כמה עשורים צריך עוד לחכות, שתתבגרו כבר?

קראנו רק ספרים שאנחנו לא מבינות. כי לא נאה לייחודיותנו לקרוא שספרים שגם בנות כמונו יכולות להבין.
צחקנו על גברים שלא הבינו למה אנחנו לא מאריכות את השיער, כי "הייתם מאמינים על הפרימיטיבי הזה?כאילו, מה? כאילו נראה לו…?! כאילו, עושה לי כזה "אני לא מבין למה את לא מגדלת שיער" כזה? שיאאלהה שלו? כזה?'"

זה היה מטומטם כמו שזה , כאילו, נשמע, כזה. וזה מין גיל כזה שצריך למרוד. וכל זמן שאת צעירה, אין לך עדיין תכנים משלך, כזה, אז בינתיים את כאילו מבדלת את עצמך מהשאר על ידי אנטי, כזה? כאילו?

אבל דחיל רבק! אדם מתבגר בסוף ואמור להטעין את עצמו בתכנים ממשיים. ואז ה"אנטי" הופך להיות מחשבה עצמאית . וכשהצורך הנרקיסיסטי לבדל את עצמך בא על סיפוקו מדברים שעשית ומחשבות ורעיונות מקורים משלך , פתאום מתגלה, שלא נכון שכולם טעים כל הזמן, בהכל. רעיונות לא נולדים מאפס, הם נצמתים עם רעיונות קיימים, שמישהו אחר חשב אותם ואם יש לך קצת מזל- את יכולה להוסיף עליהן איזו הערת שוליים בקצה משלך. וזה הישג לא רע בכלל,ולא תמיד אפילו זה קורה לאנשים.ואם קרה לי, אני מרוצה.מאד.

מאז שנות השמונים עברו כמעט 40 שנה. והיום אני נתקלת באינספור אנשים בגילי, שנתקעו בשלב האנטי האטומטי. התכנים שלנו, אז, שהיו אז לפחות חדשניים גם אם לא מהפכניים , הפכו להיות התכנים הקונופורמיסטיים של נפלי הדור הזה. ועתה, אני נתקלת בהם, ומקבלת מהם את היחס שאני , בטפשות הנעורים שלי, הענקתי למבוגרים ממני. אותם תכנים שאינם אלא ההפך ממה שנשמע הגיוני וסביר (הגיוני וסביר- זה משהו שכל נהג מונית יכול לחשוב אותו)- כאילו רק הרגע מישהו חשב על זה. ולא, כאילו כל העתונים מלאים באותו חרא, מאותם אנשים שלא התבגרו מאז.

הם באמת מאמינים, באיוולתם, שהם עדיין מרדניים, עדיין ייחודיים, כשהם משמעים את אותן שטויות שהדור שלי המציא, ומאז הפכו להיות קונסנזוס תל אביבי. והלוא, מרד נונקונפורמיסטי – זה לא. אמיתות חשובות -זה בטח לא. אין שום דבר עמוק בלחשוב "ההפך" ממה שאנשי הקש שהם בונים – חושבים – לעניות דעתם.

כך אנחנו מקבלים "אמנים" (שחלק גדול מהם אני מכירה עוד כשהיו קלושרים מסתובבים שיכורים בפאב קינג ג'ורג', ב'אצל איבגי ' , זיגל, זליג, והשופטים ומנסים להרשים פריחות עקומות מהפריפריה, תקועים לחלוטין במרד של שנות השמונים – ומתנגדים לכל מה שמוכר להם מדי: ישראליות, ציונות, יהדות. תחכום של מתבגרים….

אז, ילדים. בואו אגלה לכם סוד: זה כבר לא מיוחד להיות אנטי ישראלים, להפך, זה הקונסנזוס הגדול ביותר בעולם ובביצת הברנז'ה התל אביבית. רוצים להיות מיוחדים באמת, אמיצים באמת, או להצטייר כמיוחדים? – נראה אתכם מעזים למצוא מילה טובה על ישראל, הציונות, או – לאמיצים במיוחד – על ראש הממשלה.
ואם לא, לפחות, כאילו, אל תנסו להתנשא עלי, המון קונפורמיסטי אדולסנטי , שאתם, כזה. או שאסגיר אתכם לפסיכולוג שלהם. ריח הנפתלין מהסנטרופז עדיין נודף מכם, ואני בטוחה שיש לכם לפחות טוניקה אחת בארון, ומכנסי סטרצ' שחור ואתם עדיין חושבים ש"שורו" זה עליכם.