מכתב אישי מאד לדויד גרוסמן

האם נותר מקום להידברות בכלל? עם אנשים שתובעים לדבר עם החמאס, שכותבים יצירה שכל כולה מדברת, אבל שאיתי –אין מה לדבר - רק להדביר?

מודעות פרסומת

החיים יפים [כשאתם אינטלקטואלים מטומטמים]

ישראל היום בת 70, הגיע הזמן שתתבגר כבר, ותחדל מלסגוד לאידיוטים מוחלטים בשל היותם בעלי סמכות ותארים, שמעידים בהרבה מאד מקרים על כך שמוחם האומלל נאלץ לספוג רעיונות ואידאות -עד אפס מקום וכך שלא נותר שם ולו אייקיו אחד בודד - לצורך התבוננות במציאות שמחוץ לתבניות הפרשניות המהוללות.

אלכימיה, כתרופת פלא לאמנזיה פרוגרסיבית

האלכימיה היא לדעתי גם המסע שלנו היום , של המחנה השמרני, לשמר את היידע והערכים כהמשכיות ולא - כמהפכה - הניסיון להזכיר את העבר, כחומרים שבלעדיהם לא היה הטוב שבהווה. ושאין לשפוט את החומר, על פי ערכים של תוצריו בלבד.

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑