החוגים השמאלנים בארץ , שיצרו את בעיית הרלטיביזם המוסרי, ואת הפתיחות הרב-תרבותית כערך עליון יחיד, למעשה, פתרו לעצמם את הבעיה הסבוכה מאין כמוה, באופן הבלתי מתוחכם ביותר שרק ניתן לחשוב עליו: כל מה שמובחן כשייך ל"תרבות שלי", הוא שבטיות. כל מה שמחוץ לכך, הוא ה"אוניברסליות" הפתוחה, רחבת הידיים, היא העולם שמחוץ לשבט. האחדות של הניגודים.

במאמר שפורסם, איך לא, בהארץ, (18.06.2018) טוען אחד דימיטרי שומסקי, (האל ייקום שכלו)  (כאן) שהמחבל, איסלאם יוסף אבו חמיד, שרצח את לוחם יחידת דובדבן, רונן לוברסקי ז"ל :"הוא לא מחבל, הוא לוחם" שומסקי אכן צודק, רק שמכל הסיבות הלא נכונות. מדור הדעות ב'הארץ' הפך מזמן לצינור הניקוז לזרם השופכין של כל סוגי האידיוטיזם, בבחינת,כל דיכיפין יטה ויטמטמם, כך... להמשיך לקרוא ←

החברה, טוען דמי לא מותירות מקום לאנשים ללא זהות. היא  בנויה כך, שעליה לדעת, לזהות ולהבין מה האדם. "כרטיס ביקור", זהות מוגדרת, היא תנאי סף לכניסה לחברה. לכן לקטר נעול לכל חייו בכלא שמור במיוחד, באפלו ביל ניצוד וסופו שהחברה, בעזרת נציגתה –קלריס –תגן על עצמה מפניו ותוציא אותו להרוג.

רב -תרבותיות היא קרקס:  צבעוני, חושני, מפתה, גדול מהחיים, ליצניו עצובים, הוא מבוסס כולו על אחיזת עיניים,  והוא כולו עומד על סבל בלתי נתפס של האקרובטים שמגוייסים מילדות כחיות קרקס ובעלי החיים המאולפים באלימות אכזרית מאין כמוה, לעשות דברים המנוגדים לחלוטין לטבעם. 

השמאל העולמי פיצל את האידיאולוגיה הקומוניסטית המהפכנית לאלפי יחידות קטנות של "ערכים" מטורללים, סותרנים ונטולי כל הגיון, שכל אחד מהם מכוון אך ורק לריסוק כל מבנה חברתי קיים, כדי שיום אחד הכל יקרוס במכה אחת, ואז לא יהיה לאף אחד דבר לאבד, כי לאף אחד לא יהיה כלום, לא כל שכן, כבלים

אני מביאה את הדברים האלו לידיעת הציבור מתוך חרדה ממשית ממגמה כלל עולמית של השתקת ידיעות על פשעים שנעשים ברחבי העולם בידי מוסלמים ובשם האיסלם. [ראו מקרה מאסרו השערורייתי של טומי רובינסון]