המכון לתקינה פוליטית רדיקלית

אנא, הפיצו : מכון התקנים מארגן כנס ל"שוויון מגדרי" ואני מבקשת מכל אחד מכם להרשם לכנס ולומר להם את דעתכם הכנה על חוקיותו.

מכון התקנים הישראלי  הוא גוף סטטוטורי הפועל על פי הסמכויות שמעניק לו חוק התקנים, התשי"ג-1953:

מטרת המכון היא תקינה והבטחת רמה נאותה של טיב המצרכים, אם בקביעת תקנים ואם בדרך אחרת, ורשאי הוא, בין השאר, לערוך מחקרים, סקרים ובדיקות של חמרים, מוצרים ומיתקנים, לאשר מיפרטים וכללים טכניים ולעודד את השימוש בהם, ולקיים השגחה על ייצור מצרכים בהתאם לכללים שקבע וכן לעסוק באיסוף מידע, מיונו והפצתו. 

קראתם את מטרות מתכון התקנים הישראלי? ראיתם איפשהו בחוק שמותר לו לעסוק בסוגיות פוליטיות, או חברתיות, או ערכים ? לא. כי אם כך – מאיפה מצא המכון את החוצפה לעסוק בנושאים של "שיוויון מגדרי"?

לא מיותר לציין, שעצם המילה "מגדר" שנויה במחלוקת פוליטית, חברתית ,פילוסופית, אידאולוגית, ערכית – והאמת -שנויה אפילו במחלוקת מדעית. המילה "מגדר" מבטאת את הרעיון (האווילי) כאילו יש הבחנה בין מהות עם פי מין ביולוגי – למהות על פי משהו אחר. גם אם המושג המתעתע והמטעה השתרש בשיח – לא הופך אותו למושג של משהו קיים. זאת בלי לכפור בקיומם של גברים שרוצים לשנות את מינם לנשים, ולהפך. הם – יותר מכל אדם אחר – כל כך ערים לעובדה שמין זה משהו מהותי – עד כדי כך שהם מוכנים לעבור סירוס כואב, לוותר על הולדה ולעבור כל חייהם ניתוחים וטיפולים קוסמטיים יקרים וכואבים כדי לשנות מין. לא "מגדר". אם היה דבר כזה "מגדר" – היו "מיגדרים" עצמם כמה שבא להם בלי לטרוח להיראות כמו מין אחר. לא ככה

גם "שיוויון" הוא סוגיה שנויה מאין כמוה. אין במדינה שלנו כ הסכמה פרמטרים של שוויון, כמה שוויון מגיע למי, מי קורבן של חוסר שוויון . אגב, מה שבטוח – שאינספור שדולות נשים, חוקים מפלים לטובת נשים, לובי עצום שלוץ ומאיים לקבלת תקציבים אינסופוים עבור "מעמד" האישה (גם השאלה אם בכלל נשים זה מעמד – היא אידאולוגית ולכן שנויה במחלוקת) – הן- לא סובלות מאי שוויון.

ובכל מקרה, מה למכון שמתעסק בבטיחות ותקינה של מוצרים – לכל הסוגיות הללו? כמה פילוסופים הם מחזיקים שם? סוציולוגים? פסיכולוגים? כמה פוליטיקאים הם מחזיקים כך שכל הדעות ייצוגו באופן שיוויוני? מי בכלל העניק להם מנדט לעסוק בסוגיות כאלו?

זה היה יכול להיות אך משעשע לולא המכון הזה אחראי גם על תוויות על מוצרים. כל המוצרים, מוצרים שמגיעים אליכם הביתה, מוצרים שמונחים על שולחן ארוחת הערב המשפחתית מוצרים – שהתווית שלהם תקבע על ידי התעלול החדש מצד הלובי מטיל האימה של שדולות הנשים בעלות האג'נדה הפמיניסטית הרדיקלית.

תארו לכם, שהילדים שלכם ילמדו כל יום במשך 12 שנה כשהם יושבים מל כסא התלמיד שלפניהם של המשענת שלו כתוב "רק ביבי". כי זו היתה חובת התקינה . או יותר טוב "כסא זה נעשה מחומרים לא דליקים ועל כך נכיר תודה לראש הממשלה שלנו מר בנימין נתניהו, שמש העמים שבלעדיו היינו כולנו יתומים אומללים",

עכשיו תארו לעצמם, שהילדים שלכם יושבים כל יום במשך 12 שנה מול תווית , שחובה להתוות. שעליה כתוב
תמידיו.ם ותלמי.ת יקרו.ם . אסור להתנדנד על הכסא מפאת סכנת נפילה.

גם אם זה נשמע לכם כלא מזיק – האפוציה הפוליטית הראשונה פחות מתועבת מזו:

הנקודה התמימה למראה, היא:

א. נטולת כל ערך של שוויון מגדרי. למעשה, היא מנציחה את הדואליות המגדרית, ולא עושה כל טובה לנשים, שמרגישות "מודרות" משפה המציינת "מגדר" סתמי. הזכרי הוא גם סתמי. ודווקא נשים תמיד קיבלו ייחוס מיוחד בשפה. עם הנקודה, אפשר גם לטעון שהיא פוגעת בכל מי שהוא "א-מגדרי" או "בעל מגדריות אלטרנטיבית" (שקיים רק בדימיון של אותה אידאולוגיה עצמה אבל עדיין מביס את עצמו)

ב. הנקודה היא סימן שנוצר על ידי אידיאולוגיה שמאמינה בקיומה של פאטריארכיה. כלומר, שהמין הזכרי שולט בעולם מעצם היותו זכר ביולוגי ( זו לא אני שסותרת את עצמי – זה שוב הן) . הזו האידאולוגיה הזה כבר היום מחנך את הבנים שלכם להרגיש שהם אשמים, אנסים , מטרידנים , באופן כללי – איום על המין האנושי בכללותו ( בכללותו – משמע – המין הנשי) . את כל האידאולוגיה הזו, שדומה בכל לתורת גזע- הנקודה הקטנה מאשרת. ואני לא מגזימה בהרבה אם אומר שבין אותה נקודה לבין סמל צלב הקרס- אין הבדלים מהותיים: בשני המקרים הם סימן קטן – לרעיון חובק כול – ומתועב לא פחות. אין גם הבדל מהותו בהסתה מסוכנת בין "היהודים שולטים על העולם" לבין "הגברים שולטים על העולם".

ג. אולי הכי פחות חמור אף הכי מסוכן מוסרית: השדולות שמשווקות את האידאולוגיה הרצחנית הזו בפוטנציה מעניקה לי שמשתמש בה אישור להיותו אדם בעל רגישות חברתית ועליונות מוסרית. האופן שבו זה לבדו משחית את הפרט והחברה הוא מוחלט. חישבו על חברה שבה בני האדם חשים עצמם שבעי רצון מכלל ההתנהלות המוסרית שלהם מעצם אימוץ נקודה. הם יכולים מעתה לראות עצמם אנשים טובים – גם אם יקללו, ירדפו אחרים שאינם מוסריים כמוהם, ישנאו, יסיתו, יגזלו, ירמו, ישקרו, – (ויום אחד גם יאסרו, יחטפו וירצחו) כל מה שנחשב פעם ללא מוסרי – מקבל הכשרה מוסרית מעצם היותו של הפושע "אדם טוב ומוסרי" שאחרי כל – הוא טרח רבות על בניית מוניטין מוסרי – ע"י אימוץ שפה "א-מגדרית" ….

ד. הנקודה היא טריק גאוני כשם שהוא שטני. מחד, השימוש בה הוא סמל של אידאולוגיה פוליטית לא פחות מאשר סמל של מותג או מפלגה , כך שבכל פעם שטקסט כלשהו מכיל אותו – הוא מאשר את האידאולוגיה ומשכפל אותה מאידך רוב הציבור אינו ער לחתרנות האולטימטיבית , קונה את שרקרי האידאלוגיה כאילו זה נועד למטרה הנשמעת ראויה לאוזן "שוויון מגדרי" (שאך אחד לא חושב עליו כשוויון לבנים, למשל, התעמולה שדורשת "שוויון" דורשת למעשה את מחיקת זכויות האדם של גברים וקצרה כבר "הצלחות" טרגיות) ותוך כך – מאדם התמים הופך להיות משווק האידאולוגיה – בלא דעת

עכשיו תאמרו לי שהגזמתי לגמרי- כולה – נקודה. אבל אם באמת זה היה המצב, איך תסבירו את הקללות האיומות שאחטוף פה על מה שכתבתי? את הלהט של שדולות הנשים והנשים שטופות המוח מחוגי ה"מגדר" לסתום לי את פה? את הטלפונים שיקבל המעסיק שלי בדרישה לפטר חלאה כמוני? או – במאמץ העצום שלהם לנחיל את הנקודה, בהון שהם משקיעים בהנחלת הפרסום, במרץ הבלתי נדלה לעשות נפשות ל"כולה נקודה"? באופן שהן/ם מחמיאים לעצמם על כל טקסט "תקין פוליטי" שכזה- כאילו עשו משהו בעל ערך מוסרי שאין למעלה ממנו?

מכול מקום -גם אם אתם חושבים שאני מגזימה (זו תהיה מחשבה נאיבית באופן מסוכן) מה שבטוח – מכון תקנים לא נועד לחנך אף אחד. אם אתם לא רוצים שמכון לתקנים למוצרים יתקין אתכם פוליטית, וינחיל לכם אידאולוגיה פוליטית – מהרו להרשם לכנס ולומר להם את דעתכם הכנה על חוקיותו.