הבלוג של גלי בת חורין [דלית סוטר]
Two left-wing arguments are heard over and over again:“The Right shows signs of Nazism” “The Right is acting out of irrational fears from strangers, out of the trauma of the Holocaust”. This trauma, which is somehow thrown at the right's door, despite its image as composed of Sephardic Jews, is heard regularly in intellectual circles.
שתי טענות שמאלניות סותרות נשמעות שוב ושוב: "הימין מגלה סממני נאציזם" ו- "הימין פועל מתוך פחדים לא ראציונלים מזרים, מתוך טראומת שואה" הטראומה הזו המושלכת משום מה לפתחו של הימין על אף תדמיתו כמורכב מיוצאי עדות מזרח דווקא,נשמעת באופן קבוע בחוגים אינטלקטואליים, ולא מעט ספרים נכתבו על זילות השואה של ה"ציונים". "שואה בחדר האטום" של... Continue Reading →
הפרוגרסיביות, שהיא מחלה אוטואימונית שתוקפת את המוח של הפרוגרסיבי – מתפשטת ותוקפת גם את הגוף ואם לא נעצור את זה עכשיו - כל כך הרבה יותר מדי מאוחר – לא ירחק היום שבו מטוסי חיל האויר יחזרו ממשימה מבצעית של "הקש בגג והזהר את האוייב" - להפציץ את תל אביב
לאנושות יש ערך אחד בלבד: "אהבו אותי". אנחנו נולדים עם משימת חיים: להצליח לשרוד כמה שיותר זמן, באיכות חיים כמה שיותר טובה, בעזרת כמה שיותר אנשים יאהבו אותי מספיק כך שיגנו עלי, יאכילו אותי, ילטפו אותי, יקדמו אותי ויעשו לי ילדים להרבות את זרעי.
הייתי רוצה לשאול את כל מתקני העולם, את החדר שלכם הצלחתם להשאיר מסודר? התוכניות שהיו לכם לגבי העתיד שלכם - התגשמו בדיוק כמו שתכננם? לא היו תקלות מעולם? החיים אף פעם לא הפתיעו אתכם? את הילדים שלכם הצלחתם להביא בדיוק לאן שחשבתם שהם יגיעו? אם לא, אנא, הניחו לתיקון החברה. היא מקולקלת כבר גם בלי ההתערבות שלכם
הסרט "שארית היום" עוסק באהבה יפה מוחמצת בין גבר לאשה. אך קיים סיפור אהבה נוסף בסרט, האהבה הבלתי מוחמצת בין גרמניה הנאצית לבין שוחרי שלום מסוימים במדינות מסוימות באירופה של ערב מלחמת העולם השנייה.
גרמניה כל כך מסתייגת ממדינת היהודים. זו נתוך אנטישמיות כפי שאולי חשבנו אלא בשל היותם של היהודים גזע שהגזענות היא ממש בדמו. גרמנים טהורים היום חשים אנינים מכדי לסבול התנהגות מתועבת כזו ולמעשה עולה החשד שאולי לפחות חלק מתאוות הכנסת הפליטים הגרמנית אינה אלא הרצון שלהם להיות הכי לא יהודים שרק אפשר. וגם - הכי לא נאצים. או בקיצור, הערכים השולטים בגרמניה היום הערך הנעלה האחד: "הכי -לא" לא משנה מה. הכי לא הכל.
טור אורח פורום קפה שפירא: מאת עדי בן חור בחודשים האחרונים מתקיימים בארץ דיונים סביב סוגיית "העגלה החילונית", כאשר המטרה היא להוכיח כי לציבור החילוני ישנה עגלה המלאה ערכים והגות שאינם קשורים לעבר היהודי-הדתי, ועל החברה החילונית לקדם את הערכים ה"אוניברסליים", "הומניים" וכו’. מקור הביטוי הוא בדיון שהתקיים בין החזון איש לדוד בן גוריון בשנת... Continue Reading →
על פי בג"צ, יוצא כך, שמדינת ישראל קמה על מנת לספק שירותי זכויות אדם לכל דיכפין, בתנאי שאינו אזרח. אזרח, גם הוא אדם, כמובן - אבל אדם שעליו מוטלת האחרויות לדאוג לזכויות אדם.
על כל חברה דמוקרטית מאיימת הסכנה, שהעם יעלה לשלטון שליט בעל שאיפות טוטליטריות. כך קרה בגרמניה בשנות השלושים. אך אין צורך להדרש למקרה הקיצוני ביותר. רודן כזה יכול להבחר בבחיות חופשיות גם בישראל. הרודן ישמור על שלטונו על ידי המצאת אויבים בחוץ ומבית, בישראל אין קל מאשר לטפול על עמים שכנים אשמה, כאילו כוונתם להשמיד... Continue Reading →
טעון גיבו"ח - גלי בת חורין 