כמו בבדיחה על מבחן הרושאך כך דקונסטרטיביסטים מפרשים את המציאות בקריאה שמראה להם רק את מה שהם חושבים, ואז נבהלים לגלות שהמצב עוד יותר גרוע משחשבו קודם...

די בניתוח אנליטי-אפריורי של רעיון השוויון המוחלט- כלומר – ביטול כל ההיררכיות – כדי לגלות שהמטומטמים שהמציאו אותו לא התכוונו לכך באמת, או שהם יותר מטומטמים אפילו משחשבנו (או שהם מונעים מתוך שטנה תהומית לאנושות):

שורשי הפאנטיות החילונית | חלק א' – מות האל גרפיטי  בבית שימוש בגילמן : "אלוהים מת. ניטשה". תוספת מאוחרת: "ניטשה מת. אלוהים" במאה ה-19, ניטשה רק קבע את מותו של אלוהים, זמן רב אחרי שנרצח כבר. ההכרזה של ניטשה לא נועדה לוידוא הריגה אלא כדי להדגיש ולהבהיר את המצב האנושי בעידן המודרני: העדר ערכים מתוקפים חיצונית.... Continue Reading →

מה שמאפיין מהפכנים פשיסטים ומרקסיסטים הוא הקריאה התמידית לפעולה. לא משנה איזו פעולה, או מה מטרתה, או האם היא מונעת מערך כלשהו, שמא מביסה את מטרתה. העיקר -  לפעול. לשנות. כל רגע הוא מצב חירום המחייב פעולה - ועכשיו!

האם ישראל היא עדיין מדינת חוק? על פי העדויות שעלו בכנס - קשה מאד לחשוב כך. חשוב מאד שכל אדם בארץ יראה את סרטוני הכנס ויגזור בעצמו את המסקנה

כולנו מדברים על ימין ועל שמאל, ונראה, שאף אחד לא ממש טרח לברר את ההגדרות האלו. אני מציעה לחשוב על שני המחנות כעל משבר מטאפיזי. שבא לביטוי גם במפה הפוליטית אך הוא לא נובע מפוליטיקה אלא משינוי מהותי ועמוק בנקודות השקפה.

לא המציאות היא שטועה, זו הפרדיגמה שלכם ששגויה. זו הפרדיגמה הכוזבת שמאפשרת לכם לחוש נישאים ונעלים ללא קבלות, אמיצים ללא מחיר אישי, צדקנים ללא צדק. צודקים, ללא אמת. 

האלכימיה היא לדעתי גם המסע שלנו היום , של המחנה השמרני, לשמר את היידע והערכים כהמשכיות ולא - כמהפכה - הניסיון להזכיר את העבר, כחומרים שבלעדיהם לא היה הטוב שבהווה. ושאין לשפוט את החומר, על פי ערכים של תוצריו בלבד.