אסתר חיות, שנכנסת עתה לנעלי הגולדה של נשיאת בית המשפט הקודמת, יכולה לבחור, האם היא רוצה להמשיך את השלטון הטוטליטרי לאחר שכבר נחשפה תרמיתו ובכך להביא להתקוממות עממית כזו שעלולה לרסק לגמרי את המוסד.  או -  להכנס להסטוריה כנשיאה האמיצה שיצאה כנגד המילייה האליטיסטי - בהחלטה נועזת  לקבוע שלא הכל שפיט, וכפי שרות גביזון קבעה ביושרה -  שיש להשאיר למערכת הפוליטית את אשר למערכת הפוליטית. 

הרשעתו החוזרת, במשפט הערעור,  הציפה בעיה אקוטית שכולנו ניסינו להדחיק עד כה בשל המשמעות המבהילה. דומה, שאנחנו  יודעים כבר מזה זמן שהרשות השופטת על כל זרועותיה, בעליון, באקדמיה וגם בפרקליטות הצבאית – מחזיקה בערכים שאינם תואמים יותר את  ערכי היסוד של העם הזה, ואפילו לא את תנאי עצם השרדותה של המדינה