ברשימה זו נדב איל  מתייחס להתעצמותו של הגל  הלאומי במערב ותוהה "האם זוהי שעה של בין דמדומים, לא ברור אם הכל מאפיל או עומד לזרוח. האם העולם שוקע לתוך הכנה לקראת עימות?" על דרך הדיאלקטיקה הלניניסטית, תקותו של איל היא, שה"רשע", קרי, התעצמות הלאומיות במערב מבשר  אולי דווקא את התקוה למהפכה הסופית, זו שתביא איתה שלום... Continue Reading →

 בנובמבר 2016, טראמפ עדיין לא הושבע ועיתון "הארץ" העלה טור מאת אליסון פלאד, מ"הגרדיאן"  תחת הכותרת: חן השקר: "פוסט-אמת" היא מלת השנה של אוקספורד וכך יצא, שאחרי כמה עשורים שבהם הפוסטמודרניזם,שבמהותו רואה במושג האמת המצאה, שאינה אלא ביטוי לתשוקתה האפלה של התרבות המערבית לבסס את סמכותה כבעלת בית  יחידה על הרעיונות תוך הדרת נארטיבים של... Continue Reading →

  שתי נקודות חמורות מאין כמותן שעלו, להבנתי, סביב משפט מדינת ישראל כנגד סמל אלאור אזריה, על פי הודאה עצמית של התובע במשפט ושל השופטת. עו"ד נדב ויסמן, התובע במשפט אזריה צוטט: "בית הדין הוציא הכרעה מפורטת וחד משמעית ששלחה מסר ברור לצבא ולחברה בנוגע לנורמות הפעולה הראויות. העונש עוסק בקשת רחבה יותר של נושאים... Continue Reading →

התקשורת, שכל זכות קיומה בחשיפת הנסתר, עושה מאמצים בולטים מאד לעין להסתיר מהציבור פשעים הנעשים בשם האיסלם ומתוך מניעים לאומניים. די הראיות לכך יובאו בתחקיר קצר זה. מדוע זה כך ומיהם הגורמים שאולי עומדים מאחורי התופעה. עד כה המניע אינו ידוע. רמזים לו מצאתי במהלך הכתיבה, והעיקרי שבהם החשש מפני התלהטות רגשות מצד האוכלוסיה היהודית כנגד הציבור הערבי. טענה זו לא רק שהיא עומדת בניגוד לתפקיד העיקרי של התקשורת, היא סותרת את התופעה שעל פיה כל פעולה תוקפנית של יהודים כלפי ערבים מקבלת כותרות ראשיות. האם אותם גורמים ששמו עצמם אחראים על חינוך הציבור סבורים, שלערבים אין רגשות? אם ילהיטו אותם, לא יתלהטו?

ג'ניפר גורביץ' , סגנית יו"ר הקרן לישראל החדשה (NIF) שהגיעה לארץ כדי לקחת חלק במפגש מועצת מנהלים של הקרן, עוכבה על ידי רשת ההגירה ונשלחה לתשאול בעניין קשריה של הקרן על תנועת החרם על ישראל, ה-BDS גורביץ' הזדהתה כ"יהודיה וציונית" ולשאלתם ענתה שהיא עובדת עבור שתי"ל ארגוו שמייעץ  לארגוני חברה אזרחית בישראל. לשאלה, האם יש לה... Continue Reading →