גאווה וסובלנות בתחת שלי

תראו מה עושים לראש המועצה האמיץ, רוני מרום, על שהעז לומר שדגל ה"גאווה והסובלנות" לא מעניין אותו. הסובלנים האלו היו מוכנים להרוג אותו רק כי הוא לא "סובלני" כמוהם.

יצא לי לדבר בפני קבוצת מורות מהמגזר התמים וישר-הלב, של הציונות הדתית. כדי שיבינו עם מה יש להם עסק. פתחתי בחיישנות נחבאת אל הכלים וביקשתי בלחישה רפה – שמאחר שאני סוחבת רגש נחיתות מהיותי ילדה שמנה – אני מבקשת מהם לעזור לי – ולחייך אלי- בשעה שאני מדברת.

ואז, בכל פעם במהלך השעתיים – כשהבחנתי שהן לא מחייכות – צרחתי עליהם בביריונות אלימה. את לא מחייכת! כמו כן הבעתי את אכזבתי מכך – שהן, המתיימרות להיות קבוצה מחבקת ומקבלת – התגלו כמי שאפילו לא מסוגל לחייך למרצה עם קשיים אישיים…!.

כשדרשתי מהן לצחוק מהבדיחה שאפילו לא סיפרתי – סילקתי מהחדר את הסרבניות ומיניתי אחת מהן כמפקחת שתוודא שכולן מחייכות וצוחקות לפקודתי.

ככה הבהרתי להן דרכי הפעולה של כל תרבות הפאסיב אגרסיב – שתנצל כל מי שנתפס בעיניהם כ"אומלל" או נחות- כדי להשליט את האלימות הביריונית של האג'נדה הטוטליטרית, האנטי-הומנית, שונאת האדם, שלהם.

והנה, תראו. כמה "סובלנות" כלפי ראש המועצה האמיץ שהעז לומר, שאינו מכיר בדגל גאווה, משום שהוא רואה בכל אדם, גיי או לא – פרט ולא קבוצת זהות. הדבר האחרון שקיבל היה … "גאווה וסובלנות". גאווה וסובלנות, אלא אם אתם לא גאים ולא "סובלניים כמוהם" – ואז – ידבירו, ירמסו, יכפישו, יתנכלו -בבריונות ממומנת היטב על ידי אג'נדות זרות ועויינות, בשם הרעיונות הטוטליטריים ביותר על כך תיבות התהודה שלה.

אני לא הולכת אפילו לשלם את מס השפתיים המתבקש. אני לא אוהבת הומואים. אני אוהבת, או לא, בני אדם על פי תכונותיהם – בלי קשר מאיזה מקום בגוף הם מקבלים את זה. בתחת שלי סובלנות.

ואם אתם במקרה בני אדם עם העדפות מיניות (שמעניינות את התחת שלי, כל עוד זכויותכם נשמרות ולא פוגעים בכם בגלל מה שאינו כלל עניין לציבור) -ואתם מזדהים כקבוצה תחת דגל "להטב"י למאבק אנטי סובלני, משתיק ואלים כנגד כל מה שיקר לי, המשפחה, המדינה, השכל הישר – אל תתפלאו בכלל שאני אחזיר מלחמה מטעם קבוצת הזהות שלי. מרגע שהפכתם את הענין האישי שלכם לפוליטי – נטלתם חלק במאבק פוליטי. ואין שום סיבה להתבכיין כאילו לא אוהבים אתכם בגלל הנטייה. לא אוהבים אתכם כי אתם משרתים מרצון ארגונים – שמנסים להפוך אותי ללא לגיטימית – על ידי שימוש בכם, במניפולציות פאסיב אגרסיב – לקבל את מרותם עלי. זה לא יקרה, אני, גלי – בת חורין וכך כל אזרחי מדינת ישראל.

ואם אתם משתפים איתם פעולה אתם לא טובים מהם.

אל תנסו אפילו לשלוף את כל הכפשות הרגילות שלכם. שמה עליכם זין ואתם מוזמנים לשלוח אותן ישר למערה החומה שלי. רק שם חשוך כמעט כמוכם.

תגובה אחת בנושא “גאווה וסובלנות בתחת שלי

הוסיפו את שלכם

  1. אחין שלי, אנחנו רק 2 אחיות, והוא הכי קטן של אחותי, תמיד היה קשר קרוב איתי ועם המשפחה שלי.
    הוא וההורים שלו לא סולחים לי שהייתי גלויית לב איתו, והמראה שלו עם שחור בעיניים ולק הזכיר לי דראג, ואז ציינתי את בפניו.
    לא ביזיתי שום דבר, רק תיארתי שעבורי זה מזכיר דראג, לא תיארתי לי שדראג זה השם שלא ייאמר או איך שהם לא הבינו את זה.
    זה הפך למקור שנאה כלפי, לא פחות ולא יותר. פעם היה לי איכפת לי וזה הכאיב לי, עכשיו כבר לא. שילכו לי'זדיין לא רוצים לא צריך. רק אני אמורה להיות סובלנית כלפיהם? מתנהגים כאילו משהו פגום בבן שלהם, כאילו התייחסתי לאיזה פגם בו.
    איפור ולק זה לא פגם ולהיראות כמו דראג או להגיד את זה חוץ להיות לא PC אין שום דבר שאני מוצאת לא בסדר.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: