האם נותר מקום להידברות בכלל? עם אנשים שתובעים לדבר עם החמאס, שכותבים יצירה שכל כולה מדברת, אבל שאיתי –אין מה לדבר - רק להדביר?
החיים יפים [כשאתם אינטלקטואלים מטומטמים]
ישראל היום בת 70, הגיע הזמן שתתבגר כבר, ותחדל מלסגוד לאידיוטים מוחלטים בשל היותם בעלי סמכות ותארים, שמעידים בהרבה מאד מקרים על כך שמוחם האומלל נאלץ לספוג רעיונות ואידאות -עד אפס מקום וכך שלא נותר שם ולו אייקיו אחד בודד - לצורך התבוננות במציאות שמחוץ לתבניות הפרשניות המהוללות.
אלכימיה, כתרופת פלא לאמנזיה פרוגרסיבית
האלכימיה היא לדעתי גם המסע שלנו היום , של המחנה השמרני, לשמר את היידע והערכים כהמשכיות ולא - כמהפכה - הניסיון להזכיר את העבר, כחומרים שבלעדיהם לא היה הטוב שבהווה. ושאין לשפוט את החומר, על פי ערכים של תוצריו בלבד.
טעון גיבו"ח - גלי בת חורין 