קיימת בורות כל כך מוחלטת על משמעות הדמוקרטיה, כך, ששני צדדים יריבים יוצאים באופן נחרץ להגן על הדמוקרטיה מפני הצד השני, אין יותר משמעות למושג דמוקרטיה ואני מציעה - שנעזוב ססמאות ונדבר על דברים ועל מושגים פחות מופשטים

השלטון הקומוניסטי בברית המועצות שבו חזקת החפות לא התקיימה ,עינה, כלא, אישפז, והוציא להורג מיליוני אנשים שהעזו להתנגד לו. כך התאפשר שלטון מתועב ורצחני . השמאל העולמי חוזר על אותה טעות נפשעת, מתוך בורות או במתכוון

אני מציעה לכל מקונני הקנוניות, תופרי התיקים והחליפות, להרגע, ומהר.
נתניהו לא צריך ללכת לשום מקום, אין שום סיבה הגיונית או מוסרית שבשלה עליו לפנות את מקומו, אין למי, ואסור לו ללכת עכשיו, כי הזעם של העם על הצלחת הפוטש, גניבת הדמוקרטיה בגלוי ישר מהמקפצה, עלול בהחלט להציף את הרחובות בזעם, שאולי יודעים איפה הוא מתחיל, אבל לא, איך זה יסתיים. אם בכלל.

השקרים, שנועדו למנוע התממשותן של נבואות שחורות משחור והתייחסו אל העתיד הדימיוני כאילו הוא כבר כאן, ממש - - מביאים אותו לכאן, ממש. במו ידיהם. הציבור, שהוטעה לגבי מושגים כמו 'דמוקרטיה' ו'פאשיזם' - גזר מכך שדמוקרטיה זה רע, ופאשיזם זה טוב

אסתר חיות, שנכנסת עתה לנעלי הגולדה של נשיאת בית המשפט הקודמת, יכולה לבחור, האם היא רוצה להמשיך את השלטון הטוטליטרי לאחר שכבר נחשפה תרמיתו ובכך להביא להתקוממות עממית כזו שעלולה לרסק לגמרי את המוסד.  או -  להכנס להסטוריה כנשיאה האמיצה שיצאה כנגד המילייה האליטיסטי - בהחלטה נועזת  לקבוע שלא הכל שפיט, וכפי שרות גביזון קבעה ביושרה -  שיש להשאיר למערכת הפוליטית את אשר למערכת הפוליטית. 

הרשעתו החוזרת, במשפט הערעור,  הציפה בעיה אקוטית שכולנו ניסינו להדחיק עד כה בשל המשמעות המבהילה. דומה, שאנחנו  יודעים כבר מזה זמן שהרשות השופטת על כל זרועותיה, בעליון, באקדמיה וגם בפרקליטות הצבאית – מחזיקה בערכים שאינם תואמים יותר את  ערכי היסוד של העם הזה, ואפילו לא את תנאי עצם השרדותה של המדינה

בדרך למהפכה השמאל הרדיקלי צריך לגבור על מכשול: התכנים שלו אינם עולים בקנה אחד עם הדמוקרטיה. לכן המאמץ הוא לשכנע שהעם אינו ראוי לה.