מחליפים את העם, ואנחנו שותקים

טקסט אלטרנטיבי ביום הזכרון לחללינו ולמשפחות הטרור יחד זה מקומם מאד, אבל זה רק סימפטום ולא הבעיה. הבעיה היא שבזמן שרובנו ישנו, הצליחו להפוך את כל ישראל למדינה אלטרנטיבית, שבה הישראלים הציוניים הרגילים הם בבחינת מיעוט קיצוני מושתק אך הנחשב ל"פריבלגי" ולכן גם נטול זכויות בשיטת המשפט הנוכחית. הרעיון ש"דמוקרטיה אינה רק שלטון (על פי... להמשיך לקרוא ←

החיים יפים [כשאתם אינטלקטואלים מטומטמים]

ישראל היום בת 70, הגיע הזמן שתתבגר כבר, ותחדל מלסגוד לאידיוטים מוחלטים בשל היותם בעלי סמכות ותארים, שמעידים בהרבה מאד מקרים על כך שמוחם האומלל נאלץ לספוג רעיונות ואידאות -עד אפס מקום וכך שלא נותר שם ולו אייקיו אחד בודד - לצורך התבוננות במציאות שמחוץ לתבניות הפרשניות המהוללות.

השאלה היא, מיהו האדון

בפסיקה אחת של אהרון ברק מ-1995 (כשהמדינה היתה עסוקה בפרשיית רצח רבין) קבע אהרון ברק שלכנסת יש מעמד מכונן זמני לניסוח חוקה, כלומר לאשר את החוקה שהוא עצמו העביר ב-1992 - כשהמדינה היתה עסוקה עם אוסלו: "הסמכות המכוננת של הכנסת תמיד שאובה מן העם. חוקה היא פעולה היוצרת שלטון: העם הוא הקובע - על-פי תפיסתו... להמשיך לקרוא ←

המפטי דמפטי משפטי

הגותו של אהרון ברק שייכת לסוגת הנונסנס. המאבק המשפטי בתוצר המגוחך חסר סיכוי. המפטי משפטי הכתיר עצמו אדון על השפה עצמה. הפתרון הוא בחינה לוגית של הטיעונים, שיקרסו זה אחר זה כמגדל קלפים במשפטה של אליס

בגצלה ושופטי חלם

אין זאת אלא, ששופטי ישראל אינם אלא צאצאים ישירים של השופט הנכבד בסיפור הקטן שהמצאתי , לשם אנלוגיה למערך הנימוקים של כבוד השופט פוגלמן, בפסק דין לטובת עתירות ארגונים לזכויות אדם, כנגד כליאת מסתננים המתקן חולות:

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑