הבלוג של גלי בת חורין [דלית סוטר]
קרל מרקס, כמו ישו, נולדו יהודים. מרקס למשפחה מומרת, ישו נולד ומת כיהודי. שניהם רצו להיות המשחררים הגדולים של האנושות, על ידי דאגה לרווחת העניים, שלהם הבטיחו גן עדן. ישו- בממלכת השמים, ומרקס - לגן עדן עלי אדמות. בשם שניהם נעשו העוולות הגדולות ביותר, שהביאו לגיהנום דיסאוטופי על מאות מיליוני קורבנות.
תארו לעצכם: תארו לעצמכם שנולדתם בלואיזיאנה בתקופת העבדות. לפני שאתם מעלים חיוך ורואים את עצמכם במיטב המחלצות באחוזת טרה, מתנשקים עם רט בטלר או חושבים על זה מחר- אתם העבדים השחורים. מה תענה אם אשאל אותך, קונטה קינטה, העבד הפלח בשדות הטבק של אדונך, איך החיים? - השבח לאל. יענה - הכל טוב? - השבח... Continue Reading →
שכשאנחנו מצביעים מר"צ ומחנ"צ, למה אנחנו מצביעים בעצם ? לכל תנועה פוליטית קודם רעיון. זה יכול להיות רעיון ישן, חדש או משתנה. הימין בארץ הוא שמרן, למרות השינויים העצומים שאליהם הוא נגרף, הבסיס הוא רעיונות ציוניים, חילוניים ומסורתיים. מי שזו לא התפיסה שלו, שלא יצביע ימין כי הוא לא ימני. הימין סבור, שרעיונות ישנים הם רעיונות... Continue Reading →
כמה פעמים בחיים קורה לאדם, שהכל פתאום מתחבר ומתחוור לו באחת. כל הדברים שלא נראו כקשורים זה לזה - מתחברים פתאום תחת הסבר אחד פשוט וברור? לי זה כנראה קרה אתמול - לראשונה. הבנתי דבר אחד- ובתגובת שרשרת התנהרו להם כל שאר הדברים. זה קרה אתמול בדיוק בחצות. ישבתי כרגיל בחדר העבודה. בגלל הפיגוע הנורא בדיזנגוף,... Continue Reading →
פרוגרסיבים הם השמאל הפוסטמודרני החדש, שמכנה עצמו "ליברלי" אלא שליברליות היא משהו אחר לגמרי ואת המילה ניכסו השמאלנים לעצמם מתוך היפוכם המוחלט. הפרוגרסיביות היא הכת שהשתלטה על השמאל החדש, להבדיל משמאל חברתי הישן, האינלקטואלי, האינטלגנטי , שוחר השלום והשפוי ברובו - שלמרבה הצער כבר לא קיים ולא מיוצג לא בארץ ולא בשום מקום.
נאמס כבר מכל היהודים שקראו בילדותם ספרות שואה לילדים, נשבעו לעצמם שהם לא יהיו הגרמנים ששתקו ועתה נגועים בנאורוזה שמחייבת אותם לייצר תחושת שואה סביבם רק כדי להיות גיבורי הילדות של עצמם
נכון, ששלטון במדינה דמוקרטית הכרחי שיהיה תחת פיקוח, והכרחי על כן שהיו גופים בעלי סמכות וחופש פעולה האמונים על ביקורת השלטון לשם הצרת צעדיו והגבלת כוחו, שמא השלטון יצבור עודפי כוח מסוכנים, פתח לשחיתות ולהצרת חירות הפרט במדינה. נכון באותה מידה ממש, שכל מוסד כוח נוטה להתעצם יתר על המידה, בהינתן לו עודף חופש פעולה.... Continue Reading →
בעולם שבו אין ריבון עולם כל יכול שממילא אוכף את חוקיו תמיד ובאופן סופי ומוחלט - "חוק" חילוני הוא מושג בעל משמעות רק כשלצידו קיימת יכולת אכיפה על הכלל. "חוק" שמראש ידוע שלא ניתן לאכוף אותו על קבוצות מסוימות בחברה לא יכול להיות חוק מתוקף הגדרת המושג. מאחר שהקהילה הבינלאומית לא יכולה להכריח את כל המדינות בעולם לציית לתקנות שלה- ממילא לא יכול להיות קיים דבר כזה "חוק בינלאומי" .
העולם חוזר, ממוסר של אחריות אישית למוסר הנוצרי של חטא הקדמון מלידה. הפעם החטא הוא הלידה לזהות פריבילגית למשפחה "לבנה". המערב עובר משיפוט על מעשים לשיפוט על פי מי עשה אותם. בעלי "פריבילגיה" החזקים והמצליחים הם רעים בהכרח, והיות שבעולם הזה הערבים והמוסלמים נתפסים כהכי נחותים, מכאן, שהם הכי מנוצלים. מאחר שהערבים לא רוצים בקיומה של ישראל - סילוק ישראל זה המעט שהעולם יכול לעשות עבורם כדי לפצות אותם על הקולוניאלזם שהפך אותם לנחותים . להרוג שוב עוד כמה מיליוני יהודים זה נראה כמו מחיר סביר לשלם. כי מה לא עושים כדי להרחיק את תחושת האשמה?
אמש שודרה בטלוייזיה תכניתה של אושרת קוטלר: "ציידי השמאלנים" על איך שמדינת ישראל הופכת להיות מדינה שמשתיקה את מבקריה. אני סבורה שרמת החוצפה היא לא פחות ממדהימה ומקווה שזהו תחילתו של תהליך שבו האליטות מטעם עצמם הפנימו סוף סוף את הפארנויה האידיאולוגית ששיווקו לעם במשך שלושת העשורים האחרונים, ושמעתה והלאה גם ימשיכו לחיות בחשש שמא יעוללו להם את כל מה שהם עצמם עולל עד כה ליריביהם. ביקורת עליהם תועיל להם מאד ותועיל בוודאי גם לקורבנות שלהם - צופי הטלוויזיה.
טעון גיבו"ח - גלי בת חורין 