ונעבור לחדשות הטובות

גם לו היה ערוץ 20 מורכב רק מבעלי תפיסה חד צדדית (והם לא יהיו) הם עדיין חיוניים מאין כמוהם לתפיסת המציאות של הציבור הישראלי כי הם היו "מאוזנים" מראש ע"י ידי הערוצים המתחרים, חד צדדים חד ממדיים במובהק.

אלכימיה, כתרופת פלא לאמנזיה פרוגרסיבית

האלכימיה היא לדעתי גם המסע שלנו היום , של המחנה השמרני, לשמר את היידע והערכים כהמשכיות ולא - כמהפכה - הניסיון להזכיר את העבר, כחומרים שבלעדיהם לא היה הטוב שבהווה. ושאין לשפוט את החומר, על פי ערכים של תוצריו בלבד.

רגרסיביות מתקדמת

זהו מאבק רעיוני בין אלו ששייכים למודרנה - זרם שנגזר מתוך הנאורות, המדע והקידמה, מול פוסט-מודרנה - שמתנגד למודרנה, ולנאורות וגם לתרבות הספק המדעית. השמרנות היום אינה שמרנית באפוייה, היא זוכרת את העבר, רואה בו חלק מהתפתחות וממנו היא גוזרת את רעיונות ההווה, כחלק הכרחי מתוך המשכיות

איך הפסקתי לפחד, והתחלתי לאהוב, את נתניהו

אני מציעה לכל מקונני הקנוניות, תופרי התיקים והחליפות, להרגע, ומהר. נתניהו לא צריך ללכת לשום מקום, אין שום סיבה הגיונית או מוסרית שבשלה עליו לפנות את מקומו, אין למי, ואסור לו ללכת עכשיו, כי הזעם של העם על הצלחת הפוטש, גניבת הדמוקרטיה בגלוי ישר מהמקפצה, עלול בהחלט להציף את הרחובות בזעם, שאולי יודעים איפה הוא מתחיל, אבל לא, איך זה יסתיים. אם בכלל.

עקוצים

העקוצים, הם אלו שנגזלה מהם היכולת לחשוב בהגיון, בכל הנודע לנושאים שבהם נעקצו. בנושאים האלו, שעל האג'נדה התקשורתית, הם טועים יחד את אותה טעות, משמעים אותה באותן מילים,עם אותם כשלי הגיון, סותרים את עצמם בתוך אותו משפט, את אותן הסתירות, ומשוכנעים שהם חיים במציאות , שאינה דומה למציאות שנמצאת שם בחוץ.

השאלה היא, מיהו האדון

בפסיקה אחת של אהרון ברק מ-1995 (כשהמדינה היתה עסוקה בפרשיית רצח רבין) קבע אהרון ברק שלכנסת יש מעמד מכונן זמני לניסוח חוקה, כלומר לאשר את החוקה שהוא עצמו העביר ב-1992 - כשהמדינה היתה עסוקה עם אוסלו: "הסמכות המכוננת של הכנסת תמיד שאובה מן העם. חוקה היא פעולה היוצרת שלטון: העם הוא הקובע - על-פי תפיסתו... להמשיך לקרוא →

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑