ב-1876 כותב גוסטב פלובר לידידו הצעיר אמיל זולא "רוגון מקאר' הוא ספר חזק וראוי אבל הוא סובל מבעייה פילוסופית. אמנות צריכה להיות חיפוש אחר האמת, והאמת אינה משקפת רוע בלבד. צייר שרואה רק את הרע, טועה כמו זה שרואה רק את הטוב. החיים אינם משופעים במפלצתיות. החברה אינה מיוסדת רק על נבלים ומרושעים. האנשים הההגונים... Continue Reading →
פוליטיקלי-דפקט
הצעת חוק מבקשת לאסור את השימושבמילה "מפגר". ואני כל כך קיווית שהמפגר הזה הוא מהליכוד, כדי להשמע אובייקטיבית כשאני אומרת שהמפגרים האלו איבדו לגמרי גם את האיתגור השכלי. נכון, לא יפה להשתמש במילה "מפגר" לגבי אדם מוגבל. המילה "מפגר" היא עצמה מילה נקייה של המונח המקצועי "אימבציל": אדם בעל כשרים מנטליים ירודים. בעבר הלא רחוק... Continue Reading →
המפלגה תמיד צודקת
חברת הכנסת מטעם מרצ טוענת ש"יש עתיד"פועלת נגד חופש הביטוי בכך שהיא מפגינה כנגד "שוברים שתיקה". כל דבר יכול להיות נכון בהתאם להנחות היסוד שלו . לכן, אניח הפעם שרוזין צודקת, ואחלץ את הנחות היסוד שמאפשרים לה להיות צודקת: הפגנה היא ביטוי של פעולה בתוך דמוקרטיה. לא יכולה להיות הפגנה נגד דמוקרטיה כי מטרות של... Continue Reading →
נטרל את הדמגוגיה
תמר זנברג ממרצ מציגה משחק מחשב "נטרל את המחבל" של ערוץ 7 ואנחנו נשחק עכשיו במשחק: נטרל את הדמגוגיה - פסקה אחר פסקה: היא כותבת כך ״נטרל את המחבל״ הוא שם המשחק החדש של אתר הילדים של ערוץ 7, שקורא לילדים להרוג מחבלים באמצעות מטריה, נונצ'קו או מוט סלפי. אחת הטענות הקבועות של הימין היא... Continue Reading →
שיויון אמיתי
היום, יותר מתקופות קודמות קיימת רגישות גדולה יותר לשיוויוניות. בכל מוסד לימודים נהוג להתחשב בסוגים של מוגבלויות. מאובחנים בעלי הפרעות קשב וריכוז מקבלים תוספת זמן לבחינות ו10% לציון. מתחשבים גם בהקלות של דיסלקטים - שמקבלים אפשרות להבחן עם מעבד תמלילים ותוספת זמן + תוספת לציון . אנשים שלא דוברים עברית כשפת אם מקבלים הקלות וכן... Continue Reading →
אילנה, דיינו
צפיתי בהקראה של אילנה דיין את כת באישום של נתניהו וכתבתי לה: הציבור אכן איבד אמון בתקשורת, ובצדק. כדאי שתקחו את זה כביקורת . אתם אשמים בכך שבגדתם בתפקיד של כלבי השמירה , הפכתם לכלבי תקיפה מוכי כלבת - ובכך פגעתם בדמוקרטיה יותר מכל גורם אחר. אינכם מבינים, שגם מי שלא תומך כלל בנתניהו לא... Continue Reading →
רגרסיה ושמה טראמפ
ארצות הברית של אמריקה בחרה אמש את הנשיא המטומטם בהסטוריה. האדם הזה, מן הסתם קיבל את ההשכלה היקרה ביותר, אבל הוא קיבל אותה מזמן. לכן הוא לא מכיר את התיאוריות של המציאות. שהיא כמובן, המציאות. האדם המטומטם הזה לא מצליח אפילו לתפוס, שדמוקרטיה אינה "שלטון העם", אלא , כמה פשוט, הערכים של המפלגה הדמוקרטית שנקבעו... Continue Reading →
להגנת השמאל
קשה של לחשוב ששמאלנים הם שקרנים. זה נכון שזה נראה ככה. אבל העניין מורכב יותר. נדמה, כאילו ישנה סימטריה בין שמאל לימין - שני זרמים שמייצגים רעיונות שמתחרים ביניהם. אבל ההבדל ברעיונות הוא הבדל ברובדים של רעיונות: הימין השמרני נוטה לקחת את המציאות ברוב אחד - face value - היש הוא מה שיש. תיאוריה על המציאות... Continue Reading →
אי-שפיות נורמטיבי
לא ייאמן כמה קל לגנוב פה את הדעת. פעם היו עורכים מעיפים את הגברת מכל המדרגות, היום יש להם עיסוקים חשובים יותר, כנראה: הנה תשובתי למאמר של צביה גרינפילד בעתון "הארץ" "הימין הוא הבעיה" למעשה, כל התשובות נמצאות בשאלה, במהופך. ה"נורמטיביות" כפי שאת מכנה אותה אינה,למעשה, נורמטיבית. היא אינה אלא אינדוקטרינציה אלימה שמנסה לנרמל נורמות, שאף אדם... Continue Reading →
שכחו את קוד הכניסה שלהם לתבונה
ג'ודית מילר, עיתונאית אמריקאית, הממומה מהבחירה בטראמפ. "מילר, שרק השבוע הודתה בפני שליח ynet לבחירות בארה"ב, אטילה שומפלבי, כי התקשורת האמריקנית שיחקה תפקיד בניפוחו של טראמפ, טוענת עתה כי הן התקשורת והן הסוקרים צריכים לבצע הליך של ביקורת עצמית: "תראו, הסוקרים טעו לחלוטין - כמו שטעו עם הברקזיט ועם ההצבעה על הסכם השלום בקולומביה. הם... Continue Reading →