הי, את/ה שם!

ב"על האידאולוגיה" , לואי אלתוסר (Althusser) טוען, שלאידיאולוגיה אין היסטוריה. לא במובן שמרקס התכוון אליו כשטבע את האמירה הזו, אלא במובן טראנס-היסטורי. לאידיאולוגיה אין הסטוריה משום שהכל-אידיאולוגיה, היא ניצחית ובלתי משתנה. הפרט, האינדווידואל, הוא (תמיד-כבר) סובייקט אידיאולוגי. משמע- סובייקט. אופן האינטרפלציה שכופה על הסובייקט זהות עצמית ומיגדרית מקובעת ומלאכותית שמגבילה ומרדדת את החופש האישי. זוהי דכאנות-יתר, והשאלה היא האם אם נחוצה?

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑