הולדת משבר אקלים מהכורח להביא את המהפכה.

פורסם ב"עולם קטן"

מי שלא ראה את התלהבות חברת הכנסת זנדברג בעלייתה למטוס מתודלק בדלק סילוני בדרך לוועידת האקלים, לא ראה שמחתה של ילדה חנונית שהוזמנה לעשן בשירותי בית הספר עם הילדים המקובלים של הכתה. בשני המקרים, זה עשוי להסתיים באונס קבוצתי

ברגע ששמעתי לראשונה את נרטיב משבר האקלים, אמרתי לעצמי – כמובן. מי לא יזהה מרקסיזם? השילוב של מיתוס אפוקליפטי בשירות המיתוס האוטופי של קץ ההיסטוריה – לטובת מנגנון שליטה כלל עולמי – אלו הרי החומרים הרגילים בתכלית של שיווק המהפכה.

מרקס יצא לדרך בטענה שהמעמד השליט מדכא את מעמד העמלים באמצעות שליטה בלעדית באמצעי הייצור (המכונה, שהחליפה את המחרשה הפיאודלית). מה שמונע מאותם מדוכאים להתמרד הם מבני-העל, שהמעמד השליט בנה מעל למציאות החומרית, כדי לתעתע בתודעתם כך שיצדיקו את המשך שעבודם. עם "מבני-העל" הכוזבים נמנו כל מה שנמצא מעל למציאות חומרית: דת, אידאולוגיות, מוסד המשפחה הבורגני –  והתרבות – בכללותה.

תקוותם של המרקסיסטים לדורותיהם היא – לשחרר את תודעתם הכוזבת של ההמונים המדוכאים. או-אז יתקוממו, תגיע המהפכה,  ולאחריה ישתרר חזון אחרית הימים: מנגנון אחד ששרה אחד,  טוב ומיטיב, שכל מטרתו חלוקת כל השפע באופן צודק ושוויוני, שישלוט על כלל האנושות וישחרר את האדם מעול הפרנסה, מעול הפוליטיקה, ולראשונה בהיסטוריה, הפרט יוכל לספר לעצמו את סיפור חייו, שהוא אכן שלו. 

אבל המהפכה לא פרצה במערב. משום מה, בני אדם לא היו אמיצים דיים, או דתיים דיים, להאמין בהיתכנות קיומו של מנגנון אנושי עלום שיודע טוב מהם מה הצרכים שלהם, למי נכון וצודק לחלק את התפוקה שלהם, ולהיות מוכנים להפקיד את כל עתידם בידיו.

בנוסף, גם מנגנון הייצור הקפיטליסטי לא מיצה עצמו כפי שמרקס חזה. להפך – השוק  החופשי הוכיח עצמו כשיטה להבאת השפע והחירות שמרקס אפילו לא חלם עליו, באוטופיה הכי מאושרת שלו.

כך נולד הזרם הנאו מרקסיסטי, שתכליתו, לחקור את הסיבות לכך שלא פרצה מהפכה קומוניסטית במערב. מחקרם זיהה, בתעלול מרהיב של הנחת-מבוקש,  שכל המציאות כולה אינה אלא מנגנון ליצירת תודעה כוזבת (ראו מרקוזה, אלתוסר ועוד). כתרופה, פעלו בנחישות להשתלט על מוסדות היידע. כל סטודנט במערב רכש, לצד ההשכלה בתחומו, אינדוקטרינציה מצד ה"תיאוריות הביקורתיות" שטיפחו בו עויינות לממסד ולתרבות. קשה שלא לראות בתיאורית הללו – תיאוריות קונספירציה פרנואידיות, על קשירת קשר בין  בעלי הכוח בפוליטיקה, בכלכלה, בחינוך ובתקשורת, לשם  המשך שיעבוד את ההמונים, המאמינים, בתמימותם, שהם מאושרים.

וכך יצא, שאותם מרקסיסטים שסגדו לייצור החומרי, ובזו לאידיאולוגיות,  הקימו תעשייה משגשגת אחת:  פס ייצור של בוגרים משכילים שמפרשים את הוויה הקיומית שלהם בחברת השפע הצרכנית –  כעבדות למנגנון הייצור – המגויסים להיאבק למען השחרור מכול כבלי התרבות, בכללותה ("cancel culture"( .

השחיתות והצרכנות המופרזת שאכן קיימת במערב שווקה לצעירים שוחרי ההשכלה כאילו היא מהותו הבסיסית היחידה. אלא שבמציאות, הדמוקרטיה המערביות המבוססת על כלכלה חופשית יצרה את החברה האנושית המשגשגת והמשוחררת ביותר, יחסית לכל צורות התארגנות חברתית קיימת אי פעם, ואילו  הרעיונות מרקסיסטים הניבו כל פעם מחדש רק את האפלים שבכל המשטרים.

אבל החינוך האקדמי הניב מפנה מפתיע בעלילה. בוגרי האוניברסיטאות אכן השכנעו בקיומו  של מנגנון כוח קפיטליסטי – וגזרו מכך מסקנה הגיונית: עדיף להיות  בצד המשעבדים.

במידה רבה מאד הם הפכו  את הביקורת המרקסיסטית לחוברת הדרכה:  כיצד להשיג כסף, כוח ושררה מוחלטים. הפעם, מתוך כוונה טובה: להיטיב עם האנושות… (ואין כל ראיות לכך, שזה לא בדיוק מה שמניע את תומכי הקומוניזם המקורי)

כך נולד משבר האקלים.

המשוגעים שפעם עמדו בשדרה החמישית והתריעו שסוף בעולם מתקרב, ירדו מהארגזים ומונו כפקידים באו"ם.  תפקידם היה לספק את המיתוס התיאולוגי הנדרש, שיכפה על האנושות ציות לציוויים מלמעלה, אחרת  – כוח עליון ישמיד את העולם.

ניתן למצוא פה את כל המרכיבים של כת אפוקליפטית אמונית, המשווקת לציבור חילוני תחליף לצורך הדתי: כוח עליון שאם יצא קצפו יביא עלינו את המבול, התקווה לפייס כוח עליון על ידי הקרבת קורבן כדי להיגאל, לצד אנשי כמורה שיודעים בדיוק מה האקלים רוצה שתעשו בשבילו, מוסמכים להעניש את הכופרים.

כעת אנחנו עדים להתממשות של תיאורית הקונספירציה כנגד ה"קפיטליזם", באמצעות אויביו המושבעים ביותר, בשיטות מובנות היטב, שבהן הפארנויה הנאו מרקסיסטית חשדה, שהקפיטליזם משתמש בו: קשירת קשר בין בעלי הון המחזיקים בחוזים שמנים ל"אנרגיה נקיה", לבין תקשורת, מוסדות חינוך והשכלה.

המרקסיסטים ששולטים באקדמיה פתחו לרווחה את הדלת לכת האקלים שמשרתת אותם היטב. משם יצאו אנשי חינוך שמבהילים את ילדינו  מפני סוף העולם (ובקרוב יידרשו להלשין על התנהגות הוריהם); חברות ענק גלובליות ממנות "מחקרים" אקדמאים שתומכים בשימוש באמצעים לפיוס האקלים, על ידי רכישת מוצרים, שהם עצמם מייצרים; תאגידים מונופוליסטים כמו פייסבוק וטוויטר מענישים כופרים בהשתקה.

מדוגמת הכנסייה לקחו את ההגיון המדעי של הסכולסטיקנים בימי הביניים, על פיו, המסקנות ידועות מראש – ואת הראיות צריך להתאים להן.

כך מתממש באמת הסיוט הקפיטליסטי הכוזב – על ידי  אלו שרואים עצמם כמגינים על האנושות מפניו: מנגנון שליטה ריכוזי,  ששולט על כל האנושות – כדוגמת חזון אחרית הימים של האוטופיה הקומוניסטית, לשם שררה טוטליטרית מותקף חוק ובאכיפת תאגידים מונופוליסטיים על השיח, ברוח האורתודוכסיה האלימה של הכנסייה.  אחרת – קץ העולם יגיע…

אפשר לטעון שכל זה אינו אלא תיאורית קונספירציה הזויה. אלא שהנאו מרקסיסטים הם שהתחילו בה.  במקרה הטוב ביותר הם יכולים לטעון, שלא היתה להם הכוונה לממש בעצמם את התיאוריה שניסחו (אני לא אאמין לזאת). אבל העובדות מראות – שהיו מי שלמד מהם איך לקשור קשר כנגד האנושות. עובדה.

*

הבה נזכור, שאקלים אינו אלא מזג האוויר שכולנו מכירים. אופיו הפכך, הוא משתנה תמיד, לעתים הוא נוח, לעתים מביא לאסונות. זה כל  הגילוי המדעי בבסיס נרטיב "משבר" האקלים.

ונניח שהתחזיות הגרועות ביותר של הכת האפוקליפטית אכן יתממשו (וזה אבסורד), מה לדעתכם גרוע יותר: הכורח להתמודד מול הטבע כשבידנו החירות, היוזמה החופשית, האנרגיה והטכנולוגיה, או  – הבחירה להעניק את הכוח כמו-אלוהי לקומץ בני תמותה, שיקבעו מעתה מה נצרוך, כמה מגיע לנו לקבל על עמלנו, אם בכלל. מה מותר לייצר, כמה אנרגיה מותר לצרוך, כמה ילדים מותר להביא לעולם, לאיזה מדינות יש לעלות קורבן כ "מס זיהום"?

כבר היום אנשי הכת טוענים בגלוי: "קיימות זה פמיניזם" "קיימות זה להטביזם". קיימות זה כל מה ששליטי האג'נדה יחליטו שהיא, ואם לא תצייתו – חכו חכו – תכף מזג האוויר יחזור הביתה מהעבודה ויראה לכם את נחת זרועו האדירה.  

*

כנסו לערוץ היוטיוב של פורום קפה שפירא וצפו בסדרת ההרצאות של הפורום לראציונליות סביבתית בפלייליסט "משבר אקלים".