אוטופיה קווירית – בתחת שלי

השבוע אונ' בר אילן ירדה לשפל המדרגה, הוכנעה והורדה על ברכיה, שלא לומר פיסקה ירכיה, ואירחה כנס "אוטופיות קוויריות".  מטרת האוטופיה המלבבת הזו: "עולם שבו כל אדם יכול לבנות את זהותו כראות עיניו בלי כל חשש".
כפי שכבר ציין ידידי המלומד ד"ר צבי סדן, מדובר בניסיון לחסל כל זהות קולקטיבית, והיא חותרת תחת היהדות, תחת זהותה של ישראל כמדינה יהודית, תחת כל קולקטיב. ואני אוסיף, בהומור הייחודי והעוקצני שלי, שבמקרים רבים גם  חותרת תחת.
לא אומר כאן את דעתי על עליבותה של האוניברסיטה שאירחה, על כורחה, כנס שהוא בבחינת קותל חזיר בחתונה יהודית, ושדווקא משום כך היה חשוב לבעלי ה"זהות ללא חשש" להטיל את אימתם על בר אילן ולהכניע אותם לארח את הדבר הזה.
אני מסכימה עם כל דבריו של סדן.10-7

ובכלל, אני, באופן אישי , חיה את חיי מלידה מתוך בוז מובנה לרעיון שהזהות המגדרית שלי חייבת להיות מקובעת על פי סטריאוטיפ נשי. את הקוויריות אני המצאתי לעצמי בגילאי 4-5 , תמיד התנהלתי בקוויריות מגדרית, ולא רק שלא חששתי משום דבר – הרגשתי שניצחתי את השיטה בענק. וגם את בן דודי הגדול ממני בשנתיים, שהוכנע מתחתי, בתמונה.

דלית אופנוע
קוויר מספיק בשבילכם, ביצ'ס?
אבל לא רוצה לעסוק בכל זה. אלא רק בהגיון.
לטעון ל"זהות פרטית" של כל אחד – זה נשמע נחמד, ליברלי, אופטימי ומטומטם באופן שמחסל את השכל.
המושג "זהות" לא יכול להיות לא-קולקטיבי מתוקף הגדרה. זהות היא או אינטר-סובייקטיבית או לא כלום.
"זהות" מלשון "זהה" היא: "קבוצת כל הפרטים שזהים (בפרמטר רלוונטי) אלו לאלו."
זהות "אישית" היא בדיוק ההפך המוחלט מזהות. היא לא-קבוצה. זהות היא בהכרח קבוצה.
אפילו מה שמזהה אותי עם עצמי היא קבוצה, הנקראת "גב"ח", שהיא קבוצת הזהות של כל התכונות שלי, שהופכות אותי זהה לעצמי.
ולהפך: כל תכונה ייחודית לי היא תכונה שאין לה קטגוריה של זהות. האישי הוא ההפך מהקטגורי.
זהות היא קטגוריה.
כשאתם ממלאים טופס, יכולות להיות בו אינספור קטגוריות למילוי. אבל כל אחת מהן היא קבוצה, גם אם קטנה.
קטגוריה פרטיקולרית אינה קטגוריה.
כך שלדבר על זהות אישית זה אוקסימורון מוחלט. ממש כמו ש"האחר ("המה-ששונה-ממני-מתוקף-הגדרה) הוא אני".
אדרבא, חסידיה של ה"אוטופיה" הקווירית – מכירים בקיומן של זהויות קולקטיביות הרבה יותר מסתם לא אוטופיסטים לא קוויריים: הם ידעו לכוון במדויק לאונ' הדתית – בר אילן – כדי להכניע מהבסיס את כל שאר המוסדות, ואת כל הקולקטיב היהודי ישראלי.
הם ידעו גם שלא ללכת לאונ' ביר זית עם האוטופיה שלהם, כי שם האבטחה שבבר אילן נועדה לייצר מצג שווא כאילו בהמוסד שהכניעו והורידו על ברכיו בהשפלה המכוונת הזו – הוא גם מסוכן מאין כמוהו לאומללים שרק רוצים להיות מה שהם – "ללא חשש" – לא היתה מצליחה להגן על חייהם של אותם "חששנים", שמרוב רצון לחיות בעולם ללא חשש, הם מטילים טרור על כולם. בושה, בר אילן!
—————
אם האוטופיה היא, שלא תהינה זהויות "קולקטיביות"  (כלומר, עולם ללא קטגוריות), אז מה יעשה גבר, שמרגיש את עצמו אישה? למי ינסה להיות דומה, כשהקטגוריה "אישה" לא תהיה מזוהה יותר?
הרעיון שהזהות שפרט מרגיש שאליה הוא שייך, היא איזו אמת "אמיתית" יותר מהזהות שלתוכה נולד, מבוסס על רעיון העוועים על פיו מיגדר הוא רק תוצר של הבנייה חברתית ואינו תלוי במין הביולוגי. לתפיסתם, החברה היא שמסלילה, על ידי דכאנות מכוונת וזדונית, את  הזכרים להיות "בנים" ואת הנקבות – להיות "בנות". יוצא מכך,  שבחברה חופשית מתוקנת אוטופית, כל אדם היה ראשי לבחור לעצמו זהות מגדרית כרצונו; קרי, שמתינוק זכר לא ייתחיב "בן".
אבל אז, מהיכן צצה לה פתאום "אמת מהותית מלידה" שאין לחלוק עליה, שקיימים סוגי אדם, שהמיגדריות שלהם היא במובהק – הפוכה למין הביולוגי?  הלוא -אם מיגדר הוא הבניה גרידה ללא מהות מלידה, לא תתכן גם מהות מלידה, שהיא הפוכה. כשאין בנמצא "בן", אין גם "לא-בן".
יתר על כן: אם האוטופיה היא שיבוא יום וכל אחד יוכל להיות "כל מה שהוא באמת" ללא חשש – זה כולל כבר גם את ההיתר להיות "הומופוב" ללא כל חשש, או גזען, או שונא נשים או נאצי. גם אלו הן זהויות שאמורות להיות מותרות האוטופיה בה כל זהות חייבת להיות מקובלת.
ואם, אחרי הכל, מסתבר לנו שלא כל זהות אישית היא רצויה, אז בהחלט ניתן לטעון, שקוויריות היא לא זהות לגיטימית.  וזאת משום:
א. זהות אנטי זהותית היא סתירה לוגית. כך שלא רצוי להיות סתירה לוגית מהלכת. [שאלו את "באפלו ביל" הרוצח האומלל מ"שתיקת הכבשים" כמה לא נעים לא להצליח למצוא לעצמך אפילו זהות טרנס' – כך שאתה מוכן לפשוט עורות של נשים כדי לעטות אותן כדי לגבש לפחות זהות מגדרית חיצונית כלשהי ].
ב. הזהות  האימננטית "שלנו" – כלל אינה שלנו. אנחנו נולדים לתוך קטגוריות שהיו שם לפנינו. אפשר לשנות את חלקן, אבל השינוי הוא רק החלפת קטגוריה ולא – העדרה.  קוויריות היא לא זהות, איפוא, אלא אידיאולוגית התרסה כנגד החברה, שהיא בעלת זהות מובחנת משלה ולכן אין לה מקום באוטופיה קווירית וגם לא בחברה שכנגדה היא מתריסה.
ג. גם זהות חיצונית היא של החברה, לא שלנו. זהות שבאה לביטוי בחיצוניות בלבוש, במראה חיצוני, באיברים בולטים, בשיער ועיצובו, בכיפה, בתרבוש, במדים, בשפת גוף, וכיו"צ – כל אלו ועוד – הם סממנים שנועדו לאותת לזולת – מי ומה אנחנו. הם לא נועדו עבורנו. אלא הם תקשורת עם הסביבה.
חלק מאותם אותות, הטבע עצמו טבע בנו, חלקים אחרים- אימצנו כקודים, בשפה המובנת לכלל החברה:  קיפוד צריך לדעת להבחין בין פורמונים של קיפודה מיוחמת לבין מברשת שיער. יהודי נדרש לחבוש כיפה , בין היתר, כדי שהסביבה תדע לאיזה קבוצה הוא משתייך, תאותת ליהודיות כשרות לגלות בו עניין, תדע לקטלג אותו, תדע איך לנהוג בו, (אולי לא דוגמה טובה, במקרה הזה) ובמיוחד – וזה הכי חשוב – כדי שהחברה בסביבתו תבין שאין צרך לחשוש ממנו.
——————-
כשמסירים לחתול את מרבית המוח, ומשאירים רק את האמיגדלה ( החלק העתיק ביותר המוח, שאחראי על התפקוד הלא-וולנטרי) חייו של החתול ממשיכים ללא כל הפרעה כמעט, למעט, שהוא פוחד ונבהל בכל רגע ורגע בחייו.
הסיבה לכך היא, שנלקחו ממנו כל הקטגוריות. כל רגע בחייו הוא סיטואציה לא מוכרת.
———————————
הקטגוריות, הזהויות, נחוצות לנו כדי להחליט במהירות הבזק אם הזולת שייך לנו, או לצרנו. אם הוא ידידותי, או עלול לנשוך. אם הוא "משלנו",  ובמקרה שלי, האם קיבל חינוך יהודי ישראלי דומה לשלי, או שהוא זר, ואולי קיבל את חינוכו בתרבות שבה אשה כופרת וחשופה כמוני – מותרת לו ברחוב רק הושט היד וגע בה.
בכל מפגש עם זולת – המוח שלנו מעבד אינספור נתונים המהירות עצומה, מקטלג, מאבחן ושולח מסר לעצמו – "זה בטוח" "היו זהירים פה" או – "מהר – לברוח !" רוב מה שמוכר אינו מפחיד (אלא אם זה גבר מוסלמי צעיר עם בליטה חשודה באיזור חגורת הנפץ).
כל מה שלא מוכר – מפחיד. משום שמה שלא יודעים טומן בחובו אינסוף אופציות, שחלק גדול מהן באמת מסוכן . במיוחד בכל הנוגע לבני אדם, שכפי שג'ורדן פיטרסון כבר הצביע על כך – כולנו שימפנזים רצחניים במעטה דק של ציוויליזציה. ואני מוסיפה – שהמעטה הזה – כל כולו מתכנס למילה אחת: זהות
—————
ובסופו של דבר, אנחנו בישראל חיים בחברה סובלנית מאד, יחסית, שבה כמעט כל מוזרות ייחודית היא נסבלת. פחות או יותר, על ידי הכלל.
הסובלנות הזו , שהיא ייחודית מאד – בוודאי יחסית לחברות שונאות זרים כמו תרבות האיסלם ותרבויות אפריקאיות – וגם יחסית לתרבויות מערביות ( ולא לבלבל בין אידאולוגיה מוצהרת לבין הגזענות האירופאית האימננטית) והסיבה העיקרית לסובלנות הזו היא – שזהות היהודית הישראלית כל כך חזקה – עד שהיא הופכת כל ישראלי ל"מוכר" מספיק, כדי שלא נפחד תמיד אלו מאלו.
האוטופיות הקוויריות שמבקשות לחסל כל זהות כדי להיות בעלי "זהות אישית" "ללא חשש" – מבקשות לחסל את כל מה שמרחיק את החשש. ולמעשה, את הציוויליזציה עצמה.
והאקטיביסטים של אידיאולוגית ה"ללא חשש" הזו – מטילים את אימתם תדיר, על הכלל, כי כידוע, כדי להביא לשלום עולמי נצחי מספיק רק לחסל את כל האנושות .
—————————–
ולמען הסר ספק. אין לי שום דבר כנגד אף אחד בעל "זהות אישית", תהה מה שתהה. אבל אני אלחם מלחמת חורמה באידאולוגיה המטומטמת, הביריונית, האלימה והברברית שמנסה לכפות שינוי רדיקלי על התרבות שלי, בלי רחמים, בלי התחשבות ובלי שיעניין את התחת שלי, כמה התחת שלהם – סובל.

3 תגובות בנושא “אוטופיה קווירית – בתחת שלי

הוסיפו את שלכם

  1. מאמר מעולה.
    הקוויריות האישית עניינו של הפרט. להפוך את הקולקטיב לקלולקטיב קווירי – הוא בלתי אפשרי בכל תבחין.
    המצדדים בבלתי אפשרי, הופכים עצמם ללעג ולקלס, כמו בר אילן.

    אהבתי

  2. במתמתיקה לקבוצה ריקה יש משמעות בלתי רגילה, כמו שיש משמעות ל ספרה אפס בעולם המספרים.
    לכן תנסי ללטש את הארגומנטים שלך כדי לבסס את המסקנות

    אהבתי

להגיב על אשר לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: