אין לי מושג אם להשתאות ולהידהם לנוח הגילוי של רב העומד ומקריא דברים שכתבתי לעצמי בבלוג האישי הנידח הזה או שזה בעצם פשוט משום שדברי שם הם המובן מאליו – ושמה שמוזר הוא – שבכלל היה צורך לומר אותם. אבל אולי הזמנים הם לא רגילים.
מתחילת הקורונה העברנו את הקתדרה הרמת-גנית שהקים לנו אורי בן אמוץ ז"ל למתכונת של זום. התחלנו את תוכנית הקתדרה של פורום קפה שפירא באוקטובר 20, – סוגרים כמעט 4 חודשים של הרצאה אחת כל יום, עם טובי המומחים בכל תחום בנושאים כמו: תרבות ואמנות, פילוסופיה, הסטוריה, סוציולוגיה (ו"מיגדר") , יחסי-חוץ, הגות וספרות, פילוסופיה מדינית, מזרחנות, וגם יהדות ומשנתו של הרב קוק ומאחר שאני הייתי שם כל ערב, אני מעידה שבאופן חד משמעי ונחרץ – שבכל אחת מההרצאות, בכל אחד מהנושאים, עם כל אחד מהמרצים היה נושא אחד ויחיד שריחף מעל לכול אחת מההוצאות, צף ועלה בכל ערב וערב: שאלת הזהות היהודית והציונית במדינת ישראל. זה הנושא שעומד, ללא ספק, בבסיס השיח שמעניין את הציבור בישראל זהות יהודית במדינה הציונית הוא הדבר שמעסיק את הציבור בישראל – עליו ניטש כל מאבק , מרבית התופעות נובעות מחרדה לזהות הזו, המחנה הפוליטי חג סביבו – וכל אחד מבין את משמעותה של כל החלטה – כנמצאת על סקלת שאלת הזהות היהודית והציונית – היא מקור החרדה, מקור הכיסופים. היא ההבטחה והיא האיום לאבד אותה, היא סיבתה של הבחירה בפתק זה או אחר -בין אם במודע או בתת המודע. ואגב, בקרב המשתתפים הוותיקים ומתמידים של הקתדרה של הפורום התפתחה בדיחה פרטית, שהיא ההימור – האם נצליח לצלוח ערב שלם מבלי ששמו של הרב קוק יוזכר, ולו פעם אחת – על ידי המרצה או הקהל, בשאלה או בכתיבת הודעה. זה קורה מדי כמה פעמים, אבל די נדיר.
פסיכולוגים אומרים לנו שלפעמים צריך לומר לאנשים שאנחנו אוהבים, שאנחנו אוהבים אותם כי לא בטוח שזה מובן להם מאליו כמו שהאהבה שלנו אליהם מובנת לנו מאליו. אולי זה נכון גם לגבי המולדת. אז, מולדת יקרה, אנחנו אוהבים אותך, בשירה, בשיר ובעמל, כמו שאת – מולדת העם היהודי – עם הציביון שחייב להישמר , כמובן מאליו באופן מוחלט – יהודי. ישראל היא מולדת של כל יהודי. פה נולד הלאום היהודי, לפה באו כל היהודים כדי למוצא להם בית, לא סתם מעון – אלא בית יהודי. זו מהות הציונות, והציונות היא מהותה של מדינת ישראל, ויהדות היא במהותה של הציונות. ואני תוהה, למי, לכל הרוחות, צריך להסביר את זה. מה לא מובן פה ואיך הצליח מישהו להשתבש כך?
יש לך בבקשה לשלוח לי את המאמר של חיים רמון בהארץ על השמאל? טקסט..? תודה
On Fri, Jan 29, 2021, 13:52 טעון גיבו"ח – גלי בת חורין wrote:
> galibathorin posted: " אין לי מושג אם להשתאות ולהידהם לנוח הגילוי של רב
> העומד ומקריא דברים שכתבתי לעצמי בבלוג האישי הנידח הזה או שזה בעצם פשוט משום
> שדברי שם הם המובן מאליו – ושמה שמוזר הוא – שבכלל היה צורך לומר אותם. אבל
> אולי הזמנים הם לא רגילים. מתחילת הקורונה העברנו"
>
אהבתיאהבתי