ישמור האל את הדמוקרטיה מפני ה"דמוקרטיות"

המפלגה הדמוקרטית בארהב מעכבת מינוי השופט קוואנו הרפובליקני, (הידוע כמתנגד להפלות) משום שלטעתנם, אישה טוענת שלפני 35 שנה , בהיותם תלמידי תיכון, ניסה לאנוס אותה. מתלוננת שניה צצה לפתע ו"נזכרה" שהא לא באמת זוכרת כי היתה שיכורה, שאותו אדם שידל אותה למעשה מגונה כשכולם היו שיכורים מאד, בתקופת לימודיהם בייל.

(כהערת אגב, ואולי לא כל כך אגבית- בשנות ה60-90 הפמניזם תמך בלהט בחופש מיני. נשים נחשבו אז לאוהבות סקס בדיוק כמו גברים, ונשים וגברים השתכרו יחד בדיוק כדי להתגבר על מחסומים פסיכולוגיים והעכבות המיניות של החינוך הפוריטני-דתי גם בארהב וגם בישראל. )

אחד ההבדלים המהותיים והבסיסיים ביותר בין שלטון רודני לבין דמקורטיה הוא חזקת החפות: 
כל אדם זכאי עד ששהוכחה אשמתו. זה בסיסי ומהותי משום ששלילת חירות מאדם, או הפעלת עונשים אחרים היא הדבר הראשון שירצה לעשות רודן כדי לסלק את יריביו הפוליטיים. זה יותר חשוב אפילו מהרצון המובן מאליו שלא להעניש חפים מפשע וגם חשוב יותר מאשר הרצון להרשיע פושעים שכולם מבינים שפשעו, כאשר קיים ספק סביר או שהתובעים לא הצליחו להוכיח את אשמתם על פי החוק.

מהתיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית:

“The principle that there is a presumption of innocence in favour of the accused is the undoubt law, axiomatic and elementary, and its enforcement lies at the foundation of the administration of our criminal law"

השלטון הקומוניסטי בברית המועצות כלא, אישפז במוסדות ל"חינוך מחדש", בבתי חולים לחולי נפש, והוציא להורג מיליוני אנשים לעיתים קרובות על סמך הלשנה של שכן, ששמע את ה"פושע" מתלונן על איכות האוכל שמספק המשטר. כך התאפשר שלטון מתועב ורצחני שעינה, רצח והרעיב למוות עשרות מיליונים מאזרחיו במשך 70 שנה.

אם קראתם את סולז'ניצין, השיער שלכם אמור לסמור כעת:

ועכשיו שימו לב כמה קווים נחצו פה, בסרטון הזה. ואם אינכם נתקפים בהלה של ממש, אתם לא ממש עירניים

שאלה: האם השופט קוואנו אינו זכאי להנחה שהוא חף מפשע בטרם הוכחה אשמתו?

סנטורית דמוקרטית: "אני מכניסה את הכחשתו, בקונטקסט של כל מה שאני יודעת עליו בהקשר של האופן שבו הוא מתייחס למקרים כאלה…"

שימו לב למעגליות הלוגית של הטיעון – ככה השמאל מבלבל את המוחות וטורף את ההגיון:

להזכירכם, כל תשובה שאינה "כן" – היא מחוץ לדמוקרטיה ולחוקה! העיקרון ה"אכסיומטי ואלמנטרי, המונח בבסיסו של החוק הפלילי" כבר לא נחשב, אצלה. הסנטורית חושבת שאת העקרון הבסיסי, הבלתי מתפשר, מותר לה "להכניס לקונטקסט".
לא. אסור לה.
מה גם שה"קונקטסט" הוא פשוט ההקשר לכך שהוא לא חושב כמוה.

בעיה שניה:
"כל מה שאני יודעת עליו…" כלומר, כל מה שהיה אמור להיות מבורר בבית משפט- מיותר – משום שהיא כבר יודעת מספיק כדי להחליט שהוא אשם. היא מבלבלת כך בין  העדפתה האישית שלא לבחור, באדם שאינו ראוי על פי ראות עיניה, לבין היותו של האדם :
א. אובייקטיבית לא ראוי
ב. משום שכך, גם לא ראוי לזכויות אדם.
ג. אשם בהכרח מראש, כך שלא צריך בתי משפט. מספיק לברר מה דעתו של אותו אדם (זו, היתה, אכן הדוקטרינה של סטלין!)

בעיה שלישית: ה"קונטקסט" שהיא "מכניסה את דבריו לתוכו" הוא "האופן שבו היא יודעת שהמועמד מתייחס לדברים כאלה".

זה פשוט טיעון דופק שכל:

"דברים שכאלה" הם שלילת חזקת החפות לגברים שנשים מאשימות אותם (וחבל שניקי היילי הקסומה גם היא נפלה פה) שימו לב למעגל המושלם! היא הפכה את הפשע שלה כנגד הדמוקרטיה והחוק – לאשמה נוספת שלו!

לא מגיעה לו הזכות הבסיסית לחזקת החפות – משום שהוא ידוע כשופט נוהג להתעקש על הזכות הבסיסית הזו!

במשך שנים התלוצצתי על התבנית האבסורדית הזו:
-אנסת אותי!
– לא נכון
-אה! עכשיו אתה גם עוד מגן על אנס?!

זו אותה תבנית אבסורדית, דבילית ומסוכנת. גם לדמוקרטיה וגם למוח!
נמשיך עם התשובה והאבסורד:

סנטורית "דמוקרטית" : "כמו שאמרתי, האמינות שלו מוטלת בספק על פי דעתי ועל פי דעת הרבה מחברי הדמוקרטים..."

ברור, שהיא מוטלת בספק! הלוא -היא זו שמטילה את הספק. האם יש ברור מכך מדוע נחוצה חזקת החפות? כדי שלא יקרה מצב שבו ברגע שמישהו מאשים יריב פוליט, אשם דימיוני או אמיתי, לא יהיה מצב שבו אוטמטית היריב יחשב "חשוד"?! משום שאין שום דרך להנהל כך את זירת המאבק בין הרעיונות?

אין ספק שדמוקרטים לא יבחרו בו מסיבות אידאילוגיות. זו הסיבה שהרפובליקאים רוצים בו. אבל שימו לב כמה הטיעון מעגלי:
הלאה:

סנטורית: ".…יש לו מניע אידיאולוגי חזק ואני יכולה להראות לך כמה מהמקרים שבהם השופט פסק כך שבעיני הוא הוכיח חוסר יכולת להיות הוגן. האיש הזה יישב בבית המשפט אצלנו ויכריע בסוגיות היתרבות-נשית" (כוונתה לעמדתו כלפי הפלות)

כלומר: כמתנגד הפלות (סוגיה פוליטית מאד שנויה במחלוקת בארהב) הוא מאבד זכות לחזקת חפות, כי ברור שאידיאולוגית אינו ראוי (על פי דעתה) לפסוק בתחומים שמנוגדים לאידאולוגיה שלה. לכן יש לפסול אותו על היותו אנס ללא משפט.

בשלב הזה אפילו המראיין בCNN תוהה (כך נדמה לי) בזהירות עצומה, אם:

"זה יהיה הגון לומר שאת טוענת שאינך מאמינה לו כשהוא אומר (שאין לו דעה משלו על סוגיה אחרת) ולכן את לא מאמינה להכחשות שלו על מה שקרה באותה מסיבה 1992?"

(קשה לי לשפוט אם הוא אירוני או מחזק את הטיעונים המפורכים בעליל שלה. כבר אי אפשר לדעת)

תשובתה: "לפחות צריכה להיות חקירה."

שזה נשמע הוגן, עד שחושבים על כך שניתן כך ליירט כל יריב פוליטי על ידי האשמות שווא, שיעכבו את מינויו ועד שיתגלה כזכאי, יהיה מאוחר מדי עבורו.

וזה הרגע שאתם צריכים להזכר ברות "יש לה אג'נדה" גביזון, ביעקב נאמן, ביירוט של חיים רמון על נשיקה אינבצלית ברגע שרק ניסה לבקר את מורשת אהרון ברק, ולהבין שאצלנו הדיקטטורה השיפוטית כבר הרבה יותר מחצי הדרך לשלטון הבולשביקי – שהפך מהר מאד גם לרצחני.

על בסיס אותו הגיון קלוקל, שאומר שמי שחושב אחרת מהאידיאולוגיה הקיצונית והלא דמוקרטית שלה– הוא גם בהכרח אשם מראש בכל פשע שתבחר לטפול עליו. הטיעון המעגלי הזה משאיר מראש מחוץ לטווח הלגיטימי, כל מי שחושב אחרת מהם!

זו המניפולציה השולטת היום בכל מי שנגוע בשמאלנות. או שקנה בטפשותו את המניפולציה, או שהוא משתמש בה בכוונה, מתוך תאוות שליטה מסוכנת.

ואין פה אפשרות שלישית.

מקרים כאלו הם הבסיס לטענה הקבועה שלי, שאין דבר כזה, הטרדה מינית.המונח הזה, כעבירה פלילית נוצר במתכוון לשמש כלי נוח מאין-כמוהו להפטר מכל יריב פוליטי, גברי, לפחות. חברו לרעיון הנאלח הזה ארגוני נשים שמקוות לסלק גברים מכל עמדה ולהחליף אותם, עם זרמים קיצונים אנטי-דמוקרטיים שמתאבלים עדיין על מותו של הרוצח סטלין ומהללים את תורתו של אביו הרוחני- לנין. זוהי  "עבירה" סובייקטיבית, הדורשת להאמין  לכל האשמה, ולא – תואשמו ב"אי אמון פוגעני, לקורבן". פה נמצא כבר חורבן השכל, המוסר, הצדק, וההגינות. חורבנה של הציוויליציה עצמה