סופרלטיבים זו גניבת דעת

אנא קראו את הפוסט מאיר העינים שלי והצודק מאין כמוהו!

או- איך מזהים זבל טהור שנועד לשטוף  את המוח. אין לימודי רטוריקה בבתי הספר ואנחנו מוצפים בטקסטים דמגוגיים ברמה הירודה ביותר שמשפיעים עלינו כי אין לנו כלים לזהות אפילו דמגוגיה בגרוש.

אז הנה לכם כלל. מאמר שיש בו ריבוי סופרלטיבים – הוא זבל דמגוגי – שגם אוטומט יכול לזהותו ככזה על פי ספירת הסופרלטיבים.

סופרלטיב ("זכותנו הלגיטימית" ,"האמת האמיתית") הוא אינו תוספת אינפורמציה ואינו פרשנות – הוא הוראה עוקפת שיפוט אל הקורא, שמורה לו מה עליו לחשוב, את מה לאהוד ואת מי לשנוא.

סופרלטיב הוא כמו שלט באולם תיאטרון "לצחוק", "למחוא כפיים", "לשרוק בוז".

לקחתי מאמר מאת אקדמאית,  לא חשוב מי היא,  וגזרתי ממנו רק את הסופרלטיבים:

האמת הפשוטה

שאין לו ולא כלום עם האמת.

השקר בהתגלמותו

הדמיון של הסילוף וההסתה.

תעמולת השקר

מושא הסכנה המדומיין

זכורה לדראון

ההתבטאות הגזענית המסולפת

דבריו הגזעניים

האמת הפשוטה, המושתתת על דעת, אמת וצדק, שוויון וחירות

לומר בעזות מצח

להתנחל בגזל ומרמה

העובדה הפשוטה והחותכת

עם אדונים ועם של חוטבי עצים ושואבי מים, של זרע קודש ועמלק.

משא ומתן מכבד בין שווים

חיי שלום, כבוד, צדק, שיתוף ושוויון שוחרי שלום, חירות ושוויון.

אנשים ברי דעת במאה ה-21

חולין של שלום רווחה חירות ושגשוג

השלטון הלאומני ימני דתי קיצוני

שאלה חסרת התוחלת

התייצבות אמיצה בפני האמתות הפשוטות

העבר הדתי-המשיחי-מקדשי-הלכתי

 

הבנתם? אתם יודעים עכשיו את מי לאהוב ואת מי לשנוא? מי הרע, ומי הטוב?

כשלכותב יש טיעון ממשי, אין לו צורך לומר שהטיעון גם צודק. אם התנחלות משמעה גזל ומרמה, יש לתקף זאת ולא לקבוע עבור הקורא את דעתו על התנחלות. האם השלטון לאומני ימני דתי קיצוני? זה- שנוי שנוי במחלוקת ולכן לא מצרפים את הדעה – כאילו היא תיאור מובן מאליו שאין עליו עוררין. יתרה מכך, אם זה היה מובן מאליו-  לשם מה להוסיף בכלל את הסופרלטיבים הללו?

הסיבה היחידה לכך היא, שהכותבת לא מתכוונת לשכנע, היא אומרת לקורא מה עליו לחשוב, להרגיש, לשנוא ולאהוב.

זוהי הסתה. הסתה פר-אקסלנס. כי מרבית התוכן של המאמר הזה אינו בעל תוכן – אלא בעל סופרלטיבים. הוראות הפעלה- ישר אל הרגש – כדי לייצר רגש צרוף של שטנה אל יריב שנוא, מתועב, לא לגיטימי , מפלצתי שכל התארים שלו שליליים באופן מוחלט – מול הצד של הכותב- שהוא נכון מאין כמוהו, צודק באופן מוחלט, מוסרי טהור שיוויוני אמיתי, צודק וחירותי.

מאמרים מהסוג הזה נפוצים מאד ב"הארץ", ואינם אלא  ערימת דומן דמגוגית מעוררת שאט נפש מוחלטת ומתועבת מאין כמוה.