והגדת.ם.ן לבניכ.מ.ן אם יש לכם.ן כאלה

בעוד יומיים יישב כל עם ישראל על שולחן הסדר ויגידו לבניהם על היציאה של עמנו מעבדות לחירות. ישבו חרדים, ישבו דתיים, ישבו מסורתיים, ישבו יהודים מכל העדות, ימנים ושמאלנים, יישבו גם הקיבוצניקים של השומר הצעיר וכדרכם בחילול הקודש יחליפו את פרעה בנתניהו. אבל יישבו.
ומה הטעם בליל סדר ובסיפור ההגדה?
בימים עברו – לא היה ניתן לשמר את זכר ההיסטוריה של העם שלך אלא אם הייתה עוברת מדור לדור ומפה לפה, עם טקסט קאנוני רשמי לוודא שלא יהיה טלפון שבור, עם טקס שלם מהסוג שיוודא קריאה, הבנה ואת ערנותם של הילדים הקטנים (שצריכים לחכות לסוף לתת את הקטע שלהם וללכת לחפש את האוצר). ושכל זה נעשה באותו יום בכל מקום, ועריכתו היא ציווי שחתומה עליו ישות כל יכולה שנמצאת מחוץ לעולם ורואה כל מה שאתם עושים לא טוב ומענישה על כך.

היום, חלק גדול מהיהודים כבר לא מאמינים שקיימת ישות כזו. כדי להקנות יידע היסטורי כבר לא צריך ארוחה, עם טקסטים ארכאיים והמעוררים מדי פעם גיחוך זימה (ולא רק ו"היא שעמדה". מי , שזה מה שיש לו בראש ישמע את זה בכל טקסט). היום ישנם מוסדות חינוך ממוסדים שילמדו את ההיסטוריה שעברה מפה לפה, בכל רגע תוכלו להגיד לבניכם ולבנותיכם לפתוח ויקיפדיה ולעזוב אתכם באמאשלהם. הרבה יותר קל, הרבה פחות לחצים והרבה יותר אפקטיבי.
ככה תמיד חשבתי.

אלא שמה מסתבר? אלו, שתמיד האמינו שמסתכלים עליהם למעלה ורואים גם אם חטפו בחשאי קניידלע אחד שלא בעתו – המשיכו לספר לבניהם ולבנותם כפי שציוו עליהם – והסיפור נשמר, כלשונו כהוויותו – סיפור היסטורי לא משתנה (טוב, לא בטוחה אם כל הניסים קרו באמת, אבל מה שקרה באמת הוא הסיפור – נצחי יותר מכולנו – שהוא חלק בבייתנו כעם ובשימורו).

מנגד -היו נאורים אנשי העולם הגדול – ששאלו את עצמם – "מדוע להם, ולא רק לו?" למה לא לפחות לשנות קצת, להתאים לדור הזה, (או לשנאה הפוליטית הנוכחית שלנו)?
ואז הם שינו. והשינוי עובר מדור לדור.
ועצם השינוי כבר הפך מסורת – כך שבכל דור ודור חילונים מצויים לשנות את הסיפור שיגידו לבניהם ולבנותיהם. ותוך כמה דורות הסיפור מתחלף כולו – כל הדרך עד להכנסת כלב לעול מצוות בגיל שבע (שזה 13 שנים בחיי יהודי).
הכלב שלהם אולי יישאר יהודי – ילדיהם – כבר לא.

עם שלא יודע מה הסיפור שלו – סיפור של עם אחר ישתלט עליו מיד.
ואם סמכתם על מוסדות הלימודים שמתוקפים ע"י משרד החינוך ולא ע"י כל יכול זועף וקפדן – אז מקבלים את זה. ואם יש לכם ילדים – תבדקו אם הגדתי לכם דבר שקר:

א. יהודים גזלו במרמה ובכוח הזרוע את אדמתו של הפלסטיני- שחי על האדמה הזו מיליון שנה (בערך 800 אלף שנה לפני ההומו ספיאנס)

ב. אין דבר כזה "בנים ובנות" להגיד להם. כל מי שבא לו יכול להיות הן או בת כרצונו ( והם מגידים את זה לבניכם ולבנותכם בגילאים שאינם כלל חושדים שהם מוותרים כך, למשל , על חדוות המין. שלא לדבר על כך שלא מספרים להם שעליהם להקים יום אחד משפחה – ורצוי כזו, שמתרבה בכוחות עצמה ; זה הולך והופך לאסור – כמעט כציווי משמים)ג. גם אין מגידים/ות בכלל. מלמדים את הילדים שלנו שלא יפה לומר "אבא" או "אמא" משום שבדור הקודם של החינוך המתקדם כבר הצליחו לייצר הרבה מאד זוגות לא מהסוג של תיבת נוח אלא זוגות לבחירה. ועכשיו כולם מוטרדים מכך , שהילדים שהזוגות האלו קיבלו מהמדינה ייפגעו לגלות – שיש ילדים שנוצרו בדרך הטבע, בין שני היוצרים, שחיים איתם ועם עוד כמה תוצרים טבעיים מאותו מפעל ייצור.

ד. שבת היא עוד סיפור שעבר מדור לדור – שהפך למאפיין המאחד של היותנו עם אחד. תשכחו ממנה. היום להזכיר שבת זה הדתההרבה גנים מתקדמים אין אמא של שבת, אין אבא של שבת, אין שבת, אין אמא, ואין אבא. יש רק משפחות מיוחדות, ולכל אחד יש סוג מיוחד משלו (למעט הפולים המסכנים שיש להם אבא ואמא וצריכים להתבייש בכך בפינת הגינה – שכל הירקות האחרים חוגגים את הייחודיות הקולקטיבית שלהם)

ה. ובעצם, יש לפעמים בנים ובנות – זה- כשמלמדים את הילדים שלנו שבנים תוקפנים מלידה, ובנות הן קורבנות תמידיות – גם כשהן התוקפניות. גם כשהתוקפנות כלפי בנים. בנים אשמים מלידה, גם אם אין דבר כזה בנים.

ו. האחר הוא אני. זה מה שלמלמדים אלו – שלא רוצים ללמד את ההגדה כמו תוכי. זה מגיע מאלו שלקחים את הילדים שלנו למסע לפולין ומספרים להם שכל מה שהנאצים עשו פעם מזמן – המדינה שלהם עושה היום לערבים. הערבי הוא ניצול השואה – כי האחר הוא אני, כולם אני, רק אני לא אני.

וזה מה שקורה, שמתחכמים לסיפור שעובר מפה לפה למשך דורות – שנשמע לא מספיק מעודכן.

השנה דאגתי לחלק את ההצבעות בין חברים ומשפחה כך שהציונות הדתית תקבל חלק מהקולות המשותפים בינינו.
אני רוצה לשמר את אורח החיים החילוני ולא רוצה כפיה דתית. אבל גיליתי ש"כפיה דתית" זה שקר תעמולה מוחלט. כמו "הדתה". כמו "הכיבוש" כמו "אפשר לבחור מגדר", כמו: "האחר הוא אני" כמו "בנים הם תוקפנים" .

מנגד – מתקיימת כפייה פרוגרסיבית – לאימבציליות התאבדותית רצחנית – שגורמת היום בין היתר לתופעה המונית (בינתיים רק במערב) של נערות צעירות שכורתות את השדיים שרק הנצו להן ועוברות טיפול הורמונלי בלתי הפיך כי השתכנעו שהן "באמת" בנים.

הבנים שלנו גדלים מוכי אשם ושנאה עצמית, מסורסים נפשית ורוחנית. הבנות שלנו גדלות עם תחושת קיפוח נצחית, תחושת חוסר אונים מוחלט וכתוצאה מזה הולכות ומתקבצות בקבוצות על טהרת המגדר – ותוקפות כעדר ציידות באכזריות שרק "מקופחים" מסוגלים לה – בנים רק כי הם בנים .

זה מה שקורה היום וזו רק ההתחלה. זה מה שקורה כשמחליפים סיפור היסטורי בנרטיב. אמת – בשקר אידיאולוגי מכוון ; מאבדים את הזהות, הלאומית, היהודית, הציונית, ואז – אפילו את הזהות המינית. הופכים לערב רב חסר תרבות, חסר מסורת, חסר מוח, חסר אונים – ונשלט – כל הדרך בחזרה לעבדות במצרים. לכן צו השעה היום הוא לחבר את הציונים הדתיים לציונים החילונים – כנגד כל הדתיים של כת הפרוגרס- הם אויב של עצמם -ושלנו.ואגב, "פרוגרס" זו "התקדמות" – ההתקדמות (להבדיל מהמבט לאחור – להיסטוריה, למסורת, למנהגים) היא הערך. וזה אומר, שכל מי שהוא מתקדם היום – מחר יחשב לריאקציונר חשוך. וזה נכון גם למכשפות אוכלות ילדים כמו מרב מיכאלי. מחר היא תחשב לימין קיצוני פשיסטי נאצי ( כמו בן גוריון לו חי היום – והיה ימני יותר מכהנא) כי שינוי לכשעצמו לא יכול להיות ערך. ממש כמו שמסורת אינה יכולה להחזיק לבדה חברה שלמה לאורך כל הדורות. רק מסורת – עם שינויים זהירים – יכולה לייצר חברה שיכולה לשרוד ולהמשיך להתקיים. היום צריך לחזק את חברת השינוי המובהקת שלנו – בהרבה מאד כוח המסורת. חג שמח, וסליחה על אורך ההגדה (ורק לאחר שקראתי שוב, עלה פתאום הפן הפוליטי – ראו את קיומו של גוש מובהק אחד, בן כ60 מנדטים מוצקים – לעומת גוש שהערך היחיד שלו הוא "שינוי". אלו כולם חברי כת הפרוגרסיה המסוכנים לעצמם, לילדנו ולנו.

חג חירות שמח וכשר.