חוק יסוד: ביטול המדינה היהודית והדמוקרטית

מילה אחת עומדת לבטל את מדינת ישראל . וזה עוד לא החלק הגרוע ביותר. על הפרק ניצבת הצעת תיקון חוק צנועה ונחבאת אל הכלים, המסתירה את זדוניותה מאחורי מושג תמים למראית עין. ההצעה היא להוסיף לחוקי היסוד את המילה "שוויון". זה, על פי נוסח ההצעה "חשוב במיוחד לאור העובדה שמעמדה החוקתי של הזכות לשוויון נחלש עוד יותר בעקבות חקיקת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, אשר הדגיש את הזיקה בין מדינת ישראל לבין קבוצת הרוב היהודי, באופן שנתפס כמעדיף קבוצה אחת של אזרחים על פני הקבוצה האחרת".

כלומר, יש לתקן העוול שעל פיו ישראל היא מדינת  העם היהודי ואת הפגם הדמוקרטי  שנוצר מכך, שאופיה נקבע על פי רצון הרוב, שהוא עדיין יהודי.  ישראל, על פי הצעת החוק אינה אלא "אוסף קבוצות". ולא נאה שהרוב יזכה לתת בה את הטון.

דמוקרטי או אנטישמי

זו לא תמימות, זה רשע. אין אדם שפוי שלא מבין, ששוויון יתקיים בישראל רק כל עוד היא יהודית. היהדות תרמה לעולם את רעיון השוויון, בקביעה  שכל אדם נולד בצלם א-לוהים ומדינת ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון שרואה בשוויון בין בני אדם ערך עליון.  אין אדם שפוי שיאמין, שאם השלטון בישראל יתחלק בצורה "שווה" בין התרבות היהודית, לתרבות ההיררכיה הכוחנית  הערבית, הפטריארכית, הדכאנית, הכוחנית והאנטישמית– זו תהיה מדינה יותר דמוקרטית.

אולי לא תאמינו, אבל מנכ"לית לשעבר בקרן לישראל חדשה צוטטה כאומרת: "לא נורא אם מדינת ישראל לא תהיה יהודית. היא תהיה כך יותר דמוקרטית".  ואכן,  כשהם משתמשים במילה "דמוקרטיה". לזה הם מתכוונים.

מי שמעלה על דעתו המשובשת, שיש לגזול מיהודים, ורק מהם, זכות לריבונו לאומית אינו שוחר שוויון אלא אנטישמי רגיל בתכלית, על אותו בסיס אנטישמי כאילו ציונות היא גזענות.

מכל מקום, אין לאיש בעולם הזכות לבטל את ישראל כבית הלאומי לעם היהודי. לעניות דעתי – גם לא בהצבעה דמוקרטית.

אילו העם היה סביר

ישראל אכן אינה דמוקרטיה. דווקא מהרגע   שבגצ  מינה  את עצמו ל"מגן הדמוקרטיה" וניכס לעצמו לקבוע בלעדית מה אמור היה להיות רצון העם, לו העם היה "סביר". כבר עתה בית המשפט מתערב בכל סוגיה ערכית, ומבצע שיפוטים הרי גורל , כאילו המושג "שוויון" היה כבר כלול בחוקים. זאת, בניגוד מפורש לרצון המחוקק.

ישנה נטיה לבלבל בין שני מושגי שוויון הפוכים . סוג אחד הוא  "שוויון הזדמנויות", שבא לביטוי בשוויון מול החוק, שחל בישראל מיום הקמתה. כדי לאכוף אותו די בכך שבית המשפט לא יפלה לרעה, או לטובה, אף אזרח ישראלי (רק אזרחים הם ה"שווים". מתוקף זכויות האזרח שלהם).

הסוג השני הוא שוויון שמבקש להשוות את התוצאות ומטרתו "מניעת קיפוח". על פיו, למשל, אם "קבוצת הרוב" בישראל מורכבת מיהודים, יש "לאזן" את אי השוויון הזה. למשל, בהצפתה בלא יהודים, או בהענקת תוספת כוח פוליטי ל"קבוצות המיעוט", או בביטול הזכות להגדרה עצמית של "קבוצת הרוב"  קשה שלא להבחין, שפסיקות בית המשפט פועלות בעקביות על פי העקרון הזה.

העקרון הזה, אגב, יפה לכל דבר ועניין: על פי עקרון שוויון ה"שמירה שאיש לא  יקופח" – מותר, ואף הכרחי  – לקחת מבעלי "זכויות היתר" את מה שהשיגו בעמלם, ולחלק ל"מקופחים" .

אז הנה העסקה: וותרו על הריבונות  ועל החירות הלאומית שלכם  להיות עם חופשי בארצו  –   בתמורה למושג מופשט 'שוויון', פתוח לכל פרשנות בידיהם של בעלי הכוח המוחלט האמונים על אכיפתו.

בשמה המוכר יותר, השיטה נקראת קומוניזם. הסיבה לכך  שהשיטה הרצחנית הזו ממשיכה להיות כה נחשקת על ידי האליטות היא, שהיא אמנם לעולם לא תייצר שוויון באמת, אבל החתירה התמידית אליו מעניקה להם שררה מוחלטת, בכל דבר ועניין. משום שכדי לאכוף שוויון שכזה – מישהו צריך להיות מעל לכל חוק, כדי  לפקח על כל פעולה אנושית – להתערב בתוצאות ולשנות אותם על פי ראות ענייהם, למנוע קיפוח. הנה כי כן, כל החיות שוות, אבל החזירים שווים יותר. זו משמעות "הכל שפיט", אגב.

אין סוף לחתירה ל"שוויון" הזה משום שאין לו שום היתכנות במציאות. ולו רק משום ששוויון תוצאות מבטל את שוויון ההזדמנויות, ולהפך: או שכל המתחרים ניצבים על קו התחלה אחד, או ששופט נדיב ומיטיב מציב כל מתחרה, על פי כישוריו – במרחק שונה מקו המטרה כדי לוודא – שאף מתחרה לא יקופח ויפגר אחר משנהו.

נוסף על כך, מעצם המבנה של ה"שוויון" הזה, מתחייב חוסר שוויון, משום שאי אפשר לאכוף אותו ללא שכבה שלטת, כל יכולה ומעל לחוק, שמחליטה עבור מעמד ה"שווים"– מה הם שווים, כמה, ואם בכלל הם שווים. עד כה השיטה הזו רצחה, בכל מקום שצמחה ,מאות מיליוני בני אדם, שהשיטה חשבה שאינם  שווים כלום.

שליטה חזירית

אי התכנותה השיטה הוא יתרון עצום, שמאפשר חופש פעולה מוחלט לכל פרשנות שהיא. למשל: בשם ה"שוויון" ניתן "להעניק" ל"קבוצת המיעוט" הגדרה עצמית לאומית באותו חבל ארץ ולהתעלם מכך שזה מבטל, אוטומטית, את אותה זכות ל"קבוצת הרוב". בהתאם לערך השוויון , שופט יקבע  היכן שוויוני  לכם לגור, מי עליכם להעסיק באופן שוויוני, איך תחלקו ביניכם את התקציב המשפחתי, ולמי עליכם לוותר על תפקידים בעבודה– למען "אפליה מתקנת" . שופט שוויוני קובע  מי יהיו השחקנים, מה יהיה מזג האוויר ובעיקר – מה תהיה התוצאה. בשם השוויון" הזה ניתן לנמק כל סוג של אפליה

הנורא מכל הוא, שאם עד כה בית המשפט  פעל כך בחתרנות ובצנעה, שהרי אם חלילה תעבור הצעת תיקון החוק – משמעה – שאזרחי ישראל בחרו, באופן דמוקרטי וחוקי לוותר על מולדתם, ריבונותם וחירותם.

והאם ייתכן, אולי, שאי שם במסדרונות הנכונים נלחשת לה הוראה, מפה לאוזן: "עזרו לשמר את שלטונו של הפשיסט עד שנעביר את התיקון לחוק, ואז נעיף אותו ונמנה, מטעמנו ובשם השוויון והדמוקרטיה, את אחמד טיבי תחתיו"? זה מסביר, אולי, את ההתאהבות העדרית של התקשורת, בימני הפשיסט עם הכפה המאוסה. אל תניחו להם להעביר את התיקון הזה!

פורסם לראשונה ב"על כוס קפה" במגזין ערוץ 20


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: