בוא לא נגזים, פול. לא הכל הולך

ביקורת על מאמרו של פול פיירבנד "איך להגן על החברה מפני המדע" למה צריך להגן על החברה מפני המדע? מטרתו של פול פיירבנד (Feyerabend) במאמרו משנת 1974  How to Defend Society Against Science היא ליצור חברה חופשית, להשיב לבני אדם את חדוות העשיה, ההנאה האינטואלית ולהחזיר להם את החיוך שאבד. בשל עריצותו של המדע, שבעבר... להמשיך לקרוא ←

מודעות פרסומת

'למה' זו לא שאלה

הגעתי למסקנה המוזרה שלא קיים הסבר סיבתי במדע. זה התחיל עם אינטואיציה מאד חמקמקה אבל ככל שעסקתי בזה יותר השתכנעתי שזה כמעט טריויאלי. ברור, שאין הסבר סיבתי לטבע. אבל ללא ספק יכול להיות שאני טועה. הדרך היתה חשובה לי יותר מהמסקנה וחוץ מזה, ממילא הכל פילוסופיה. למדע שלום

תזה, ונתן-תזה: הפולמוס בין נתן זך לנתן אלתרמן

זה היה רצח אב. בניגוד לטענת זך. ההתנגשות היתה אמנם סביב סוגיות בפואטיקה, אבל שורשיה בתפיסות מטאפיזיות הפוכות, שמכתיבות, כל אחת, פואטיקה משל עצמה. השאלה הבסיסית היא, מה קודם למה: המהות או הקיום. ליתר דיוק, מה מתנה את מה, כך שאם שומטים את האחד, לא נותר כלום. זה מה שהותיר לנו זך. כלום

קומפלקס המבול

עד המהפך, השמאל בנה את המדינה. מאז, נראה כאילו השמאל יוצא מגדרו ממש כדי לפרק אותה. דלית לאוב סוטר, שזו אני בעצם, מנסה לחפש את המניעים הנפשיים שאולי גועשים מתחת לפני המים

המאבק על התודעה הכוזבת -אדוארד ברנייס, אבי יחסי הציבור vs הרברט מרקוזה

במהלך כתיבת העבודה הזו גיליתי דברים מעוררי אי נחת רבה מאד על איך מתנהל למעשה, העולם. אבל שום דבר לא הכין אותי לגילוי הסופי: פרויד היה זה ש"המציא" את היטלר! כלומר, יכול מאד להיות שלולא פרויד, היטלר היה מסיים את הקריירה שלו כצייר כושל. תוך כדי, גיליתי גם שהיהודים באמת שולטים בעולם, ושעוצמת האינטלקט שבגינה יהודים מובילים וממציאים רעיונות כתרומה לאנושות, רעיונות אלו מופנים כנגדם.

לפתוח "קופסה שחורה"

לכל יצירה יש התחלה, אמצע וסוף. לכל אחד מהם יש פונקציות שונות בשירות היצירה כולה. אנחנו נוטים להניח שיצירה טובה היא יצירה דחוסה, שבה כל פרט מנהל מערכת זיקות הדוקה עם הפרטים האחרים ויחד התוצאה היא של עולם עשיר. בחרתי לפתוח את קופסה שחורה גם משום שהספר הזה אהוב עלי במיוחד אבל בעיקר כי יש לו התחלה. כמו לכל יצירה. שאלת המחקר היא שאלת חשיבותה של הפתיחה של היצירה הזו ליצירה כולה, כמקרה פרטי לפונקציות פתיחה בספרות כלל

מבוא ל *)הערת שוליים.

הסרט *) הערת שוליים (2010) במאי: יוסף סידר הוא אחד מהסרטים היותר מורכבים, ומאתגרים שנראו בישראל בוודאי, וכנראה גם בכלל. סידר הצליח לדחוס בסרט קצר יחסית (84 ד') כמה מהשאלות הגדולות של הפילוסופיה, בזכות מבנה קליידסקופי שבנוסף גם מזמין את הצופה להבנות לעצמו את היצירה על פי נטיות והדגשים המתאימים לו . "הערת שולים" אינו יצירה נרטיבית אחת אלא אגד של כמה יחידות נרטיביות כמעט עצמאיות. (בהעדר תקדים לכך בהיסטוריה של הקולנוע כינתי אותם "מסעות"). המסעות מצטלבים אלו באלו, חולקים את אותה העלילה ואת אתון דמויות אך שלכל אחד מהם מבנה עומק משלו, המאורגן סביב קונפליקט נפרד ואמצעי מבע משלו.

המשועבדת לחירותה

רתמתי את ניטשה, קירקגור וסארטר לענות על השאלה האם אדם להיות חופשי כל כך עד שהוא משוחרר אפילו מהחירות עצמה. סטודנטים, אנא אל תלמדו ממני. לא באמת מותר להגיש ככה עבודות

מימד החופש: אידאל הנאורות של פרויד מול אידאל האדם החופשי של מרקוזה

מדוע האדם אינו חופשי למצוא את אושרו? מהם הגורמים שמגבילים את חירותו? בבחינה מעמיקה מתגלה דיאלקטיקה: פרויד קורא לדיקטטורה נאורה כדי לשחרר את האדם ומרקוזה מתגלה כמי שרוצה לשחרר את האדם כדי להשכין דיקטטורה

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑