"הטרוריסטים באנטבה היו אנושיים. הם יכלו להרוג את החטופים היהודים – ובחרו לא ללחוץ על ההדק" כך אמרו השחקנים הגרמנים מהמסרט "אנטבה", שהנושא שלו נבחר במתכוון לקרוץ למשקיעים מוסלמים ואנטישמיים כדי לחסל את אתוס הגבורה הישראלי.
"אנטישמיות היא לשנוא יהודים יותר מהנחוץ" (פתגם בריטי ידוע)
————-
בבית הספר היסודי היה לנו מורה למוסיקה, אמזלג, שאני תמיד חשבתי שקוראים לו "המזלג". בשיעור הראשון הוא אמר לנו שהוא לא מהמורים האלו שמענישים על כל דבר, והוא דווקא אוהב שמדי מפעם מעיפים אליו מטוסי נייר. מאותו יום ועד סוף השנה, הכיתה קיבלה את פניו במטח מטוסים. מוסיקה הוא לא הצליח ללמד בכיתה הזו.
—————–
התנך, או הברית הישנה, הוא אחד משני הספרים הקדושים לנצרות. כתוב בו, שהיהודים הם העם הנבחר. הנצרות מעולם לא הצליחה ממש להתגבר על כך משום שאלוהים לא ממש אמר להם שהוא החליף את העם בנוצרים, למרות שזו טענת "עקרון ההחלפה". הבעיה הזו היא דיסוננס מתמיד בנצרות. עד היום. גם בקרב חילונים אתיאסטים.
כשיהודים לועגים לדתיים הטוענים שאנחנו "העם הנבחר" הם לא מבינים שהם מחקים ומהדהדים את הלעג המר של גויים אנטישמיים, שכל מה שיש באמתחתם הוא רק לעג- על מה שכואב להם מאד ברגש הדתי שלהם.
ההאשמה הקבועה שיהודים שמעו תמיד מגויים (עד היום) היא: "אתם רצחתם את ישו", ו"'העם הנבחר' חי חי חי"
————————-
יהודים לדורותיהם ספגו את הקשר להיות חלק מהעם הנבחר, כעלבון. וההתמודדות שלהם כמיעוט בין שונאים היה לצאת מגדרם להוכיח שאין להם כבוד עצמי, שהם לא מהיהודים האלו שחשים את עצמם. שהם פתוחים, נאורים ויודעים שכל מה שכתוב בתנך זה שטויות, למעט כל מה שהנוצרים מאמינים בו, כמובן, שלזה הם מתייחסים בהמון כבוד.
וכך, להיות יהודי משמע להתמודד עם הפגיעה בכבודם של נוצרים והשנאה שלהם אל ה"עם הנבחר", על כך שאלוהים בחר ביהודים ולא בהם.והרי, היהודים חכמים. למה להם להלחם על כבוד? הם יודעים מי הם, ומלחמה על כבוד היא מלחמה מיותרת על שטות של אגו
—————
ופה הטעות הקולוסלית. כבוד לכאורה לא מניב כלום, כבוד זה לא אדמה, זה לא אנשים, זה לא חיים, לא כסף, לא משפחה, אבל הכבוד הוא זה ששומר על כל אלה. כי למי שאין לו כבוד עצמי, קל להרוג אותו לנשל, לגרש אותו – כי אם אתה עצמך לא חושב שמגיע לך כבוד, האחרים כבר יחליטו בשבילך אם בכלל מגיע לך לחיות. אם על כבוד אתה לא מוכן להלחם, ברור שגם על החיים תתפשר בסופו של דבר, בשם הרצון להמנע מעימותים "טפשיים"
—————–
כך, מורה, שנתפס כדמות סמכותית בעל כבוד – מוחל על כבודו – לא מתעלמים ממנו אלא מנצלים את חוסר נכונותו להלחם על כבודו ונפרעים ממנו על כל הכעסים שיש אל דמויות סמכותיות אחרות – המורים שכן עומדים על כבודם ועל שמירת המשמעת
————————–
מדינת ישראל צריכה להלחם על כבודה, ולצאת בזעם קדוש כנגד הסרט, יוצריו ובמיוחד התבטאות של השחקנים, כאילו שהומניזם (שגורס היום שמדינות צריכות לדאוג שמסתננן לא חוקי ברברי ימצא בת זוג, תחביבים ו"יספר את סיפור חייו שלו") – מבחינת היהודי הוא – הכרת התודה על כך שמחבלים לא הרגו אותם סתם ככה ללא הבחנה.
כי מרגע שזה משתרש, העולם יחזור לבצע ציד המוני ביהודים. בשם ההומניזם, כמובן.
—————
בתמונה: ילדים איראניים מתאמנים בשליחת מפציצים לישראל
טעון גיבו"ח - גלי בת חורין 
ופה הטעות הקולוסלית. כבוד לכאורה לא מניב כלום, כבוד זה לא אדמה, זה לא
אנשים, זה לא חיים, לא כסף, לא משפחה, אבל הכבוד הוא זה ששומר על כל אלה. כי
למי שאין לו כבוד עצמי, קל להרוג אותו לנשל, לגרש אותו – כי אם אתה עצמך לא
חושב שמגיע לך כבוד, האחרים כבר יחליטו בשבילך אם בכלל מגיע לך לחיות. אם על
כבוד אתה לא מוכן להלחם, ברור שגם על החיים תתפשר בסופו של דבר, בשם הרצון
להמנע מעימותים "טפשיים"
אהבתיאהבתי