יהונתן קינן בפורום קפה שפירא אתגר אותי כשהפנה אלי שאלה מצויינת: כמי שטיעונים הגיוניים ומנומקים חשובים לה, אמר, מה היו הנימוקים שנתת לעצמך כשהיית בשמאל. חשוב לי לציין שיהונתן עלה על עקרון מאד חשוב, שהדרך התבונית ביותר להתווכח עם אידיאולוגיה שלא מסכימים איתה היא להעניק לה את הכבוד המקסימלי, להעלות את הטיעונים החזקים ביותר שלה... Continue Reading →

בזמן האחרון מזכירים הרבה את הביטוי "הליכה לקנוסה" בהקשר של התפטרותו האפשרית של ביבי. אלא שהקיסר היינריך הרביעי, זה שבאמת הלך לקנוסה, בכלל לא התפטר. אבל גם כך המצב היום מזכיר מאד את המציאות שהביאה את הקיסר היינריך הרביעי לכתת רגליו לקנוסה.   בסוף המאה ה-10 אירופה היתה מאורגנת למדי. הקיסר היינריך השלישי שלט על... Continue Reading →

לפני שאתם כועסים כל כך, בקשו סליחה על כל השנים בהם נלחמתי לבד. מנסה בכוחותי הדלים לעורר אתכם בזמן שישנתם, להסביר שהתהליך שקורה כאן יוביל רק להרס, וצחקתם עלי והפכתם את המילה ׳מתנחל׳ לשם גנאי.

הרשעתו החוזרת, במשפט הערעור,  הציפה בעיה אקוטית שכולנו ניסינו להדחיק עד כה בשל המשמעות המבהילה. דומה, שאנחנו  יודעים כבר מזה זמן שהרשות השופטת על כל זרועותיה, בעליון, באקדמיה וגם בפרקליטות הצבאית – מחזיקה בערכים שאינם תואמים יותר את  ערכי היסוד של העם הזה, ואפילו לא את תנאי עצם השרדותה של המדינה

כשבונים "חומה" בלי "מגדל" אז אי אפשר לראות את התמונה המלאה ויש חשש שהאמנות שלך תצא מנוונת.

סימוקרות וודאי קיימות אלא שזה הפשע העקבי שהפוסטמודרניזם עושה: לוקח תבנית משמעות, מפרק אותה לגורמים וכך "מוכיח" שאין "משמעות באף אחד מהמרכיבים המבודדים ולכן אין משמעות. שזה נכון כמו לנסות להבין את "משמר הלילה" של רמברנט באמצעות טרפנטין.

בדרך למהפכה השמאל הרדיקלי צריך לגבור על מכשול: התכנים שלו אינם עולים בקנה אחד עם הדמוקרטיה. לכן המאמץ הוא לשכנע שהעם אינו ראוי לה.