למה לא להתיישב בעזה? אם תרצו אין זו הזייה.

(פורסם בעולם קטן)

הסרט 12 הקופים (1995) מתרחש באסון עתידי שבו נגיף הרג את מרבית תושבי כדור הארץ ובשל הזיהום הקטלני השורדים חיים מתחת לאדמה. מדי פעם נשלח מישהו אל העבר שלפני האפוקליפסה – לנסות לגלות את סיבת הנגיף ובתקוה למצוא פתרון. במהלך העלילה גיבור הסרט שנשלח לעבר (שהוא ההווה שלנו) חוטף פסיכיאטרית שמתמחה בפתולוגיות שקשורות באמונות אפוקליפטיות ואף מתלווה לאחת מהרצאותיה על "שגעון וחזון אפוקליפטי", שבסיומה פונה אליה אדם ושואל בקול רך לדעתה: "בהתחשב בעובדה שהאנושות מחזיקה בנשק להשמדה המונית שיכול לחסל את כל כדור הארץ אלפי פעמים, מי לדעתך המטורף ההזוי? האדם שעומד בפינת רחוב על קופסה וצועק שסוף העולם מתקרב, או דווקא זה שהולך כל יום לעבודה כאילו הכל בסדר?"

שאלה מעניינת לאור העובדה שהצופה יודע שהאפוקליפסה אכן קרתה ושלבסוף גם מתגלה (סליחה על הספויילר) שהשואל הוא גם זה שהחריב את העולם.

לי בניגוד לו, אין כוונות להשמיד את העולם אבל בהחלט מתחשק לי לגשת לכל אותם מומחים לביטחון ומובילי דעת קהל באולפנים ובפוליטיקה ולהציג להם שאלה דומה:

בהתחשב שבכך שחבל עזה נכבש שלוש פעמים במלחמות שהערבים פתחו בהן כדי להשמיד אותנו, שנמסר פעם אחת לאויב בהסכמי אוסלו תמורת שלום, ואחר כך מתוך אותה אשליית שלום גם עקרנו במו ידינו מבתיהם את שאר 8000 המתיישבים, יהודים טובים שנשלחו ע"י ממשלת ישראל לגוש קטיף, רק כדי לחטוף עשרים שנות ירי מרגמות ועשרות סבבי לחימה ולבסוף לקבל את התקפה הרצחנית הכי ברברית וסדיסטית שרק ניתן לדמיין – לאור כל זאת, מי לדעתכם ההזויים – אלו שחושבים שצריך לכבוש את קן הצרעות, לרסק את בתיהם ויישוביהם לעפר ועל חורבנם ליישב מחדש יהודים טובים שיעבדו את הקרקע ויוציאו ממנה ברכה – או אלו שמאמינים שהפעם יהיה ניתן לחיות איתם מבלי שאוקיאנוס שלם יפריד אותם ממושאי תאוות הרצח שלהם?

התיישבות בעזה? למה, לכל הרוחות, לא?

ממבט אובייקטיבי, השאלה האם לכבוש את עזה ולהתיישב בה אינה שאלה מורכבת והתשובה הפשוטה, היא מדוע, לכל הרוחות, לא?

אפשר לטעון שהקהילה הבינלאומית תיעמד על רגליה האחוריות ותתנגד. זה אינו מכשול של מה-בכך. עולה גם שאלת העזתים עצמם – מה עושים איתם. כחברה ישראלית יש לנו עכבות מוסריות בכל הנוגע לכיבוש ושליטה על אוכלוסייה זרה. אלו אכן סוגיות סבוכות. אבל משום מה, במקום שנתייחס אליהן בכובד ראש הנדרש , פסלנו אותן מראש באמצעות מילת הפלא שמעלימה כל בעיה ומייתרת את הדיון בה: הגדרתה כ"רעיון הזוי".

אלא שאחרי טבח שמחת תורה התברר לנו ביתר בהירות איך נראה רעיון הזוי באמת: זה היה הרעיון שניתן לחיות בסמוך לגדר עם עזה, לגדל שם ילדים וללכת לעבודה כל יום כאילו הכול בסדר. ואחרי השביעי באוקטובר -הרעיון הזה הוא כבר מעבר לכל הזייה.

ויתר דיוק, כל שבריר שנייה באותו יום ארור היה הזוי. אינספור תופעות שקרו במציאות היו מסוג האירועים שאין ולא ניתן להעלות על הדעת שיקרו בעולם שלנו. ובכל זאת, הם קרו. כך שהמציאות הממשית שאיתה אנחנו מתמודדים אינה מסוג המציאות שאפשריים בה פתרונות שנתפסים כ"שפויים". כמו להמשיך ללכת מדי יום לעבודה לאחר שהאפוקליפסה כבר זחלה מתחת לאדמה והעניקה לנו דוגמית, מזוויעה אמנם, אבל קטנה יחסית למה שהיא יכולה ורוצה לעשות לכולנו .

ויחד עם זאת, התיישבות יהודית בעזה אינה מסוג הפתרונות הלא שפויים. את ההגדרה "הזוי" צריך לשמור לפתרונות כמו רצח עם וטיהור אתני, שחייבים להודות שהיו יכולים להיות אפקטיביים. וחשוב להזכיר אותם כדי לזכור שאנחנו העם הזה שלעולם לא ישתמש בהם למרות שזו שאיפתו של האויב המתועב לעולל לנו ושאלו בדיוק הפשעים שבהם מאשימה אותנו– ה"קהילה הבינלאומית". פה נמצאת גם התשובה לבעיית ההתנגדות הבינלאומית – אם ממילא שילמנו כבר מראש מחיר על פשע שלא ביצענו ושלעולם לא נבצע, קל וחומר ששילמנו כבר מראש את המחיר הבינלאומי על סתם התיישבות של יהודים בשטח ששוחרר והוחזר לישראל לאחר הפרה הזויה באכזריות שלה של הסכם השלום שלשמם נמסר להם. החוק הבינלאומי היבש, אגב, מצדיק זאת. רק לא ליהודים. נוף לים ולא לנוחבות עבור הישובים שעברו את כל מדורי הגהינום זה הצדק המינימלי, כך גם אדמה ללוחמנו האמיצים שחירפו חייהם להגן עלינו מפני השטן. לעניין סוגית הכיבוש, שלא מחליקה טוב בגרונם של צדקנים שקרנים וצבועים, נזכיר שמאחר שגם לאחר שמסרנו את כל עזה לאויב ועקרנו משם אפילו את הקברים כדי שלא יישארו בשטח הנקי מיהודים אפילו יהודים מתים – הם קראו לעזה שטח כיבוש ישראלי. אז מבחינתם שום דבר משתנה. היה כיבוש ונותר כיבוש.

הבעיה המורכבת יותר היא תושבי עזה. ופה סוגית הפליטים ניצבת דווקא לצידנו משום שלפחות מיליון וחצי מהם מוגדרים ומטופלים כפליטים, מששמע, שרצועת עזה ביתם אלא מחנה פליטים זמני עבור מרבית העזתים ויש לפנות למוסדות בינלאומיים לטיפול בפליטים שימצאו להם פתרון. ברור שאינם יכולים להיות בעיה של ישראל, סחבנו אותם מספיק שנים על גבינו מתוך רגש אשמה על כך שהפסידו בכל המלחמות שפתחו בהן להשמיד אותנו. זו אגב התשובה לשאלה "מה אשמים הילדים והנשים". הם לא. אז מה? כל העולם שוחר את טובתם, שיעזרו להם. אחרי כל הסבל שנגרם לנו מידי אלו שכן אשמים, ישראל היא המדינה האחרונה שיכולה, או רוצה, לעזור.

מי קבע שמי שנולד בעזה חייב למות בעזה?

בשנים האחרונות בלבד הועברו עשרות מיליוני פליטים מעולם שלישי למערב. לפזר עוד מיליון או שניים לא אמור להיות אתגר גדול מדי לקהילה בינלאומית, במיוחד אם לשיטתם שלהם מדובר בקורבנות של רצח עם שמתרחש ממש בימים אלו. מה שהזוי באמת הוא שבעוד העולם מעודד הגירת פליטים מכל העולם, רק מי שנולד בעזה חייב למות בעזה.

כל זה צריך להיות מספיק לסלק לתמיד את הקשר בין המילה "הזוי" לרעיון ההתיישבות בעזה. ואדרבא- יש בהחלט מקום לערוך בדק בית רציני לבחון מה עוללנו לנו, ומי, עד שהפנינו גבנו לציונות, הרעיון המכונן והמאחד את כולנו -שהוא ההתיישבות והאחיזה בכל חבלי הארץ, וכיבושה -רגב אחר רגב.

כל זה אמור להיות קל להבנה גם אם קשה לביצוע. התיישבות יהודית בעזה לא רק שאינה הזויה, היא המעשה הטוב, המוסרי והחוקי. אבל בשל אותה דה-מורליזציה שיטתית ואובדן הבנת צדקת הדרך אנחנו מוציאים את עצמנו נאלצים להציג תירוצים ונימוקים רק כדי להצדיק את המובן מאליו. לכן אולי לא מיותר להזכיר שישנן רק שלוש אפשרויות לאחר שפסלנו רצח עם: להוציא את צהל מעזה אחר שאדמתה ספגה את דם חיילנו ולהמשיך לחיות לצדם כאילו כלום לא קרה וכלום לא יקרה. זה הרעיון ההזוי באמת. או להשאיר את עזה תחת שלטון צבאי בלבד, פתרון שמעולם לא הצליח, וגם נראה הרבה פחות אסתטי מול קהילה בינלאומית שכבר מזמן הצליחה לשכוח את הזוועות שהכניסו אותו לשם. התיישבות יהודית עם צבא שמגן עליה היא הפתרון ההגיוני היחיד, ואפשר אפילו לדמיין שעם הזמן, שניתן לייצר דו קיום תחת שלטון ביד קשה עם החלקים ה"לא אשמים" באוכלוסייה המקומית שלא תובעים אדמה נקייה מיהודים והמסוגלים לחיות עם יהודים בלי לרצות לרצוח אותם. ואת אלו שלא מסוגלים לגבור על תאוות רצח היהודים צריך, כמובן, להרוג. הזיה זה לטעון שליהודים לא מגיע צדק.

@dalitsouterfcs

התשובה לשאלה האם צריך להתיישב בעזה היא למה לא? גלי בת חורין בשדולה להחזרת ההתיישבות בעזה

♬ סאונד מקורי – גלי בת חורין – גלי בת חורין