החיים יפים [כשאתם אינטלקטואלים מטומטמים]

ישראל היום בת 70, הגיע הזמן שתתבגר כבר, ותחדל מלסגוד לאידיוטים מוחלטים בשל היותם בעלי סמכות ותארים, שמעידים בהרבה מאד מקרים על כך שמוחם האומלל נאלץ לספוג רעיונות ואידאות -עד אפס מקום וכך שלא נותר שם ולו אייקיו אחד בודד - לצורך התבוננות במציאות שמחוץ לתבניות הפרשניות המהוללות.

מודעות פרסומת

בסרט הזה היינו – ונהיה…

הסרט "שארית היום" עוסק באהבה יפה מוחמצת בין גבר לאשה. אך קיים סיפור אהבה נוסף בסרט, האהבה הבלתי מוחמצת בין גרמניה הנאצית לבין שוחרי שלום מסוימים במדינות מסוימות באירופה של ערב מלחמת העולם השנייה.

סימולקרה בתחת שלך, בודריאר

סימוקרות וודאי קיימות אלא שזה הפשע העקבי שהפוסטמודרניזם עושה: לוקח תבנית משמעות, מפרק אותה לגורמים וכך "מוכיח" שאין "משמעות באף אחד מהמרכיבים המבודדים ולכן אין משמעות. שזה נכון כמו לנסות להבין את "משמר הלילה" של רמברנט באמצעות טרפנטין.

סתם הגיג אינסופי קצר

האפשרות לחשוב על כלרגע סתמי בחיים - כמשהו שהכל כבר קיים בו - ההווה, העבר והעתיד. וזו אכן אינסופיות אמיתית ולא סתם משהו שאומרים כדי להתנחם עם חיים שנגדעו מהר מדי ואולי זה מעניק גם אינסוף משמעות לכל רגע ורגע שבו אנחנו נושמים?

מבוא ל *)הערת שוליים.

הסרט *) הערת שוליים (2010) במאי: יוסף סידר הוא אחד מהסרטים היותר מורכבים, ומאתגרים שנראו בישראל בוודאי, וכנראה גם בכלל. סידר הצליח לדחוס בסרט קצר יחסית (84 ד') כמה מהשאלות הגדולות של הפילוסופיה, בזכות מבנה קליידסקופי שבנוסף גם מזמין את הצופה להבנות לעצמו את היצירה על פי נטיות והדגשים המתאימים לו . "הערת שולים" אינו יצירה נרטיבית אחת אלא אגד של כמה יחידות נרטיביות כמעט עצמאיות. (בהעדר תקדים לכך בהיסטוריה של הקולנוע כינתי אותם "מסעות"). המסעות מצטלבים אלו באלו, חולקים את אותה העלילה ואת אתון דמויות אך שלכל אחד מהם מבנה עומק משלו, המאורגן סביב קונפליקט נפרד ואמצעי מבע משלו.

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑