הבלוג של גלי בת חורין [דלית סוטר]
נוער הגבעות הולך והופך לבשורה החדשה של הציונות. פרוייקט השיקום הצליח והוציא מתוכו צעירים מסוג חדש, שהם אמנם הסיוט הגדול שלכם, השמאלנים. אבל זה רק אומר שהשמאל רלוונטי היום בערך כמו שהסבים הרבנים שלהם היו רלוונטיים בתקופה שהשומר הצעיר הוביל את המהפכה. אין בצעירים האלו שום דבר רע. הם רק לא כמוכם ולא חושבים כמוכם. כמוכם, בזמנו, מול הזקנים הלא רלוונטיים שלכם. וכדאי שתתחילו להסתגל כי הם העתיד. לא אתם. לא. לא אתם. מהפכת העתיד שלכם היא העבר. הנוער לשלטון!
עד המהפך, השמאל בנה את המדינה. מאז, נראה כאילו השמאל יוצא מגדרו ממש כדי לפרק אותה. דלית לאוב סוטר, שזו אני בעצם, מנסה לחפש את המניעים הנפשיים שאולי גועשים מתחת לפני המים
ככל שטוב יותר לפליטים, כך יגיעו יותר. פליטים מגיעים מאזורי מלחמה לארצות המערב ויוצרים משברים. משברים הם בדיוק יצירת הזדמנויות לנצלן שאורב בחשיכה וממתין. משברים משנים ממשלים, ממשלים חדשים עולים, אלו יהיו שליטים חדשים, שקל היה לקנות בכסף כל עוד היו זולים - כי היו חסרי כוח יחסית למי שכבר שולט, ולכן היה להם גם אינטרס לשתף פעולה עם כוח קפיטליסטי שלכאורה תומך ברעיונות שלהם, שמטבע הדברים מנוגדים לשלטון קיים. כך, אולטרה-קפיטליסטים יכולים לקנות לעצמם אנשי שלטון עתידיים, ולהעלות אותם לשלטון על ידי יצירת משברים חברתיים.
פאשיזם הוא אוסף של שיטות פעולה פסולות: טרור, השתקות, אלימות, שקרים, עלילות, מניפולציות על הרגש, הכללה כוזבת של ציבור שלם - שאותו מוציאים מכלל האנושות וכך מתירים את דמו - זה פאשיזם. זה פאשיזם גם כשנוקטים בשיטות הללו - כנגד מי שמאמינים בצדק או בטעות, שהוא הפאשיסט. כי הפאשיזם הוא השיטה, לא הרעיון. אם אינכם יכולים להלחם ב"פאשיזם" מבלי להפוך בעצמכם לפאשיסטים קחו רק בחשבון, שה"פאשיסטים" ילחמו בכם בחזרה, אבל מאחר שאיננו באמת פאשיסטים נלחם בכם באמצעות כלי ההגיון, התבונה והאמת. ואנחנו ננצח כי הכלים שלכם אמנם אלימים, אבל הכלים שלנו הם אלו שאיתם התתרבות האנושית ניצחה את האבולוציה עצמה כמו גם את כל התנועות הפאשיסטיות, הן של הימין והן של השמאל.
מאת יוסי ריבלין אפתח ואומר שאני אוהב את דוד גרוסמן, מעריך אותו מאוד, מכירו אישית, מצטט אותו רבות, ומתכנן לצטט בהערכה מספריו בהרצאה שאני עתיד לתת בעוד כשבועיים על השואה והסיפרות. עיתון ידיעות אחרונות מקדיש בסוף שבוע זה מאמר ענק, שבעה עמודים במלאת שלושים שנה ל"הזמן הצהוב", הרפורטז'ה הענקית, המפעימה, המׇסתית, שפרסם דויד גרוסמן בשנת... Continue Reading →
הערך היחיד של הפוסטמודרניזם הוא סובלנות. אבל הוא חסר כל משמעות - משום ש"סובלנות" היא ערך שמארגן את שאר הערכים. שאינם בנמצא מתוקף הרלטיביזם. לכן לפרוגרסיביות אין למעשה ערכים, ואסור להם לדבר בשם ערכים. מה שנותר הוא - רגשות
במהלך כתיבת העבודה הזו גיליתי דברים מעוררי אי נחת רבה מאד על איך מתנהל למעשה, העולם. אבל שום דבר לא הכין אותי לגילוי הסופי: פרויד היה זה ש"המציא" את היטלר! כלומר, יכול מאד להיות שלולא פרויד, היטלר היה מסיים את הקריירה שלו כצייר כושל. תוך כדי, גיליתי גם שהיהודים באמת שולטים בעולם, ושעוצמת האינטלקט שבגינה יהודים מובילים וממציאים רעיונות כתרומה לאנושות, רעיונות אלו מופנים כנגדם.
לעולם לא אסלח לשמאל על שגרם לי להביע תמיכה במחזיר בתשובה אמנון יצחקי. אבל אין לי ברירה. יצחקי הוא פופוליסט של הדת שדוחף את האופיום להמונים כמו שפושר דוחף סמים לילדים. והוא עדיין הרבה פחות מסוכן לחברה, לתרבות ולדמוקרטיה מהארגון הפאשיסטי סטאליניסטי במימון זר שהשתלט על מפלגה שהיתה פעם ציוניות. שימו לב לסרטון הזה... Continue Reading →
כולם מאד אוהבים לשנוא את ביבי כי הוא מסית לשנאת ערבים, וגם את האספסוף המוסת הנבער, הברברי והפרימיטיבי של הבבונים שתומכים בו. אמש בהפגנת המבולבלים למען זכותם הטבעית שלא להניח למציאות להתערבב להם בשקרים שסיפרו לעצמם, אחד מהרעיונותת הראשיים שם היה, שאין שלום כי ביבי מסית. למען האמת אני לא שמעתי את ביבי מסית. אבל לא... Continue Reading →
טעון גיבו"ח - גלי בת חורין 