התשובה שאני מציעה:
השאלה מי אני יכולה לכלול אינסוף פרמטרים. אני זה הדעות שלי, הרצונות שלי, התודעה של, המגדר שלי, המקום בו נולדתי – נוף מולדתי, הספרים שקראתי, החוויות האישיות שעיצבו אותי, ההורים שגדלו וחינכו אותי, מוסדות החינוך, והמדינה שעצבה אותי, סך כל האינטראקציות החברתיות שלי, היותי שייכת לממלכת האדם, לממלכת החי וגם העובדה שנולדתי למדינת ישראל ולעם היהודי .
כשאני עצמי שואלת את עצמי מי אני, השאלה היא חלק מהתשובה. ראשית כל , אני היא זו ששואלת פה – מי אני.
אז איך בוחרים מכלל אינסוף הפרמטרים את התשובה? אני בהחלט אוסף של הכול, כל פרט שיוחסר מתוך הרשימה – היה יוצר אותי כמישהו אחר.
העובדה שנולדתי ליהדות היא לחלוטין מקרית. כך גם כל דבר שאי פעם קרה לי. וכל מה שאי פעם קרה לי עיצב את התודעה והדעות שלי. כך, שתודעה היא תוצר של ניסיון וניסיון הוא תוצר של מקרה.
מפה, שישנו מידרוג בין גורמי ההשפעה. ניסיון החיים שלי מקרי – ולכן התודעה והדעות שלי הם תוצר לווי, כך שאני י ו ת ר הניסיון שלי, מאשר התודעה שלי. הדעות של הם תוצר תודעה לכן התודעה י ו ת ר אני מהדעות שלי .
הרגשות שלי נובעים מתוך מפגש בין התנסות בחיים לבין טמפרמנט שנטבע בי טרום נסיון – מלידה . אבל הדרכים שאני בוחרת לפתור את הקונפליקטים במפגש הזה – מייצרים לי תחושת "אני".
ה כבר כולל גם תודעה, יכולת להתעלות מעל תגובה רגשית אוטומטית (או לא) בהכוונה של השכל שלי, שהכלים שלו הם בעיקר תוצר של חינוך ויידע שהחברה נתנה לי, ומקצתו, ממה שהמוח הפרטי שלי רקח לעצמו בעצמו. (אבל גם מתוך כל מה שקיבלתי מהחברה, שהיתה שם לפני )
כאן אולי כבר יש דפוס שאפשר לעבוד איתו:
אני יותר מה שקבוע, ממה שמשתנה:
אני יותר התודעה שלי, מאשר אני הבגד שאני לובשת היום, אבל הניסיון שלי נצבר ומשתנה כל רגע, ומשנה את התודעה שלי – כך שבמערכת הגומלין הזו, לא התודעה ולא הניסיון הם הקבוע, שניתן לכנות "אני" .
אסטרטגיות אופייניות לי להתמודד עם הניסיון שלי בחיים – בעבר, בהווה ובעתיד – משתנות, אבל לא מהר כמו חוויות.
הדעות שלי משתנות, אבל הן קבועות יותר מחוויות, וגם הן מעוגנות בחינוך חברתי – ובטמפרמנט מולד. ולא ברור בכלל מה שלי -בכל העסק.
איפה אני – ללא ההשפעות של הסביבה, ושל גורמים מולדים שאין לי שליטה על קיומם בי?(נולדתי עם טמפרמנט מסויים. זה דטרמיניסטי. יש לי רק שליטה על ההתנהגות שלי ויכולתי לרסן את הטמפרמנט הטבוע בי מלידה. וגם היכולת הזו היא תוצר של חינוך).
אני יכולה לשנות את הדעות שלי מקצה לקצה, ולהשאר אני.
לשנות את המראה ולהשאר אני.
כל מערך הרגשות שלי עלול להשנות (כתוצאה מטראומה למשל) ואני עדיין אני.
אני יכולה לעבור שינוי תודעה (טראומה אחת – וכל תפיסת העולם עשויה להשתנות, כולל התפיסה שלי את עצמי.) ועדיין אני אני .
יש רק כמה גורמים שלא יכולים להשתנות לעולם : העובדה שנולדתי נקבה יהודיה וישראלית.
אם אשנה את המין, לא אהפוך לגבר אלא לאישה שהפכה לגבר.
אם אתאסלם, אהיה יהודיה שהתאסלמה
אם ארד מהארץ, אהיה ישראלית לשעבר.
שלושת אלו קבועים – בלתי משתנים באופן מוחלט. לכן ה"אני" ששואל מי אני – הוא – אשה יהודיה ישראלית. קודם כל ולפני הכל.
זה אומר, שאם אני מניחה קיום "אני" , אוטומטית אני מניחה אשה יהודיה ישראלית
המשמעות העמוקה של זה היא, שהיותי נקבה יהודיה ישראלית ק ו ד ם לשאלה "מי אני". הזהות הזו כבר מוכללת בה.
היותי אישה יהודיה ישראלית חולשת ומכוננת את כל סך החוויות שלי, על סך כל מה שספגתי מהחברה שעיצבה את התודעה שלי. את הטמפרמנט הגנטי שלי. את סוג החינוך לערכים מסויימים, ולא ערכים של תרבויות אחרות, את סך כל החוויות של אדם מסוג נקבה, ולא מסוג זכר. (ואם אני רוצה למחות על כך שקיימות חוויות ייחודיות לנקבה – אני עוד יותר מאשרת כך את קיומן).
והסיבה שכל כך קשה לענות על השאלה "למה אני יהודי" היא , משום שה"אני" בשאלה כולל כבר את היות יהודי.
לכן, "למה אני יהודי" היא לא שאלה אמיתית. דקראט הבין זאת לגבי השאלה "האם אני קיים". אני קיים, כי מישהו שואל את השאלה. התשובה נמצאת בשאלה עוד לפני שהיא נשאלה .
"אני" זה לעולם לא משהו נטול זהות. ולכן, אם שאלתי את השאלה מי אני, השאלה נשאלת מראש על ידי אישה יהודיה וישראלית.
ועכשיו מעניין לברר מיהי אותה אישה ישראלית יהודית המכנה עצמה "גלי בת חורין". הזהות שלה קבועה, השאלה תבקש לענות רק על מהם המאפיינים הייחודים שאותה גב"ח רחקה מהיותה יהודיה ישראלית – אל מול מפגשים עם תופעות מציאות מקריות. מפה אני יכולה להגדיר עצמי על פי דעות, רצונות ,העדפות, אסטרטגיות אופייניות לי למפגש מול קושי. על פי המשפחה שלי, המקצוע, השאיפות, – כל מה שיכול להיות בתוך אני שהוא אשה יהודיה ישראלית . ובעיקר, על פי מה שאני לא. אני יודעת מה אני – רק כניגוד למה שאתם. ולפעמים, דווקא על ידי הזדהות עם מה שאתם. אבל אני זקוקה ל"אתם" כדי להגדיר מה אני .
וה"אתם" הגדול ביותר המוגדר (אנושות בכללותה היא לא זהות) היא היהדות שהיא שורשי מזה 3000 שנה, והישראליות שמקיפה אותי
אני "אני" כי נולדתי
ואני יהודיה כי נולדתי יהודיה.
אין לזה תשובה מעבר לכך
נולדתם? ספרו לי למה אתם חושבים שאתם יהודים
טעון גיבו"ח - גלי בת חורין 
בסיכום: אני אני ועוד אני. זה לא יהודי או חלק מעם ישראל.
החלק להיות "לו"=עבורו הוא להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש.
אהבתיאהבתי