחקת תגובת טרול ואף ענית תשובה לעילא.
        הטיעון שלי הוא שאין מין מורם מעם. יש זוגות זוגות. ולגבר הישראלי מגיע עונש כמו האישה הישראלית (עם כל אירגוני הנשים מאחוריה) וההפך.
        אין שוויון. יש אפליה מתקנת נגד הגברים. יש הורדה ברמת הכשירות הצבאית על מנת לשלב נקבות בגדודים המעורבים ויש גם פיקציה קולוסאלית הנקראת "פערי שכר" (wage gap)
        כך שהכוונה שלך היתה טובה. (ולא נגעת בכלל בטירוף המתחולל בחו"ל עם ה SJW, ה Non Binary Gender והחמישים גוונים של ג'נדר)
        אבל לקרוא – "בנות! הבנים לא מגיעים לקרסוליים שלנו!" זה אעפס … לא כל כך שונה מהאחרות.

        הגעתי לכאן מסרטון בטיוב בו התראיינת לערוץ 20 וחיפשתי בגוגל את שמך.
        אאל"ט גם טיקבקת פעם ב"מידה" משהו שהרשים אותי. יישר כח.

        ולגבי הווידג'טים – ככה זה סתם נראה כמו בלוג לא מושקע שאף אחד לא מבקר בו (מלבדי. באדמין יש גם סטטיסטיקת ביקורים)
        קשה לי להאמין שזה מעבר ליכולות שלך אבל אם כן רק תרמזי.
        (המייל בתגובה פיקטיבי. ציינתי שאני טרול)

        אהבתי

      2. מישהו ב"מידה" בחר לא לפרסם תגובה שלי. שזה תקין לגמרי ומקובל.
        התגובה שלי היתה תגובה לתגובה שלך.
        שנמחקה.
        אופס.

        (התגובה שלך היתה בנוגע לקרן לישראל החדשה. עכשיו אתר מידה שווה כקליפת השום)

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: