שמאלנות? יוצרים ותוצרים

לדעתי, ההבחנות של הכותב נכונות, אבל המסקנות שלו שגויות בכך שהוא מערבב בין סיבה לתוצאה ולכן גם מסתבך עם סתירות לא הכרחיות. (אם כי לתאר את השמאל ללא סתירות זה בלתי אפשרי, מאחר שהמתואר הוא סותרני). הכותב טוען שמי שנמשך לרעיונות השמאל אלו הם בעלי נטיה דיכאונית, מזוכיסטית, שונאי עצמם, נטולי תקוה ונוטים לייאוש מתוך תחושת חוסר אונים מתמשכת  -שהם גם יהירים וכוחניים. 
לטענתי, ההפך הוא הנכון: שמאלנים יהירים וכוחניים  שוקדים מאד על יצירת תחושת דיכאון, העדר תקוה, ושנאה עצמית בקרב ההמונים – ומי שהלוחמה הפסיכולוגית מצליחה להשפיע עליו – הופך לשמאלני- מדוכא ומוכה יאוש:
ראשית נבין שהשמאל הוא תורת חיים.
איש לא יחלוק על כך. במיוחד לא שמאלנים. כשיש תורה – ישנה פילוסופיה. אלו כתבי מרקס, והשליחיו – כתבי הנאו מרקסיזם שאמונים על פרשנות הכתבים והתאמתם למציאות חברתית נוכחית, הם הרבנים המחדשים.
ויש קהל מאמינים.
קהל המאמינים של השמאל נחלק לשני מחנות מנוגדים כמעט לחלוטין:
1. מיעוט מזערי של יודעי החן שמכירים את התורה, מאמינים בה ועושים לה נפשות.
כך , כמו בכל תורה, אידיאולוגיה ותפיסת עולם.
אלא, שבניגוד למרבית התורות, אחד מיסודות התורה הזו היא, שהציבור שטוף מוח לחלוטין מתעמולה "קפיטליסטית" ותודעתם של ההמונים כוזבת, למעט קומץ בני אדם בעלי תודעה לא כוזבת – הם.
וכאן הדברים מתחילים להסתבך. משום ששכנוע לא מסייע לבעלי תודעות כוזבות. למעשה הטענה לתודעה כוזבת היא- שהמוח של הפרט אינו רלוונטי לו או למציאות.
כבר מרקס תהה איך ניתן, בנסיבות כאלו – לעורר את תודעת ההמונים – כשהתורה שלו עצמה גורסת שזה בלתי אפשרי. הנאו מרקסיסטים הציעו פתרון- הפלת השלטון וכינון דיקטטורה "זמנית"- במהלכה ניתן יהיה "לטהר" את התודעות הכוזבות משליטת השלטון הקפיטליסטי ששטף להמונים את המוח. (מעולם, ואף לא לרגע אחד – לא חשדו המרקסיסטים שאולי ההמונים לא מצטרפים אליהם כי הם חושבים שמרקסיזם הוא רעיון רע. הם גם מעולם לא טרחו לשאול את עצמם, שמא אולי הם טועים. מעולם). גם כדי לעשות הפיכה, להפיל את השלטון ולהקים דיקטטורה נאורה – אמנם לא נחוץ רוב דמוקרטי, אבל נחוצים הרבה תומכים – חיילי המהפכה. איך משיגים תומכים, כשברור שהם לא מסוגלים לראות את האור? – משניאים על הציבור בכל דרך אפשרית כל אספקט של המציאות – שכל כולה נשלטת – לתפיסתם – ע"י ה"אידאולוגיה" הקפיטליסטית.
זו הסיבה שבכל עיתון, בכל מהדורת חדשות – מאז שהימין בשלטון בישראל – הכל תמיד מתואר, ממוסגר ומשוקר – כרע, גרוע, נוראי, מסוכן, קץ המשהו – ושום דבר אף פעם לא טוב, או ניטרלי, או מורכב. הכל רע- והכי רע שרק ניתן לתאר. (למעט נקודות האור היחידות – פעולות של אקטיביסטים שמאלניים). את זאת מחזקת גם האקדמיה – שכמו שהתקשורת שולטת על התודעה הציבורית – האקדמיה שולטת על היידע האנושי – והיא ברובה הגדול מרקסיסטית היום. היא גם זו שמייצרת את הבוגרים שהופכים לאנשי תקשורת לאחר שהתודעה שלהם "תוקנה" ואינה כוזבת יותר. השאלה המעניינת היא כיצד התאפשר לאידאולוגיה כל כך קיצונית להדביר את כל מתנגדיה – מכל מוסד ציבורי – מהאקדמיה, התקשורת, התרבות, ואפילו מהצבא – אך זו כבר שאלה אחרת.
אבל מה שחשוב להבין הוא זה:
ייתכן, אמנם, שאכן ה"אידאולוגיה" הקפיטליסטית מייצרת תודעות כוזבות.
ואולי לא.
אבל מה שבטוח באופן מוחלט הוא שתורות השמאל:
א. משוכנעים  שהימין מייצר תודעה כוזבת
ב. במצב כזה הדבר ההגיוני היחיד הוא להלחם בתופעה ע"י שטיפת מוח נגדית – שהיא הדרך היחידה, בעיני השמאל – לתקן תודעות כוזבות שלא ניתן לשכנע על ידי נימוקים והראיות.
הבנת העניין הזה, של החלוקה בין מיעוט אדמורי-השמאל המחויבים לשטיפת מוח, לבין שאר המוני השמאלנים – שאינם אלא האנשים הרגילים והנורמטיבים – ששטיפת המוח פעלה עליהם -תפתור למחבר המאמר את הסתירות שהוא מקשה להסביר.
שמאלנים אינם בעלי נטיה לדיכאון ולשנאה עצמית אך גם בעלי  נטיה ליהירות כוחנית   – אלו שני סוגים הפוכים של שמאלנים. יוצרים – ותצוריהם.
2.  רוב השמאלנים:
רוב השמאלנים אינם אלא אלו שמניפולציות  ושקרים שטפו את מוחם להאמין שאין תקוה – שהם חסרי אונים, ושהממשלה שלהם מנהלת מדינת רשע בשמם – כך שהשנאה העצמית מתבקשת בקרב כל אדם מצפוני. שמאמין לשמאל.
כך שמאלנים הם – כולם – כל אחד – הם אלו שהשמאל הצליח "לתקן" בעזרת מניפולציות, פניה את הרגש ושקרים מתמידים ומכוונים, ע"י זריעת תחושת ייאוש ללא קשר למציאות ממשית, ע"י הפחדתם המכוונת בלי עזרת השמאל הם יהיו קורבנות לשוביניזם, לגזענות, להומופוביה, לטרנסופביה – ולמעשה – כל סוג של קבוצה שאפשר למצוץ ממנה כל שביב תקוה ולחסל כל אמונה של הפרט ביכולתו להתמודד בעצמו מול החברה האלימה והמסוכנת. כך צובר השמאל כוח פוליטי תוך ניצול כל מצוקה אנושית, זריעת ייאוש ופרנויה.
בנוסף לשתי הקבוצות הללו ישנה קבוצה שלישית, שאני נמניתי עליה עד לא מזמן:
3. שמאלנות כזהות עדרית קבוצתית – של אנשים שהאמינו תמיד בערכים שניכס השמאל, כמו פלורליזם, חופש ביטוי, חירות הפרט, חירות מינית, שחרור האישה, חתירה לשלום, האמונה שכל אדם ראוי לאהדה, כל עוד לא הוכיח אחרת – ולא שמנו לב כיצד במהלך השנים השמאל הפרוגרסיבי התקדם תוך רמיסת כל הערכים האלו – שבהם האמנו.

ערכים של השמאל – הבלבול בין אמצעי למטרה

היום אני מבינה זאת: לאדמורים של השמאל יש רק ערך אחד קדוש: כוח.
הכוח הפוליטי הוא המטרה. הערכים אינם אלא אמצעים, שאותם משנים בהתאם לצורכי המטרה. ערכים, שהם ציוני דרך כיצד על אדם להתנהל בחיים, משמשים את השמאל רק כדי לכפות אותם בכוח על היריבים המאיימים על כוחם האולטימטיבי. ולמעשה, מאחר שהיריב כל כך חסר ערכים עד שאינו מקבל על עצמו את "ערכי" השמאל – השמאל רואה עצמו רשאי לנהוג בניגוד לערכיו – כנגד אותו אויב נורא – שלא מגיעים לו – חופש ביטוי, חירות פרט, זכויות או דמוקרטיה – ולא מעט מהוגי השמאל קוראים אף לאלימות כנגד אותם יריבים. ומאחר שתמיד יש לשמאל יריבים – השמאל רואה עצמו רשאי להיות מונופול על כל הערכים היפים והנכונים ובבד בבד – לעולם לא נדרש לפעול על פיהם – ומכל הסיבות הנכונות, כמובן – ה"טוב" חייב לנצח.
ונותרת השאלה – מה, בדיוק, נותר טוב בשמאל, אם הוא לעולם אינו נדרש לפעול על פי ערכיו שלו – ותמיד – כנגד ערכיהם של אחרים?
מודעות פרסומת

3 תגובות בנושא “שמאלנות? יוצרים ותוצרים

הוסיפו את שלכם

  1. צ'ה גווארה היה לא פחות מאשר אייקון שהמחנה הציוני אימץ באופן רשמי בבחירות 2019. גם ניצן הורוביץ ממרצ הביע הערצה אליו.

    אהבתי

  2. באיזה מובן הממסד מרקסיסטי? עיתון הארץ הוא קפיטליסטית חזירית אפילו (זה בכל אופן עודף על סוציאליזם) האינדיבידואל זה מה שחשוב ולעזאל המדינה והעם, אבל מרקסיסטי?!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: