מילון מקוצר - הסברים אין כי כבר כתבתי אותם בהרבה מקומות. הפעם זו כבר רק אזהרה. אם אתם נתקלים בביטויים האלו יש לקרוא אותם כפי שהם באמת: "לשפר את הדמוקרטיה" - לשפר את החלטת הבחור - לצורך רעיון יותר טוב ממה שהעם המסוכן והטיפש בחר בו" "דמוקרטיה מהותנית": דמוקרטיה שבה כל אדם יכול להצביע על פי... Continue Reading →
ממשלת אהרון ברק
נכון, ששלטון במדינה דמוקרטית הכרחי שיהיה תחת פיקוח, והכרחי על כן שהיו גופים בעלי סמכות וחופש פעולה האמונים על ביקורת השלטון לשם הצרת צעדיו והגבלת כוחו, שמא השלטון יצבור עודפי כוח מסוכנים, פתח לשחיתות ולהצרת חירות הפרט במדינה. נכון באותה מידה ממש, שכל מוסד כוח נוטה להתעצם יתר על המידה, בהינתן לו עודף חופש פעולה.... Continue Reading →
החוק הבינלאומי לא חוקי
בעולם שבו אין ריבון עולם כל יכול שממילא אוכף את חוקיו תמיד ובאופן סופי ומוחלט - "חוק" חילוני הוא מושג בעל משמעות רק כשלצידו קיימת יכולת אכיפה על הכלל. "חוק" שמראש ידוע שלא ניתן לאכוף אותו על קבוצות מסוימות בחברה לא יכול להיות חוק מתוקף הגדרת המושג. מאחר שהקהילה הבינלאומית לא יכולה להכריח את כל המדינות בעולם לציית לתקנות שלה- ממילא לא יכול להיות קיים דבר כזה "חוק בינלאומי" .
תסמונת שטוקהולם. זהירות. זה מדבק!
העולם חוזר, ממוסר של אחריות אישית למוסר הנוצרי של חטא הקדמון מלידה. הפעם החטא הוא הלידה לזהות פריבילגית למשפחה "לבנה". המערב עובר משיפוט על מעשים לשיפוט על פי מי עשה אותם. בעלי "פריבילגיה" החזקים והמצליחים הם רעים בהכרח, והיות שבעולם הזה הערבים והמוסלמים נתפסים כהכי נחותים, מכאן, שהם הכי מנוצלים. מאחר שהערבים לא רוצים בקיומה של ישראל - סילוק ישראל זה המעט שהעולם יכול לעשות עבורם כדי לפצות אותם על הקולוניאלזם שהפך אותם לנחותים . להרוג שוב עוד כמה מיליוני יהודים זה נראה כמו מחיר סביר לשלם. כי מה לא עושים כדי להרחיק את תחושת האשמה?
השמאל הישראלי: ניצוד או צייד?
אמש שודרה בטלוייזיה תכניתה של אושרת קוטלר: "ציידי השמאלנים" על איך שמדינת ישראל הופכת להיות מדינה שמשתיקה את מבקריה. אני סבורה שרמת החוצפה היא לא פחות ממדהימה ומקווה שזהו תחילתו של תהליך שבו האליטות מטעם עצמם הפנימו סוף סוף את הפארנויה האידיאולוגית ששיווקו לעם במשך שלושת העשורים האחרונים, ושמעתה והלאה גם ימשיכו לחיות בחשש שמא יעוללו להם את כל מה שהם עצמם עולל עד כה ליריביהם. ביקורת עליהם תועיל להם מאד ותועיל בוודאי גם לקורבנות שלהם - צופי הטלוויזיה.
פרדוקס הליברל
הליברליות אינה ליברלית. היא פשוט טעות לוגית. אלא, שהטעות הלוגית הזו השתלטה על חיינו דרך מוסדות המשפט, ומשפיעה עליהם מתוך הבלבול האינהרנטי שלה.
השמאל קרס לתוך עצמו
כדי להשאר שמאלני בארץ צריך להעלים עין, קודם מהמציאות למען האידאל, ואחר כך מהאידאל עצמו. שזה דורש להעלים עין גם מההגיון. ומההגינות, מהיושרה, ובסופו של דבר - להשתיק את השכל. ואת זה, רק אינטלקטואל יכול לעשות
חיסול הדמוקרטיה על ידי גניבת מנדטים
מאחורי כל מי שמדבר בשם "העם" מסתתר פאשיסט קטן תאב כוח, שבעיניו העם זה הוא.
מהפכת השמרנות
מאז המהפכה השיפוטית התפתחה בעליון שמרנות מוסדית מוצקה סביב מערך ערכים קוהרנטי - שכל כולו אינו שייך לנחלת הכלל אלא רק למוסד עצמו, ובשל כך מתנגש תמידית עם הרשות המחוקקת שמייצגת את רוח העם. וכך שבכל התנגשות כזו האליטה השיפוטית מבדל ומנכרת מעצמה את הציבור וגם הולכת ומשתכנעת שהציבור פחות ופחות ראוי ושעל כן יש להכביד על העם הסורר עם עוד ועוד ייסורים כדי להשיבו למוטב (על פי ערכים הזרים לו). והאבסורד הוא, שעתה, כששרת משפטים שקד הצליחה "להחדיר" למעוז השמרנות העצמית הזו ארבעה שופטים "שמרניים" - זה נקרא - "מהפכה".
קדושת החיים הוא ערך דתי
אלאור אזריה נפל קורבן לשיפוט על פי קריטריונים שאין להם תוקף עכשווי ומקורם בשריד דתי שהשתרבב למשפט מתקופה דתית קדומה