מדריך הישרדות לסטודנט הציוני באקדמיה

בשנים האחרונות חזרתי לאוניברסיטה. נכנסתי לשם שמאלנית פבלובית ויצאתי ממנה ימנית לומנית, אני מעידה על כך שהאקדמיה מדירה באופן מתודי ומכוון רעיונות לא-שמאלניים ואת הסטודנטים ימנים.
כמעט כל תחום במדעים הרכים נשלט על ידי תיאוריות סוציולוגיות מגדריות, פילוסופיות, ספרותיות על טהרת השמאל הקיצוני.
 
חלק גדול מהסטודנטים , לא רק ימנים, חש אי נוחות לנוכח האינדוקטריניציה האנטי-אינלקטואלית הבוטה, מעטים מאד מעזים לפצות פה. רבים מהם יצאו אחרי כמה שנים עם תואר ועם שטיפת מוח שכבר תלך איתם כל חייהם.
 
לכן חשבתי לנסח כמה כללים,שלא רק ישפרו את ההשרדות הקשה, אלא גם יהפכו את השנים האלו לטובת רכישת השכלה טובה תוך הנאה ומובילות חברתית:
 
1. הניחו, שבשנים הראשונות לפחות, מרבית הסטודנטים הם כמוכם. מקיאים בסתר על האינדוקטרינציה הפוסט-אינטלקטואלית.אתם בשום אופן לא לבד.
 
2. החויה האישית הטיפוסית שלי מסמינרים לתארים מתקדמים:
מרצה שהוא אידאולוג קיצוני, כיתה של כ-20 איש. אני שואלת יפה ובנימוס שאלת תם – שמקעקת את התיאוריה שלו מעצם השאלה. ואז:
מסטרנית אחת בגיל העמידה תפתח עלי ג'ורה תוך שנאה תהומית (לרוב, תאשים אותי שאני "אדם מלא שנאה") וכ-10 אגודלים ייזקפו לעבריכם מאחורי הכסא. אל תפחדו! אתם הגיבורים של הכיתה.
 
3. אל תשתקו. אבל יש לדיבור כללים ברורים, אחרת יטרפו אתכם:

מתי ואיך לדבר

 
א. עדיפה שאלה חתרנית על פני דעה. זה גם הגיוני, אם אתם בסמינר אתם לומדים משהו שלא ידעתם קודם. הדעה שלכם על זה לא מעניינת. מנגד, אתגרו את המרצה בשאלת תם. הנה דוגמה שאני זוכרת:
– "…הציונים השמשו ברטוריקה שידולית להפיץ את האידאולוגיה שלהם והחדירו אותה לאקדמיה בכוחנית"
אני: סליחה, באיזה מובן זה שונה ממה שאת עושה עכשיו?
[המרצה שינתה בעקבותי את כל תוכנית הקורס, הדוקטורט שלה.]
 
 
ב. הבעת דעה: חשוב לנסח את הדעה שלכם באופן הקיצוני ביותר שרק ניתן לנסח, וחשוב לא פחות, בהבעת פני תם מוחלט. כאילו ברור לכם שזו אמת מובנית מאליה (לרוב היא באמת כזו. למעט באקדמיה).
הסיבה היא שהשמאל אלים מאד כלפי כל מי שנראה כחושש או מתנצל, אך הוא נכנע אוטומטית לכל מי שמביע עמדה קיצונית במלוא ביטחון העצמי. ככה הם נכנעו לאיסלם.
 
ג. הומור: אם אתם יכולים, זרקו הערות ביניים סרקסטיות, וחייכו כשאתם עושים זאת. ההומור מגן עליכם מפני מחוייבות מלאה לדעה שעוללה להזיק לכם, אבל עושה עבודה כמו פגע וברח- רוצח רעיונות לא זהירים בלי לשלם מחיר.
חברתית, שלושה מתוך 20 ישנאו אתכם בלהט עד כדי פיתוח אלגריה, והשאר ירשמו לסמינרים רק בגלל שאתם שם.
 
ד. נטרלו את כל הרגש מהדיבור שלכם. אל תתלהמו (זה נתפס כחולשה) דברו בשקט, בביטחון עצמי וסמכותיות. והכי טוב, לחייך ולצחוק בהתנשאות. התנשאות עובדת!
 
ה. תהינו מהבלגן שלכם , ותפגינו את ההנאה שלכם . קשה לשנוא אדם מאושר.
 
 

מה לומר

 
א. קיצוניות: האקדמיה מתנאה בכך שהיא פתוחה לרעיונות. למעשה, היא אטומה לרעינות אלא אם הם כל כך קיצוניים עד שאיש מעולם לא שמע אותם. או אז, הם חשים חובה לפחות "להבין" אותם. לכן תמיד עדיף לטעון,שבעית הסכסוף תפטר על ידי "קולניאליזציה תרבתית אלימה של הערבים" מאשר לסייג את התקוה לשלום על ידי טיעון בנאלי כמו "אין פרטנר" .
 
ב. היו מקוריים: אם תנסחו מחדש במילים מקוריות את הטיעון הכי קיצוני של כהנא, זה יתקבל הרבה יותר ברצינות מאשר אם תצטטו את יצחק רבין בשם אומרו. הסיבה לכך היא שלשמאל אין שכל. יש לו חשיבה מתייגת, אם לא ידעו לאיזה זהות פוליטית שייך הציטוט – אין להם יותר שום כלי להעריך אותו.
 
ג. חפשו תמיד סתירות לוגיות – לא עובדות – והצביעו עליהן. ויכוח על עובדות חסר כל ערך ולבסוף המרצה יקבע מה העובדות גם אם הם שקר ברור. סתירות הן הבסיס של תורות שמאל לכן תמיד יהיו שם.
הסתירה יכולה להיות תוך המשפט עצמו : "היהודים גזענים – זה בדם שלהם" (גדעון לוי…) או – משפט שסותר משפט שנאמר קודם לכן.:
"לכל מיעוט מגיעה הגדרה עצמית לאומית" ו"חוק הלאום הוא גזעני, מפלה ונאצי".
זה יהיה הרגע לשאול האם ליהודים אין זכות להגדרה עצמית?
גם שאלה ולא דעה, וגם הצבעה על סתירה.העמידו פני תם – ריסקתם את התזה של הרצאה והפכתם להיות גיבורים המעמד המושתק. ניצחתם!
 
ד. מבחנים ועבודות: אתם חייבים ציון טוב, וחייבים את התואר. הנה מה שתעשו:
 
קחו כדור נגד בחילה, כתבו את החומר כפי שלמדתם אותו.אם אתם יכולים להוסיף משלכם לרעיונות המבחילים של המרצה – אדרבא.
 
אבל הוסיפו בסוף מילכוד.
 
המלכוד יפה גם לדיבור בכיתה,
 
1. הקצינו את הטיעון של הקורס אד-אבסורדום. (לעתים זה לא יועיל כי המרצה כבר הביא את זה לשם בעצמו )
 
2. עקפו משמאל. היו צדקניים מעבר לאג'נדה הנסתרת של התיאוריה כך , שהתיאוריה תקרוס.
למשל:
"חמלה מכוננת פוליטית אל מיעוטים מסומיים היא הדרה של המיעוט הקטן ביותר, שהוא הפרט. לכן לדעתי התאוריה תהיה ראויה ושלמה רק כשהיא תכיל גם חמלה לפרטים מבין המתנחלים והחרדים."
(עכשיו נשב בשילוב ידיים ונמתין לשמוע את התירוצים המגוכחים של המרצה בניסיון להגן על התזה שלו . ושימו לב,אם למתנחלים לא מגיעה חמלה כי הם הכובשים , זו הודאה בכך שחמלה מחולקת על פי מפתח פוליטי. ואז כל התיאוריה קורסת, כי אם זה פוליטי – נחוץ עתה דיון פוליטי לברר קודם, מי ראוי לחמלה ומי לא, וזה כבר לפחות לא מובן כלל מאליו, ולפרט המתנחלי ישנם טיעונים טובים לצדו (למחבלים לא מגיעה חמלה כי הם מחבלים). מכל מקום, חמלה זה לא. זה רק פוליטיקה. ואתם הצפתם את זה.
 
————————
אם תאמצו את הכללים האלו, מהר מאד תהיו שנואים על ידי מיעוט קטן, נערצים על הרוב הדומם (גם אם לא יעזו לשבת אתם בקפיטריה). יהיו מרצים שיראו אתם קוץ בתחת, וכאלו שממש יתנכלו אליכם, וגם לזה ישם פתרונות בדוקים ומשעשעים.
רק זכרו זאת: כדי להצליח לא להטרף, עליכם להיות הטורף. מצמוץ אחד, וחוסלתם. היו יהירים, שחצנים, מתנשאים וסמכותיים אל תהססו להבהיר למטומטם, שהוא מטומטם.
ואת זה אני רוצה שתזכרו טוב טוב:
אתם עושים למטומטם מצווה : אתם גורמים לו לפחד מכם וכך יחשוב פעמיים (לרוב, יחשוב לראשונה) לפני שהוא פולט את השטויות שלו. אתם מתניעים בהם כך את הביקורת העצמית – סוג התנהלות, משאז מרקס מעולם לא נוסתה בשמאל. כך, המטומטם אולי ייאלץ לחשוב . הוא אולי ימצא עצמו נפלט מהחיק החם של הקונסזוס שלו, אבל חשיבה מבדלת אדם מבהמה. כך שהשבתם לו את אנושיותו.
אל תניחו למבוכה החברתית שלכם להניא אתכם מהמצווה החשובה הזו.
גב"ח
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מודעות פרסומת

2 תגובות בנושא “מדריך הישרדות לסטודנט הציוני באקדמיה

הוסיפו את שלכם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: