על האופן שבו האמנות נכנעת מרצון לקונפורמיזם של כוחות השוק, גם כשהיא משווק תוכן של מחאה כנגדו, בוגדת בעצמה ותורמת להאחדת ניגודים – כחלק ממנגנון יצירתו של האדם החד-מימדי.