אלכימיה, כתרופת פלא לאמנזיה פרוגרסיבית

בתוכנית "טובים השניים" של עו"ד בני דון יחייא ושלי, אירחנו את את טניה לביא ואת חני כהן זדה הנפלאות, שהעשירו אותי מאד – טניה – בהרצאה על הספר שכתבה "מלכת החרבות" (להורדת הספר, כאן)

וחני כהן זדה – בתערוכת הציורים הנפאלה: "ידיעת ההפכים היא אחת" 

רדיו ארץ הוא פרוייקט חשוב של יוסי הדר היקר, שמצא את עצמו מודר מהרדיו לאחר עשרות שנים של ניסיון ותרומה, בשל דעותיו ה(ק)ציוניות מדי לטעמה של האינדוקרינציה.

אני מקדישה את ההזדמנות לקדם את חברי פורום קפה שפירא  שעברו את אותו הזובור. ככה נחזיר את הציונות למרכז השיח, ניתן פייט לדעה האחת ונחזיר לכל אחד את כבודו הגזול ואת מקומו הראוי בשיח
————————
בהקשר של שני אירועי התרבות – נדהמתי לגלות את הקשר שבין שתי היוצרות הכה שונות זו מזו
אני אקח עתה רק את המילה "אלכימיה" שהיתה משותפת לשתיהן כדי להראות עד כמה שתי ההופכיות הללו: טניה החילונית והיונגיאנית, שנולדה ברוסיה, וחני החרדית המתנחלת – שתיהן נוגעות באותו נושא: שובו של המודחק

אנחנו חיים בעידן רע ושטוח ומטריאליסטי שבו העבר קיים אך ורק כדי לשמש כתב אישום לאדם, על פי קריאה מגמטית של ההסטוריה האנושית, פירוקה והרכבתה מחדש כך שתתאים לתיאוריה (המרקסיסטית לסוגיה), שבו כל סוג של רוחניות אינו אלא "מיתוס" שיש להדבירו.
כך כל הדרך לקיום דל, שטוח, כפוי לחיים של הווה חומרי, אמנזיה מוחלטת , העדר זהות והעדר כל תוכן או משמעות.

האלכימיה, שאצל טניה הוא התפיסה הרוחנית של זיקוק הנשמה לצד זיקוק חומר, ואצל חני היא ביטוי לרוחניות שבאדם – היא למעשה מבחינה הסטורית – אם המדע המודרני.

נכון, המדע התקדם מאז, וכבר לא נהוג לחשוב שניתן לייצר מתכת אצילה ממתכת פשוטה- אבל מבלי הניסויים האמפיריים הקדומים הללו – לא היה נולד המדע

האלכימיה מזכירה לי, שהיידע האנושי הוא תהליך תמידי של זיקוק חומרי היידע הקדום יותר. לעתים כתהליך של המשכיות וצבירת ידע, ולעיתים כמהפכה -שבה לבסוף ההפכים מתגלים כאחד: שהוא התקדמות הידע

האנושות כולה, (וכל אדם חדש שנולד), מתחילה בתפיסת מציאות , ברזולוציה נמוכה, ומשם חותרים לזקק את הידע, להעמיק בו, להפוך את חומרים גסים של המציאות – לזהב של המושג המדעי הטהור בהתילך של הפקדת הטפל מן העיקר, זיקוק המהות מתוך הייצוג הכולי.
(חישבו כמה גאונות נדרשה מניוטון – לזקק משוואה מתמטית אחת חסכונית להחריד, תוך סך כל ההתנהלות הניצפת של כל הכוכבים ברקיע וכל התופעות הפיסיות עלי אדמה!)

כל מי שמוצא לנכון לבוז לעבר של האנושות, לבוז לדת , שהיתה הבסיס של אבותינו לבסס חברה מאורגנת, תורת מוסר, תורת משפט- כל מי שדוחה הכל בשם הרעיון האחד ה"נכון" (=אותודוקסיה) של המומנט ההסטורי הקצר הזה – אינו רק בור מתוך בחירה, אלא הוא נידון לחזור כל הדרך בחזרה את החלק הפחות מוצלח של הדתות והמדע הקדום: הוא אנוס להמציא מחדש את אותה דוגמטיות רצחנית, של אלו שהאמינו באמונה עיוורת וחסרת פשרות באמת האחת שלהם.

לכן כ"כ חשוב לשמוע את היוצרות הללו, שמחזירות את המודחק: טניה, את המיתוסים העתיקים, שמהדהדים את נפש האדם ומזהירים אותנו מנסיון לברוא מחדש את ההסטוריה הנשית רק כרצף של דמויות הנקיות לחלוטין מכל זדון, כאילו נשים אינן תוצר של טבע אלא רק של תרבות עכשווית ורגעית (למעשה, מעולם נשים לא היו כה אלימות ומרושעות , כבתקופה זו) וחני, שמזכירה לנו שהאישה לא נוצקה יש-מאין היישר אל עולם מטריאליסטי ו"מדעי" אלא שיש בעולם גם רוחניות, מסתרין, אמונה- וצמיחה אישית מתוך כל אלו

האלכימיה היא לדעתי גם המסע שלנו היום , של המחנה השמרני, לשמר את היידע והערכים כהמשכיות ולא – כמהפכה – הניסיון להזכיר את העבר, כחומרים שבלעדיהם לא היה הטוב שבהווה. ושאין לשפוט את החומר, על פי ערכים של תוצריו בלבד. הכרת התודה לנו לרעיונות "הורים" של הרעיונות העכשווים היום, צאציהם- חייבת לקבל ביטוי בהכרתם, כפי שהם, כפי שהיו, ללא סילוף וללא שיפוט ארכאי (שיפוט של עבר על פי ערכי ההווה) ומבלי לנסות לברוא אדם חדש מתוך מעבדה אידאולוגיה מלאכותית, מתוך בורות מוחלטת לכך שאת הרוב המוחלט של הדברים הנחוצים ליצירת אדם – אין לנו אפילו מושג כדי לשאול את השאלה, שלאלדבר על – לתת מענה. ועוד לצפות, שהתוצר יהיה שיפור!

רק על ידי חיבור כל הרעיונות השונים בהסטוריה לתהליך איטי והדרגתי של זיקוק ניתן להניע את החברה האנושית לקידמה אמיתית,
כלניסיון הנאיבי לייצר אדם חדש יש מאין. רק מביא אותנו לחזור שוב ושוב על הטעויות האנושיות הגדולת ביותר שלנו , הפרימיטיביות ביותר. ולאתחל בכל פעם מחדש את האנושות מתוך בורות  ימי הבינייםהחדשים  והאינקוויזיצה של הפוליטיקלי קורקט.
אני צופה בחרדה בתהליך הזה, היום, עם כל הפרוגרסיביות והמרקסיזם שכבר כשל קולוסלית והמיט שואה בכל מקום שבו דרכה רגלו

פורום קפה שפירא הוא הניסיון ההירואי להוות איזון, להשיב את המודחק, להשיב את קולם של המושתקים והשיבם למרכז הבמה, שם מקומם הראוי.

תודה עצומה ל:
‏יוסי הדר‏ (‏‎Yossi Hadar‎‏)
דון יחייא בני
חני כהן זדה
Tania Lavi
ולכל אחד מחברי פורום קפה שפירא האמיצים שלי
וגם לטכנאי דן לזרוס, ששמו נשמט לא בכונה מהאיזכורים