הבלוג של גלי בת חורין [דלית סוטר]
שתי טענות שמאלניות סותרות נשמעות שוב ושוב: "הימין מגלה סממני נאציזם" ו- "הימין פועל מתוך פחדים לא ראציונלים מזרים, מתוך טראומת שואה" הטראומה הזו המושלכת משום מה לפתחו של הימין על אף תדמיתו כמורכב מיוצאי עדות מזרח דווקא,נשמעת באופן קבוע בחוגים אינטלקטואליים, ולא מעט ספרים נכתבו על זילות השואה של ה"ציונים". "שואה בחדר האטום" של... Continue Reading →
למרות שהיא מוצגת לציבור כמוסכמה אקדמית, 'טענת הזכויות' לעיל להגדרת הדמוקרטיה המהותית אינה אלא טענה של מלומד אחד ועדתו בצד פוליטי מסוים מאד במפה, הטוען על 'החירות, השוויון והטוב המשותף: כאן הכשל וכאן גם הסכנה, מכיוון שהחירות והשוויון (והאחווה, הצלע השלישית במוטו של המהפכה הצרפתית) סותרים זה את זה
האמצעי הטוב ביותר לחסל חברה הוא לא בהתנגדות למוסר או לרעיונות העומדים בבסיסה, אלא בהעלאת הטענה כי המוסר או הידע בכלל לא קיימים. אם מישהו יוכל להכחיש את קיומה של קתדרה של ידע או קתדרה של מוסר הוא יכול להרוס את החברה בצורתה העמוקה ביותר.
החירות, שכולם רוצים בה, אולי נמצאת בנו באופן תמידי כך שאנחנו אפילו לא מרגישים בקיומה
הפרוגרסיביות, שהיא מחלה אוטואימונית שתוקפת את המוח של הפרוגרסיבי – מתפשטת ותוקפת גם את הגוף ואם לא נעצור את זה עכשיו - כל כך הרבה יותר מדי מאוחר – לא ירחק היום שבו מטוסי חיל האויר יחזרו ממשימה מבצעית של "הקש בגג והזהר את האוייב" - להפציץ את תל אביב
העולם מורכב ומבלבל עד מאד, וכדי להמצא בו נחוצים הרבה מאד כישורים קוגניטביים ומנטליים, אי אפשר לצפות מכל עיתונאי או איש תקשורת להצליח למצוא את ידיו ורגליו – במיוחד בהתחשב בכך שברור המקרים אף אחד גם לא יודע איפה המוח שלו. כדי לעזור לתקשורת לדעת בכל רגע נתון – בעד או נגד מי עליה להיות... Continue Reading →
איך שמונה מליון בני אדם ללא קשר משפחתי, עם אידיאולוגיות שונות, מוצאים שונים , רמת השכלה שונה, מעמדות שונים, תחומי עניין- דתות שונות - מצליחים בכל זאת להתקיים יחד בלי להתפצל ולשנוא אלו את אלו 70 שנה עד לכדי פירוק, ועוד פירוק - עד לפירוק לגורמים ממש? פשוט מאד. זה נס.
לאנושות יש ערך אחד בלבד: "אהבו אותי". אנחנו נולדים עם משימת חיים: להצליח לשרוד כמה שיותר זמן, באיכות חיים כמה שיותר טובה, בעזרת כמה שיותר אנשים יאהבו אותי מספיק כך שיגנו עלי, יאכילו אותי, ילטפו אותי, יקדמו אותי ויעשו לי ילדים להרבות את זרעי.
הייתי רוצה לשאול את כל מתקני העולם, את החדר שלכם הצלחתם להשאיר מסודר? התוכניות שהיו לכם לגבי העתיד שלכם - התגשמו בדיוק כמו שתכננם? לא היו תקלות מעולם? החיים אף פעם לא הפתיעו אתכם? את הילדים שלכם הצלחתם להביא בדיוק לאן שחשבתם שהם יגיעו? אם לא, אנא, הניחו לתיקון החברה. היא מקולקלת כבר גם בלי ההתערבות שלכם
כל החישובים שעושה המוח בלא ידיעתנו עסוקים ללא הרף ביצירת האיזונים המיטביים ביותר לתקשורת השרדותית בחברה ובעולם, מתוך ניסיון גנטי של מיליארדי שנים. האם יכול להיות אדם כל כך טיפש, עד כדי שהוא מדמיין לעצמו- שיש לו פתרון טוב יותר?
טעון גיבו"ח - גלי בת חורין 